10 תרופות גנריות, מתוך 100 שממתינות, אושרו בהליך מהיר

החלטה שקיבל מנכ"ל משרד הבריאות משה בר סימן טוב בנושא רישום תרופות צפויה לחסוך למערכת הבריאות מאות מיליוני שקלים בשנה. ל"כלכליסט" נודע כי בר סימן טוב אישר רישום מזורז של עשרה תכשירים גנריים שייכנסו לשימוש השנה. הם יחליפו תרופות יקרות יותר ולפיכך יחסכו למערכת הבריאות בין 200 ל־250 מיליון שקל שניתן יהיה להשקיע בטכנולוגיות ותרופות אחרות.

עם זאת, בעיות שונות במערך הרוקחות של משרד הבריאות, הגוף האמון על אישור תרופות, גורמות לכך שהליך האישור של תרופות גנריות בו מתמשך הרבה מעבר לתקן שנקבע לכך ועשרות רבות של תרופות תקועות בצנרת לעתים אפילו שנתיים.

את ההחלטה על אישור עשר התרופות קיבל בר סימן טוב אחרי לחצים גדולים שהפעילו על המשרד קופות החולים, התאחדות התעשיינים, איגוד לשכות המסחר ואיגוד תעשיות הפארמה. ההחלטה הזו כוללת עשר תרופות שנמצאות בשימוש נפוץ: הרצפטין, אנברל, רבלימיד, מבטרה, פסלודקס, אובג'יו, פירזיר, רימודולין, וידזה וטלפסט.

לפי תחשיבים של קופת חולים כללית, המספקת שירותי בריאות לכמחצית מאוכלוסיית ישראל, הקדמת השימוש באותם תכשירים תחסוך לקופה כ־150 מיליון שקל. מכאן ניתן להסיק כי האישור יחסוך סכום נוסף של 50 עד 100 מיליון שקל לשאר הקופות החולים שגם הן משתמשות בתרופות. מדובר אם כן בחיסכון פנימי של 200 עד 250 מיליון שקל למערכת הבריאות באמצעות קופות החולים — כסף שצפוי להתפנות באופן מיידי לשימושים אחרים.

צילום: שאטרסטוק

עוד נודע ל"כלכליסט" כי ההחלטה נפלה אחרי שביום ראשון האחרון, נועד בר סימן טוב עם מנהל הכספים של קופ"ח כללית ראובן קוגן ועם ראש מנהל רכש תרופות בכללית חדוה בראודה, שהציגו לו את המספרים.

מכיוון שתרופות הן אחת התשומות העיקריות של מערכת הבריאות, כל הוזלה בהן מיתרגמת מיד לחיסכון בעל משמעות. הדברים מקבלים משנה תוקף כאשר לפי בכירי משרד הבריאות, המערכת מתוקצבת בחסר ונדרשת תוספת של 3 מיליארד שקל לבסיס תקציב הבריאות. ההחלטה של בר סימן טוב מדגימה איך לעתים ניתן ליצור מקור תקציבי כאילו יש מאין, על ידי ייעול תהליך או הפחתת בירוקרטיה מיותרת.

עד שנתיים לאישור תרופה

אף שהחלטתו של בר סימן טוב תחסוך סכום לא מבוטל, הבעיה האקוטית סביב רישום תרופות עוד רחוקה מפתרון: נכון לסוף אוגוסט 2017 המתינו לאישור לא פחות מ־100 תרופות גנריות שרק עשר מהן אושרו כעת. הסחבת ברישום במשרד הבריאות גורמת לכך שבעת האחרונה יכול הליך אישור של תרופה גנרית להימשך שנתיים במקום 270 יום, כפי שהתחייב המשרד. זאת, לעומת 70 ימים לפי התקן באיחוד האירופי.

מצב עגום זה החריף אחרי שבתחילת השנה שעברה התפטר ראש אגף הרוקחות במשרד הבריאות ד''ר אייל שוורצברג, ותפקיד חשוב זה נותר בלתי מאויש מאז, אף שעוד במהלך 2016 הודיע שוורצברג על כוונתו לפרוש. גורמים במערכת אמרו ל"כלכליסט" כי אין קשר בין העובדה שמשרת הרוקח הראשי לא מאוישת לבין הסחבת. לפי דו"ח מבקר המדינה, הזמן הממוצע לאישור תרופה עוד לפני התפטרות שוורצברג עמד על 500 יום.

הערה קשה ממבקר המדינה

הסחבת באישור תרופות על ידי משרד הבריאות כבר זכתה לדוח ביקורת של מבקר המדינה, שם נכתב כי "משרד מבקר המדינה חוזר ומעיר למשרד הבריאות כי זמני הרישום הממושכים גורמים לנזקים כלכליים לחולים, לקופות החולים, לבתי החולים ולגידול בהוצאה הלאומית לבריאות. משרד המבקר מעיר הערה זו במשנה חומרה כיוון שמדובר במצב מתמשך שהמבקר כבר העיר עליו, המעיד על אוזלת ידו של משרד הבריאות ועל חוסר יעילותו בתהליך הרישום".

יתרה מזו, לצורך האישור המזורז הנוכחי השתמש מנכ"ל משרד הבריאות בתקנה 29 לתקנות הרוקחים (תכשירים), המעניקה פטור מהליך אישור רגיל, בעיקר כשמדובר בכמות תרופות קטנה. אלא שישנן סיבות מאוד מוגדרות מתי ניתן להשתמש בתקנה המיועדת "לעקוף" את ההליך הרגיל ומבקר המדינה כבר מתח ביקורת על שימוש מופרז בה.

גורמים במערכת הבריאות מסבירים כי מערך הרוקחות במשרד הבריאות סובל מכמה בעיות יסוד שפתרונן אינו תלוי במשרד, כמו מחסור חמור בתקנים. בעיה נוספת היא שהכשרת עובד במערך אורכת שנתיים, אך לעתים קרובות עובדים מוכשרים עוברים כעבור זמן קצר לתעשיית התרופות שמציעה שכר גבוה יותר, מה שגורם לתחלופה רבה במערך.