"מייסד אירונאוטיקס חי בקפריסין ועושה עסקים במפרץ הפרסי"

עד 2012 יצרנית המל"טים אירונאוטיקס היתה מזוהה עם אדם אחד בלבד — המייסד והמנכ"ל אבי לאומי. באותה השנה הקרנות ויולה, בראשית ו־KCPS השתלטו על החברה. לאחר ההשתלטות התיישב על כס המנכ"ל באופן זמני סמי תותח, אחד השותפים בקרן ויולה. כשתותח נכנס למשרדי יצרנית המל"טים ביבנה, הוא קרא אליו את אחד העובדים הוותיקים ואמר לו: "סיפרו לי שללאומי יש כספת במשרד שבה הוא מחזיק את כל הסודות של החברה. תעזור לי למצוא אותה". העובד צחק והשיב כי "הכספת הזאת נמצאת בראש של לאומי".

האנקדוטה הזאת, גם אם היא אגדה אורבנית, ממחישה את המרכזיות של לאומי בחברה שהקים ב־1997, בעקבות חבירה למהנדס האווירונאטיקה משה כספי ואיש התעשיה האווירית לשעבר צביקה נוה. השלושה פיתחו מעין קופסה שמשמשת מוח של המל"ט. בתוך זמן קצר השקיעו בסטארט־אפ שהקימו השלושה שמות מוכרים כמו דרור חוטר־ישי, דודי אפל וחיים מנדל־שקד, שהיה מנהל לשכתו של אהוד ברק בעת שהיה ראש הממשלה. לאחר ההשקעות חיפשו השלושה מפעל מל"טים שבאמצעותו יוכלו להטמיע את הפיתוח. הם מצאו את מפעל אירובוט של אריה גולדברג. לאחר מכן, בעקבות מערכות יחסים עכורות, הרכב השותפים בחברה השתנה. כספי ולאומי נשארו ולחברה נכנס משקיע חדש — קובי מימון, שכנו של לאומי מפתח תקווה. בהמשך גם מימון סיים את השקעתו בחברה.

אבי לאומי ודוד מידן. מתווכים בעסקאות למכירת טכנולוגיות ישראליות למדינות המפרץ צילום: יריב כץ

הפריצה של החברה, שבינתיים שינתה את שמה מאירוטים לאירונאוטיקס, התרחשה בעקבות מסיבת ברבקיו שבה נכחו לאומי ומפקד אוגדת עזה באותה העת, אלוף ישראל זיו. לאומי שמע את הקשיים שנוצרו בעקבות סגירת יחידת המל"טים של חיל המודיעין שתיאר זיו והציע רעיון. "אמרתי לזיו, 'אנחנו נמכור לכם שעות טיסה'. חשבתי שנעשה את זה כמה שבועות ובסוף ביצענו 9,000 שעות טיסה עבור הצבא", סיפר לאומי בראיון ל"כלכליסט".

כך החל הרומן של אירונאוטיקס עם משרד הביטחון, שהצית מלחמות עזות בינה לבין יתר החברות הביטחוניות, ששתיים מהן — התעשייה האווירית ורפאל — נאבקו כעת על רכישתה. למעשה, בעבר שקלה התעשייה האווירית להיכנס כשותפה באירונאוטיקס ולרכוש 25% מהחברה, אך המגעים לא הבשילו לכדי עסקה.

"אני משתולל, אבל בתוך הקווים"

הקרבות שהתעוררו בעקבות כניסתה של אירונאוטיקס לתחום שעד לאותה העת נשלט בידי חברות ממשלתיות בלבד הם במידה רבה ראי לדמותו של לאומי, שתמיד היתה שנויה במחלוקת.

לאומי והחברה שייסד נחשבו תמיד ל"ילד הרע" של התעשייה הביטחונית, בין היתר בשל שיטות השיווק הלא שגרתיות של אירונאוטיקס. בראיון ל"כלכליסט" העיד לאומי על עצמו: "אני משתולל, אבל רק בתוך הקווים של מה שמותר". מתחריו, מנגד, טענו שהוא פועל בצורה לא הוגנת — זוכה במכרזים באמצעות הגשת מחירי הפסד, ולא מהסס לפגוע בסוכנים ובמתווכים. לטענת המתחרים, עסקאות שונות של לאומי ברחבי העולם שהסתיימו בתביעות ובסכסוכים מרים מעידות על צדקתם. "התקופה שלו היתה תקופה של בלגן יצירתי", אמר אתמול בכיר לשעבר באירונאוטיקס. ולמרות כל זאת, תחת לאומי הפכה אירונאוטיקס לחברה שמצליחה להתחרות בענקיות כמו אלביט והתעשייה האווירית.

אבל לא הכל הלך לפי התוכנית. ב־2011, רגע לפני שנקלעה לקשיים פיננסיים, אירונאוטיקס רכשה עם רפאל את חברת האלקטרו־אופטיקה קונטרופ, שנחשבת כיום לנכס העיקרי שלה. את הכסף לביצוע העסקה גייסה החברה מקרנות המנוף בראשית ו־KCPS. שתי הקרנות האלה, עם קרן ויולה, ניצלו את המשבר שאליו נקלעה החברה ב־2012 כדי לרכוש את השליטה (75%) בה בתמורה להזרמת הון שדיללה את יתר בעלי המניות, כולל לאומי. "באותה העת לא היה לחברה כסף לשלם משכורות", אמר השבוע עובד לשעבר. לאחר שהשתלטו עליה, פעלו הקרנות לייצובה של אירונאוטיקס עד שהנפיקו אותה ביוני 2017 בבורסת תל אביב.

"לאומי בונה בית בברלין"

לאחר עזיבתו של לאומי את אירונאוטיקס הוא חבר לדוד מידן, איש המוסד לשעבר שהשתתף בתיווך בעסקה להחזרת גלעד שליט. השניים הקימו חברה שמתווכת בעסקאות למכירת טכנולוגיות ביטחוניות ישראליות למדינות המפרץ הפרסי, כולל הטכנולוגיה של חברת NSO. ככל הידוע, זה עיסוקו העיקרי כיום.

"לאומי יושב היום בקפריסין, בונה בית בברלין ועושה עסקים במפרץ. הוא ממעט להגיע לארץ, אבל הוא ביקר פה בשבוע שעבר", סיפר אתמול גורם שקשור לאירונאוטיקס. לדבריו, "אחרי חתימת מזכר ההבנות עם רפאל ואביחי סטולרו, בדרגים הבכירים של דירקטוריון אירונאוטיקס יש מי שמפנטז על להחזיר אותו לחברה".