ליגת העל הישראלית: התחרותית באירופה?
ליגת העל משעממת, רמת הכדורגל נמוכה ואין מספיק כוכבים? אולי, אבל האוהדים שמתלוננים על עוד אליפות קלה שצפויה למכבי תל אביב צריכים לדעת שהם צופים באחת הליגות התחרותיות ביותר ביבשת
בדיקת 30 ליגות באירופה מעונת 1992/93 ועד העונה מגלה דבר מעניין: ליגת העל הישראלית היא אחת הליגות התחרותיות של אירופה. איך בודקים את זה?
- ירדן שועה: רכישה גדולה עם תמרורי אזהרה גדולים
- ככה לא בונים אמון
- ליגת העל: במקום ה-19 בזמן משחק אפקטיבי
מכבי תל אביב חוגגת. האם יצליחו "להשתלט" על הליגה כשהזרים הכי טובים לא ממשיכים צילום: עוז מועלם
מספר אליפויות. ברבע המאה האחרונה זכו בישראל שבע קבוצות שונות באליפות המדינה: מכבי תל אביב, מכבי חיפה, בית”ר ירושלים, הפועל תל אביב, הפועל חיפה, עירוני קריית שמונה והפועל באר שבע. רק ב־5 מתוך 30 הליגות היו יותר אלופות בתקופה הזו — בהונגריה, שבדיה, סלובקיה, פולין (כולן עם 8) וצרפת (פעם היתה ליגה תחרותית) שבה זכו 9 אלופות שונות. גם בתקופה קצרה יותר ישראל עדיין בתחתית הרשימה הזו עם 5 אלופות שונות בעשור האחרון. רק בצרפת ורומניה (6) היו יותר. בצד השני של הטבלה אפשר למצוא מדינות עם דואופול — שתי קבוצות ששולטות ומחלקות ביניהן את כל האליפויות ב־26 השנים האחרונות. אוקראינה (שחטאר ודינמו קייב), סרביה (פרטיזן והכוכב האדום בלגרד) וסקוטלנד (סלטיק וריינג’רס), בפורטוגל לא ראו אלופה אחרת חוץ מבנפיקה ופורטו ב־15 השנים האחרונות.
רצף אליפויות. מספר אלופות שונות לא בהכרח מעיד על שוויוניות. כך, בצרפת שבה היו שנים בהן כל שנה הייתה מתחלפת האלופה, אך גם שליטה של שבע אליפויות רצופות של ליון והתקופה האחרונה שבה פריז סן־ז'רמן זכתה בארבע אליפויות רצופות ובדרך לאליפות שישית בשבע השנים האחרונות. ממבט על הטבלה אפשר לראות כמה רצפים משמעותיים — באטה בוריסוב, שלא נכללה במחקר, זכתה החודש באליפות 13 ברציפות בבלארוס. רוזנבורג זכתה ב־12 אליפויות רצופות בנורבגיה. דינמו זאגרב ב־11 בקרואטיה ודינמו קייב ב־10 באוקראינה. לבאזל נקטעו 8 אליפויות רצופות בשוויץ בשנה שעברה, יובנטוס עם 7 באיטליה, בדרך ל־8. למעשה, ב־21 מ־30 הליגות שציינו נרשם רצף של יותר מ־3 אליפויות רצופות ב־25 השנים האחרונות, בחלק מהליגות יותר מפעם אחת.
וישראל? אף קבוצה לא הצליחה בתקופה הזו לשבור את מחסום שלוש השנים. מכבי חיפה בעשור הקודם, מכבי תל אביב בעשור הנוכחי, ונראה שגם הפועל באר שבע לא תצליח לעשות זאת השנה. למעשה, מאז חמש האליפויות המיתולוגיות של הפועל פתח תקווה אי שם בשנות השישים אף קבוצה בישראל לא זכתה ביותר משלוש אליפויות רצופות. רק בליגה ההונגרית נרשם רצף נמוך יותר.
מי שולטת בליגה. באיירן מינכן היא הקבוצה הדומיננטית בגרמניה, רצף האליפויות הנוכחי שלה עומד כרגע על 6, אבל היו שנים שבהן האלופה בגרמניה היתה מתחלפת כל שנה. לפעמים לקבוצה דומיננטית קשה ליצור רצף ארוך מאוד, ומדי פעם מגיעה מעידה. אז מי זכתה בשיעור הגבוה ביותר של אליפויות? במבט ל־26 שנים, המובילות הן רוזנבורג ואולימפיאקוס עם 19 אליפויות (73%). פורטו, באיירן ופרטיזן בלגרד עם 16, דינמו קייב עם 15. בחצי מהליגות יש קבוצה אחת שזכתה לפחות בחצי מכמות האליפויות (13). בישראל המובילה היא מכבי חיפה עם 8 (30%). רק בצרפת (7), שבדיה והונגריה (6) לאלופה המובילה פחות אליפויות.
המצב הולך ומחמיר ככל שמתקדמים עם השנים. ב־10 השנים האחרונות לדינמו זאגרב 9 מ־10 אליפויות, לרד בול זלצבורג, אפואל ניקוסיה, אולימפיאקוס, באזל, שחטיור ו־HJK הלסינקי 8. ב־22 מ־30 הליגות יש קבוצה אחת שלקחה לפחות חצי מהאליפויות בעשור האחרון. ב־10 ליגות מתוך ה־30 יש קבוצה עם רצף נוכחי של 3 אליפויות ומעלה. אנחנו במקום האחרון עם רוסיה ואנגליה.
דואפול. יש ליגות תחרותיות יותר שאין בהן קבוצה אחת שולטת, אלא קרב בין שתי יריבות מושבעות שחולקות את רוב האליפויות. באוקראינה וסקוטלנד, כאמור, רק שתי קבוצות זכו באליפות בתקופה של יותר מרבע מאה, בסרביה לשתי נציגות בלגרד 25 מ־26, פורטו ובנפיקה עם 23, ריאל וברצלונה עם 21 וגלטסראיי ופנרבחצ’ה עם 20. בישראל מכבי חיפה ומכבי תל אביב זכו ביחד ב־14 אליפויות ב־26 השנים האחרונות. רק בצרפת, אוסטריה, הונגריה ושבדיה זכו שתי המובילות בפחות אליפויות. גם כשמסתכלים על העשור האחרון, מכבי תל אביב והפועל באר שבע זכו ביחד ב־6 אליפויות, ובשום ליגה לא היה מספר נמוך יותר מזה לשתי האלופות המובילות.
הפועל באר שבע. ברבע המאה האחרונה זכו בישראל 7 קבוצות שונות באליפות המדינה. רק ב־5 מתוך 30 הליגות היו יותר אלופות בתקופה הזו צילום: אורן אהרוני
מה קורה במהלך העונה. מחקר של CIES Football Observatory בדק את רמת התחרותיות ב־24 ליגות שונות באירופה מכיוון קצת שונה: כמה אחוזי הצלחה משיגה האלופה בכל מדינה ב־10 העונות האחרונות וכמה אחוזי הצלחה משיגות 3 הראשונות באותה הליגה. כמו כן, נבדק הפרש השערים הממוצע במשחקים בליגות ואיזה אחוז מהמשחקים נגמר בהפרש של 3 שערים ומעלה.
במחקר הושגו שתי מסקנות עיקריות, הראשונה: אי־השוויון במגמת עלייה בכל הפרמטרים במרבית הליגות. רק ב־6 ליגות אחוזי ההצלחה הממוצעים של האלופה ירדו ב־5 השנים האחרונות ביחס לקודמות, ורק ב־7 ירד הפרש השערים הממוצע. המסקנה השנייה היא שהפערים שנרשמו ב־5 הליגות הבכירות (ספרדית, איטלקית, גרמנית, אנגלית וצרפתית) היו גבוהים יותר בכל הפרמטרים מאלו שנרשמו ביתר הליגות. ליגת העל לא נכללה במחקר ולכאן נכנס ”גיליון האקסל האנושי” המכונה יוסי מדינה מבאבאגול. אז הנה מספריו: אחוז ההצלחה הממוצע של האלופה בישראל לאורך השנים די דומה לזה שבליגות באירופה מחוץ לטופ 5: כ־73.5% הצלחה (כ־78.4% בליגות הגדולות). זה שם אותנו במקום העשירי מתוך 25 במחקר. מנגד, אחוזי ההצלחה הממוצעים של השנייה והשלישית בטבלה מעט נמוכים יותר מהממוצע באירופה בכאחוז, מה שמראה, שאף שהאלופה מתחלפת בין העונות, הפערים בתוך העונה מעט יותר גבוהים מזה שבאירופה.
כשהולכים לממוצע הפרש השערים ואחוז המשחקים שבהם ההפרש גבוה מ־3, ניתן לראות שישראל משמעותית מתחת לממוצע עם 1.28 הפרש למשחק לעומת 1.36 בליגות הבכירות ו־1.32 בשאר הליגות. מקום 20 מתוך 25. כמו כן, רק 13.2% מהמשחקים הסתיימו בהפרש של 3 שערים ומעלה, לעומת ממוצע של 15.7% בטופ 5 ו־14.8%בליגות האחרות (כ־1.5% פחות), מקום 21 מתוך 25.
לעניין הפרש השערים, חשוב לומר שישראל “נהנית” כאן משני גורמים. הראשון הוא שהליגה קטנה יחסית, 14 קבוצות בלבד, לעומת ליגות אחרות עם 18 ו־20 קבוצות שבהן יש פערים גדולים יותר בין הקבוצות וכך גם יותר משחקים חד־צדדיים. כמו כן, ישראל היא אחת הליגות היחידות ברשימה שבה יש פלייאוף, כך שקבוצות משחקות יותר משחקים מול קבוצות ברמה שלהן וכך יש פחות פערים.
למה זה קורה. אז השנה אין תחרות בליגת העל. העונה הנוכחית חלשה או בגדר אליפות עם כוכבית, שכן לפחות לפי המספרים נראה שלמכבי תל אביב אין תחרות. בתום הסיבוב הראשון יש לה כ־85% הצלחה (הכי הרבה מאז מכבי חיפה בעונת 2009/10 עם 83%, זו שלא זכתה באליפות בגלל הקיזוז). מנגד, לבני יהודה והפועל חדרה במקומות השני והשלישי יש כ־56% הצלחה, הכי מעט בתקופה זו למעט עונת האליפות של עירוני קריית שמונה. צריך לשמוח שהליגה הישראלית לא סגורה מראש ושאין אלופה קבועה — מצב שאפשר להגיע אליו בקלות וקורה בהמון ליגות בעולם שבהן קבוצה או שתיים מצליחות לצבור פער כלכלי בלתי ניתן לגישור. היה את זה בכדורסל הישראלי.
הגיוון הזה מתרחש בגלל הבעיות הכלכליות של מועדונים, והחלפת בעלים תכופה יחסית. עם זאת, לאור הבלגן הכלכלי־ניהולי שיש בבית”ר ירושלים, הפועל תל אביב ומכבי חיפה, נראה שהכיוון ב־7 העונות האחרונות שבהן רק 2 קבוצות זוכות באליפות, יכול להמשיך עוד שנים קדימה ואולי אפילו מכבי תל אביב יכולה להפוך את הליגה הזו לליגה של קבוצה אחת.
מנגד, מאגר שחקנים יחסית בינוני בליגה שלנו לא מאפשר לשום קבוצה יתרון מקצועי מובהק בגזרת הישראלים, בעוד זרים שמצליחים כאן והם מעל הליגה נמכרים מהר לחו”ל, מה שמכריח גם את הגדולות לאלתר. לכן, ייתכן מאוד שנמשיך לראות גיוון דומה במספר האלופות בהמשך. לסיכום, הליגה שלנו באופן היסטורי יחסית תחרותית יותר מאחרות. לא בהכרח בגלל הסיבות הנכונות שמעידות על איכות מסוימת, אבל היי, לפחות יש כאן עניין.
הכותב הוא רואה חשבון ובלוגר כדורגל ב־hazavit.co.il
הליגות הכי תחרותיות באירופה מאז 1992
הונגריה: קבוצה אחת (דברצן) זכתה ב־6 אליפויות, 2 ברצף הכי ארוך
שבדיה: קבוצה אחת (מאלמו) זכתה ב־6 אליפויות, 4 ברצף הכי ארוך
צרפת: קבוצה אחת (ליון) זכתה ב־7 אליפויות, 7 ברצף הכי ארוך
ישראל: קבוצה אחת (מכבי חיפה) זכתה ב־8 אליפויות, 3 ברצף הכי ארוך
הליגות הכי פחות תחרותיות באירופה מאז 1992
נורבגיה: קבוצה אחת (רוזנברג) זכתה 19 אליפויות, 12 ברצף הכי ארוך
יוון: קבוצה אחת (אולימפיאקוס) זכתה ב־19 אליפויות, 7 ברצף הכי ארוך
פורטוגל: קבוצה אחת (פורטו) זכתה ב־16 אליפויות, 5 ברצף הכי ארוך
סרביה: קבוצה אחת (פרטיזן בלגרד) זכתה ב־16 אליפויות, 6 ברצף הכי ארוך
