תחקיר: אדם נוימן הרוויח מיליונים מהשכרת בניינים שבבעלותו ל-WeWork

לפי התחקיר, משקיעים רבים של החברה הפרטית, הנחשבת לאחת מחברות הסטארט-אפ בעלות השווי הגבוה ביותר בארה"ב, הודו כי הסידור הזה מדאיג אותם בשל הפוטנציאל לניגוד אינטרסים שיובילו לכך שהמנכ"ל מרוויח מהסכמים שלו עם החברה.

אדם נוימן צילום: דן קינן

דובר החברה מסר כי כל העסקאות מסוג זה נבדקות ומאושרות על ידי הדירקטוריון או על ידי ועדה עצמאית, והן כולן מדווחות למשקיעים. נוימן לא מסר תגובה.

WeWork, שהשווי שלה הוערך לאחרונה על כ-47 מיליארד דולר, חותמת על שכירות ארוכת טווח עם בעלי משרדים ואז משכירה אותם מחדש על בסיס קצר טווח לחברות. נוימן (39) שהקים את החברה ב-2010 הוא בעל המניות הפרטי הגדול ביותר של החברה ומחזיק ברוב מכריע מזכויות ההצבעה.

בעיתון דווח כי לפני שנוימן ביסס את שליטתו המלאה בחברה נרשמה לפחות תקרית אחת שבה הדירקטוריון לא איפשר לו לבצע עסקה מסוג זה. מדובר היה בבניין בשיקגו שב-2013 WeWork ניהלה מו"מ על חוזה השכירות ארוך הטווח כשבמקביל נוימן ניסה לרכוש אחזקה של 5% בבניין. הדירקטוריון חשש מניגוד אינטרסים ובסופו של דבר החברה עצמה רכשה את האחזקה.

שנה לאחר מכן הצליח נוימן להשיג שליטה על החברה, ומאז רכש כמה נכסים באמצעות קבוצות השקעה. הוא השכיר חלק מהם ל- WeWork.

מלבד הבניין בניו יורק המושכר ל-IBM, אותו רכש נוימן ביחד עם המעצב אלי טהרי ב-2015 עבור 70 מיליון דולר, נוימן השקיע בנכסים בסן חוזה, קליפורניה שם החברה מתכוונת להרחיב את הנוכחות שלה. כך למשל, הוא המשקיע העיקרי בקבוצה הרוכשת נכסים במרכז סן חוזה בשנה וחצי האחרונות, ביניהם מגדל בן 14 קומות שנבנה עבור הבנק המרכזי של איטליה ב-1925. נכס נוסף בסן חוזה הוא סנט ג'יימס פלאזה, אותו רכשה קבוצת ההשקעה בקיץ עבור 40 מיליון דולר. מאז נחתם גם הסכם שכירות מול WeWork.

לפי התחקיר, מומחים באחריות תאגידית אומרים כי זו תופעה לא שגרתית שנוימן הוא הבעלים של בניינים שהוא משכיר לחברה. לדבריהם, תאגידים לרוב מונעים מבכירים סידורים דומים. "בחברה ציבורית התנהלות מסוג זה תיחשב שנויה במחלקות", הסביר צ'רלס אלסון מאוניברסיטת דלוואר. "בדרך כלל אנשים נוטים לחשוב על עצמם על חשבון החברה כשהם בצד השני של העסקה".