כניסת זברה לקניונים הובילה לקריסתה

"הקריסה של זברה לא הפתיעה אף אחד. פיני הוא איש מדהים, וכואב הלב עליו. הוא גם לא חייב שקל ומשלם תמיד, אבל ההתרחבות המהירה של הרשת ופתיחת הרבה סניפים בקניונים, גם אם זה במיקומים פחות טובים בקניון, הייתה בעוכריה", כך אומר אתמול בכיר בענף הקניונים ל"כלכליסט", יממה לאחר שרשת אופנת הדיסקאונט זברה הגישה בקשה להקפאת הליכים לאחר שסך חובותיה הגיע ל־100 מיליון שקל.

פיני פרטוק, מבעלי זברה. "כואב עליו הלב, אבל הכניסה לקניונים היתה בעוכריו" צילום: ענר גרין

זברה, שבבעלות פיני פרטוק וזאב זינגר, הוקמה בסוף שנות השמונים כרשת מוזלת והפעילה בתחילת דרכה שבעה סניפים בערי פריפריה בלבד. בשנת 2006, עם הגידול במחזורי המכירות, החליטה הרשת להרחיב את פריסתה ופתחה עשרות סניפים חדשים, בהם סניפים בתל אביב ובקניונים הגדולים בערי המרכז. כיום מחזיקה הרשת 31 סניפים, מועדון הלקוחות שלה כולל כ־500 אלף חברים ומחזור המכירות השנתי של הרשת עומד על 152 מיליון שקל.

המסמכים שהגישה הרשת בבקשתה להקפאת ההליכים חושפים טפח קטן מהסכנות האורבת לרשתות אופנה קטנות שהתפתו לשחק במגרש של הרשתות הגדולות, בהן קסטרו, פוקס או זארה.

לזברה, כך עולה מהמסמכים, סכסוך מסחרי עם חברת הנדל"ן מליסרון. זברה מפעילה בקניוני מליסרון ארבעה סניפים: בקריון, קניון רחובות, גרנד באר שבע ובקניון השרון בנתניה. בלב הסכסוך עומד סניף זברה בקריון קריית ביאליק, ששטחו כ־1,500 מ"ר.

הקריון הוא אחד מהקניונים המובילים של קבוצת מליסרון. הסכם השכירות של זברה בסניף הקריון צפוי להסתיים רק ב־31 במאי 2019, אלא שכבר באמצע חודש נובמבר ביטלה מליסרון את הסכם השכירות באופן חד צדדי, לאחר שלטענתה זברה הפרה את הסכם השכירות. מליסרון אף ביקשה מהרשת לפנות את הסניף, אך זו לא נענתה לבקשה ובסוף 2018 הגישה נגדה מליסרון תביעה לפינוי המושכר עד לסוף נובמבר.

על פי כתב התביעה, ב־10 באוקטובר שלחה מליסרון לזברה התראה על הפרת חוזה השכירות ולאחר שצברה חוב של 160 אלף שקל. החוב שלא שולם תפח ל־284 אלף שקל ומאוחר יותר ל־485 אלף שקל. בעקבות כך חילטה מליסרון ערבות שהייתה בידה והחוב הצטמצם ל־304 אלף שקל (נכון למועד הגשת התביעה).

מלבד ארבעת הסניפים במליסרון, מפעילה הרשת סניפים גם בקניוני עזריאלי, ביג ובמרכזי מסחר נוספים, אך בחודש האחרון החלה הרשת בהליך של סגירת סניפים. הסניף בקניון עזריאלי ירושלים (מלחה) נסגר וכך גם הסניף בפתח תקווה. בסוף ינואר ייסגרו גם סניף שילת והסניף בבת ים, שמופעלים על ידי זכיינים וכן סניף עזריאלי חיפה.

חלק מהסניפים שזברה החליטה לסגור ממוקמים באזורים בעייתיים בקניון. פעמים רבות רשתות אופנה קטנות מתפשרות על המיקום כדי לצמצם עלויות. בנוסף, פעמים רבות הרשתות הקטנות מתפתות להכנס לזירות המסחר הגדולות כיוון שהנהלות הקניונים מציעות לשלם את ההשקעה בחנויות. אך כאשר החנות מייצרת הפסדים, החגיגה נגמרת.

התהליך הזה קרה בעבר גם לרשתות הקמעונאות של קבוצת סקאל שפרסה אלפי מטרים רבועים של חנויות בקניון ארנה הרצליה, זאת רק בגלל שקיבלה את השטחים כמעט ללא עלות.

מימין: ליאורה עופר ואבי לוי, בעלת השליטה ומנכ"ל מליסרון. החגיגה נגמרה צילומים: אביב אברמוב, אוראל כהן

אבל הכניסה לקניונים אינם הצרה היחידה של זברה, וניתן ללמוד זאת ממצבן של רשתות דיסקאונט אחרות בתחום האופנה.

בעבר רשתות מקבילות לזברה, כמו האנגר, סלקשיין או יפו־תל אביב היו אטרקטיביות כיוון שהציעו מוצר סביר באיכותו במחיר זול משמעותית מהרשתות הממותגות. כניסתן של רשתות אופנה בינלאומיות כמו H&M לישראל הורידה את מחיר המוצרים, ועם המחאה הצרכנית והתחרות בענף האופנה ירד גם מחירם של המותגים המקומיים. כיום הפער בין בגדי ילדים של פוקס וזברה הצטמצם, והקהל הישראל שתמיד מעדיף לרכוש מותגים, נטש את רשתות הדיסקאונט.

בנוסף רשתות האופנה מתמודדות עם מדיניות השמיים הפתוחים שהוזילה את הטיסות לחו"ל ומאפשרת לישראלים לטוס לטיולי שופינג, וכן עם התחזקות הקניות באינטרנט והפטור ממע"מ ברכישה של עד 75 דולר. כל אלה פוגעים בענף האופנה כולו, אך במקרה של רשתות בינוניות וקטנות, מספיק חודש אחד חלש שידרדר את תזרים המזומנים, והנה הן כבר צועדות לבית המשפט לבקש הקפאה.

2017 ו-2018 הן שנתיים שקמעונאי האופנה היו שמחים למחוק מלוח השנה. לא רק שהיקף המכירות בתחום האופנה לא גדל, אלא להיפך, הוא הצטמצם לטובת קניות בחו"ל. הקריסות של הוניגמן, יפו תל אביב, מישמש, סליו, ועכשיו רשת זברה, מעידים על מצבו הקשה של הענף, ונראה כי הקריסה הבאה היא רק עניין של זמן.