האינטרסים הסמויים מאחורי מכירת הקו-אופ: פגיעה בתחרות ושכר טרחה

שופט בית המשפט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון נענה היום (ג') ל"בקשה הבהולה" שהגישו צמד הנאמנים של אגודת הקו-אופ, עו"ד שלמה נס ורו"ח חן ברדיצ'ב והורה על דיון דחוף מחר (ד') בנוכחות נציגי הממונה על ההגבלים העסקיים מיכל הלפרין והכנ"רית סיגל יעקבי.

לדיון הזה מגיעים הנאמנים כשהם נחושים להפעיל לחץ כבד ככל הניתן על הלפרין לזרז את בדיקת ההצעה שהגיש להם רמי לוי, שהיא ההצעה הגבוהה ביותר. לפי ההערכה רמי לוי הציע תמורת הרשת והנדל"ן שלה כ-250 מיליון שקל. ההצעה השנייה בגובהה היא של זול ובגדול, וסכומה נמוך מעט מזו של לוי. לנאמנים הוגשו 3 הצעות נוספות – פרש מרקט, מחסני השוק ו-וויקטורי אך סכומן נמוך יותר.

אם מתייחסים להצעות ביחס לפעילות הקו-אופ בלבד (ללא הנדל"ן) הצעת רמי לוי עומדת ככל הנראה על 155 מיליון שקל, זול ובגדול מעט מתחתיו ו-3 ההצעות הנוספות נעות בין 110-120 מיליון שקל.

הבעיה מבחינת הצרכן היא ששתי המציעות הגבוהות ביותר הן – במקרה או שלא במקרה – גם הפעילות ביותר בירושלים, כך שיש להן תמריץ לשלם כמה שיותר כדי למנוע ממתחרה שלישי להיכנס לעיר ולחולל תחרות. במצב כזה לכאורה מבחינת הצרכן עדיף לחולל תחרות בירושלים באמצעות שחקן חדש, אחד מבין השלושה הנוספים שהציעו את עצמם (פרש מרקט, מחסני השוק או וויקטורי) ולא לחזק עוד יותר את השחקנים הקיימים.

סניף קו-אופ צילום: עומר מסינגר

מהצד השני, לנאמנים נס וברדיצ'ב יש אינטרס לקדם את ההצעות הגבוהות כדי להגדיל משמעותית את שכרם. התקנות הקובעות את שכר הטרחה של בעלי התפקיד מבוססות על הכספים שנכנסו לקופה – אם הנאמנים יכניסו 250 מיליון שקל, הם עשויים לקבל פי 3 מאשר אם לקופה יכנסו 125 מיליון שקל.

בדרך כלל בנסיבות כאלה יש צורך לאזן בין אינטרס הנושים שגם הם רוצים למקסם את ההצעות, לבין אינטרס הציבור והפגיעה בתחרות שעשויה להיגרם. במקרה של הקו-אופ האיזון הזה לכאורה אמור להיות די קל, מאחר שהחברה איננה בחדלות פירעון אמיתית אלא היא יכולה תיאורטית למכור חלק מהנדל"ן שלה ולהימנע מהליך הקפאת הליכים. לכן אפילו הנושים של הקו-אופ די אדישים למקסום התמורה עבור המכירה. השאלה מדוע ואיך מצאה את עצמה קו-אופ בהליך חדלות פרעון, ראויה כנראה לדיון נפרד.

עו"ד שלמה נס צילום: אוראל כהן

לטענת מקורות משפטיים הבקיאים בתחום ההגבלים העסקיים, ככל שהפער בין ההצעה של רמי לוי לשאר המציעות – גבוה יותר, הרי שהדבר מעיד על כך שהמחיר המוצע הוא אנטי תחרותי. לדברי הגורמים, לפני שהממונה תתן אישור לעסקה כזו, עליה לבדוק את איזורי הביקוש. רמי לוי מוגדר כאזור ביקוש בירושלים, נתניה, מודיעין ועפולה, בדיוק במקומות שהקו-אופ פעילה בהם (16 סניפים בירושלים, 6 בנתניה, 2 במודיעין ו-1 בעפולה).

מי שמכיר היטב את המצב הזה והבעייתיות שהפגיעה בתחרות עלולה לעורר הוא עו"ד נס ששימש גם כנאמן רשת קלאבמרקט, שקרסה ב-2005 ונמכרה לשופרסל, תחת לחץ כבד שהופעל בשעתו על הממונה על ההגבלים העסקיים דאז דרור שטרום. אגב, מי שייצגה ב-2005 את הממונה בבית המשפט בדיון המכריע בסיומו ניתן האישור לשופרסל לרכוש את קלאבמרקט היתה עו"ד מיכל הלפרין, אז היועצת המשפטית של הממונה והיום הממונה על ההגבלים. בדיעבד ידוע שהאישור שנתן אז הממונה לעסקה הוביל לעליית מחירים ולפגיעה בצרכנים.

העובדים מאיימים בהשבתה

הנאמנים מקבלים רוח גבית מעניינת בדילמה הזו דווקא מהעובדים. זה מפתיע מאחר שלכאורה עובדי הקו-אופ אמורים להיות אדישים לשאלת היקף הכספים שיכנסו לקופה כתוצאה מהמכירה. העובדים בכל מקרה עומדים ראשונים בתור בעת פרעון החובות והם לא מושפעים. העובדים מיוצגים בידי עורכי הדין אלון הורנשטיין וגלילה הורנשטיין.

אלא שכאמור לא רק שהעובדים אינם אדישים, הם אף הודיעו הערב שאם הממונה לא תזרז את הליכי הבדיקה שלה, הם יפתחו בהליך השבתה. העובדים שיגרו שלשום מכתב לממונה על ההגבלים ולוחצים לפעול בבהילות למסור עמדות לגבי המציעים השונים. במכתב נאמר כי אם הליך המכר לא יצליח הרי שיגרם נזק בלתי הפיך ל-1,000 עובדים. אין התייחסות במכתב לכך שאם הרשת תמכר לאחת המתמודדות הפחות בעייתיות בהיבט ההגבלים, לא צפויה פגיעה באינטרס העובדים.

זאת ועוד, העובדים גוייסו להגן על עמדת הנאמנים, בעוד האחרונים כלל לא כללו בהסכם המכירה סעיף המחייב חתימת הקונה על ההסכם הקיבוצי של העובדים. משיחות עם 5 המציעים, אין בכוונת אף אחד מהם להיעתר לדרישת העובדים לקיים הסכם זה בעתיד.