"הופעלו לחצים לסגור את שוק ההון בפניו של בן־משה"

מוטי בן־משה מאשים את מחזיקי האג"ח של אפריקה ישראל בפיצוץ ההסדר עמו לרכישת החברה, ודורש לקבל חזרה את דמי הפיקדון בסך 100 מיליון שקל שהופקדו לצורך העסקה. לפי העסקה, אלון רבוע כחול שבשליטתו של בן־משה יחד עם אקסטרה הולדינגס, גם היא בשליטתו, היו בדרך לרכוש את אפריקה ישראל השקעות.

אפריקה השקעות כוללת את השליטה באפריקה נכסים, את דניה סיבוס ואפריקה מגורים וכשליש ממניות מפעיל כביש 6. את כולן ביקש לרכוש בן־משה תמורה 2.3 מיליארד שקל. מחזיקי האג"ח הגישו בקשה לבית המשפט לחלט את הפיקדון בטענה שבן־משה נסוג מההסדר. הדיון צפוי להתקיים ב־30 בחודש בפני השופט איתן אורנשטיין.

הממונים לא הכירו את מיזוג אקסטרה ואפריקה ישראל

באמצע דצמבר היה זה בן־משה שהודיע כי לא התקבלו אישורי הממונה על ההגבלים העסקיים בפולין, צ'כיה וסרביה לעסקה. המחזיקים טענו כי אין צורך כלל באישורים אלה, ובתגובה לפניית "כלכליסט" הודיעו רשויות ההגבלים של צ'כיה ופולין כי מיזוג כזה בין אקסטרה ואפריקה כלל אינו מונח על שולחנן.

ההסדר למעשה נגוז, ועל כך אין ויכוח. המלחמה היא על הפיקדון שמורכב מניירות ערך של אפריקה ישראל ונכסים אחרים. ערכו של הפיקדון ירד בינתיים במיליוני שקלים וכל צד מאשים את רעהו באחריות לביטול ההסדר. המחזיקים טוענים כי בן־משה סירב בתחילת החודש להאריך את ההסדר עד 31 בינואר. בן־משה טוען שהמחזיקים הסכימו להאריך אבל כשביקש הוא להאריך את ההסכם שבועיים קודם, המחזיקים העמידו שורה של תנאים להארכה הזו. בין התנאים שהעמידו המחזיקים לטענתו של בן־משה, הדרישה להגדלת הפיקדון וריבית על הסכום. לדבריו, זו הנקודה שבה בוטל למעשה ההסדר הנוכחי.

יחלט או לא יחלט 100 מיליון שקל ‑ זו השאלה

לקראת הדיון קיים מתח רב בין הצדדים שכן מדובר בסכום לא מבוטל, שאם בן־משה יאבד אותו, ההשלכות על עסקיו עשויות להיות משמעותיות. בתוך כך, לאחרונה החליט בן־משה על סגירת פעילותה של אקסטרה אנגליה.

"המחזיקים ליוו את האולטימטום במסע תקשורתי מכפיש, מביש ומזיק כלפי הרוכשת, כלפי מוטי בן־משה ורבוע כחול. הופעלו לחצים נוספים בדמות איומים לסגור את שוק ההון בפני בן־משה והתאגידים בשליטתו. בד בבד, מחזיקי האג"ח פעלו לקבלת הצעות חלופיות להסדר מצדדים שלישיים, ולאחר שהאולטימטום מצידנו סורב, פנו הנאמנים לאפריקה ישראל, למנהליה ולדירקטורים שלה ודרשו מהם להפסיק לשתף פעולה עם הרוכשת, ואף דרשו כי כל החומר שבידי הרוכשת אודות החברה יושמד באופן מיידי", נכתב בתגובה שהוגשה מטעמו של בן־משה לבית המשפט באמצעות עורכי הדין רענן קליר ואלון בנימיני.

בן־משה: אישורי הממונים בפולין וצ'כיה היו נחוצים

"הטענות והרמזים מצד המחזיקים כאילו הרוכשת היא האחראית לכך שעד ל־13.12.2018 לא הושגו האישורים של הרשויות בשלוש מדינות באירופה, הם מופרכים, מגוחכות ומקוממות. הן מתעלמות באופן מופגן מכך שהאישורים אינם קשורים לרוכשת (לבן־משה אין פעילות במדינות אלו), אלא נדרשים משום שחלק עיקרי מאפריקה נכסים פועל במדינות אילו".

בן־משה הוסיף וטען כי בעוד הנאמנים לא נקפו אצבע לזרז את קבלת האישורים — הוא ואפריקה השקיעו מאמצים ומשאבים רבים כדי להשיג את האישורים. את הטענה כאילו לא נדרש אישור ממדינות אלה מכנה בן־משה "שילוב של קלות דעת ועזות מצח להעלות טענות סתמיות וחסרות שחר. אבדן אמון זה הוא בעל משמעות כלכלית מיידית וחמורה לעסקיי בארץ".

בין בן־משה למחזיקים יש חוסר אמון מוחלט ונראה כי אין שום דרך שתחזיר את הצדדים לשולחן המשא ומתן.

מוטי בן משה צילום: עמית שעל