אופנה: עוד לא אמרתי דאי

אוטוטו יפציעו קולקציות האביב בחנויות ואנחנו רוצים להכין אתכם מראש: הטאי דאי חוזר. אותה אסופת צבעים פסיכדלית שנראית כמו הוריקן במכ"מ, הפציעה השנה על המסלולים של לואי ויטון, MSGM, קום דה גרסון וסטלה מקרטני, והיא עתידה להתפוצץ לכולנו בפרצוף בחודשים הקרובים.

צילומים: DAN & CORINA LECCA, HOT

טאי דאי היא שיטת צביעה עתיקת יומין שמשמעותה "קשירה וצביעה", ובמסגרתה קושרים את הד ומסובבים אותו לפני הצביעה. כך נוצרת בו דוגמת הצביעה המיוחד של "פיצוצי" צבע. בשנות השישים והשבעים אימצו ההיפים את הטאי דאי בחום, ולא בכדי: הרצון לפרוץ גבולות ולהביע אינדבידואליות באותן שנים בא לידי ביטוי גם בתחום האופנה, וכיוון ששיטת הצביעה הזאת נעשית ידנית, יש סיכוי קלוש ששני הדפסים ייצאו זהים. בנוסף, מערבולת הצבעים נתפסת כהמחשה מצויינת לחוויית השימוש בסמים פסיכדליים שהיו פופולריים מאד באותה התקופה.

בסוף שנות השמונים והתשעים, הטאי דאי נדד מההיפים לגולשי הגלים — קצת בגלל הנשמה החופשית שמיוחסת להם עוד מהתקופה ההיפית והרבה בגלל שהזרחניות העזה אופיינית לאופנת חוף הים וההדפסים מתכתבים עם גלים מתנפצים.

הקאמבק הנוכחי של הטאי דאי מגיע עם מתיחת פנים קלה. אשית, קשת הצבעים, שבעבר נשענה על גווני יסוד, מתרככת, ובגרסה הנוכחית מככבים בה הרבה פסטלים עדינים. שנית, הטאי דאי זולג הפעם מבגדי קז'ואל לחליפות גברים ושמלות אלגנטיות לנשים. ושלישית —ואולי הכי חשוב (או שובר לב) — הטאי דאי כיום לא נעשה בטכניקה העתיקה, אלא בהדפס תעשייתי שרק נראה כמו הדבר האמיתי.