בשטח עם ה-AI: "התוכנה תעצים אותנו, לא תתפוס את מקומנו"

"הבינה המלאכותית נולדה בשנות החמישים, אבל נמצאת בנקודת שיא דווקא עכשיו בגלל כמה תנאים שחברו יחדיו: כוח המחשוב זינק בשנים האחרונות לעוצמות שלא הכרנו, ומאגרי הנתונים נהפכו לחסרי תקדים בהיקפם. שני אלה אפשרו יצירת אלגוריתמים חזקים יותר, והתוצאה לפנינו", מתמצתת ד"ר רנית אהרונוב, חוקרת בכירה במעבדות המחקר של IBM ישראל, את הסיבה לשטף יישומי ה-AI שהציפו את תערוכת CES שננעלה בסוף השבוע בלאס וגאס.

אהרונוב מנהלת בשלוש וחצי השנים האחרונות את הצוות העולמי של אחד מפרויקטי הדגל של IBM בתחום הבינה המלאכותית: המערכת הייחודית Project Deabater (דיבייטר). מדי יום ב-16:00 אפשר היה להבחין בהתגודדות מחוץ לביתן IBM. בתצוגת תכלית ראשונה לקהל אסף הדיבייטר במהלך היום טיעונים בעד ונגד נושא, כמו פיתוח רכב אוטונומי או איסור על הימורים, וכשהתבקש השמיע בזה אחר זה שני נאומים בני שתי דקות בעד ונגד. זאת אחרי שמיין וברר את הטיעונים, ניטרל חזרות ובנה נרטיב.

מפתחי הדיבייטר, ד"ר רנית אהרונוב וד"ר נעם סלונים צילום: IBM research

"הדיבייטר יונק מידע למציאת טיעונים לפי נושא מ-300 מיליון מאמרים מדעיים ועיתונאיים, בהם כ-10 מיליארד משפטים", הסביר הוגה הדיבייטר, ד"ר נועם סלונים. "הוא צריך לאתר בכמות המידע העצומה מה רלוונטי ולהרכיב נאום".

החזון בתמצית אינו לנצח בני אנוש בוויכוחים, אלא לסייע להם בקבלת החלטות בצורה טובה יותר ובעיקר יותר מבוססת מידע. "השאלה היא איך אפשר להעצים בני אדם ולא להחליף אותם, ובדיבייט זה בולט מאוד", סיפרו אהרונוב וסלונים. "בני אנוש עדיין טובים יותר בוויכוחים, דיונים וקבלת החלטות, אבל הדיבייטר טוב בהרבה בשליפת נתונים ומידע רלוונטיים. הכלי הזה יוכל להקפיץ יכולות של אנשים לקבל החלטות שלא מבוססות רק על נטיות לב או רגשות, אלא על משהו מלומד בהרבה. דווקא השילוב בין אדם ומחשב, וזה נכון להרבה תחומים, הוא הכיוון הנכון יותר לחשוב עליו".

היישומים מרובים: הדיבייטר יוכל לסייע לאנשים פרטיים, חברות מסחריות ומקבלי החלטות, בין אם בהצגת מידע עבור שאלה פרטנית או באיגוד וארגון מידע מהציבור. "אין היום טכנולוגיה שמסוגלת לבחון את דופק הציבור בחברה אזרחית", אמרה אהרונוב, וסלונים הוסיף: "לפעמים רואים מנהיג כזה או אחר בטלוויזיה ומתעצבנים ממה ששומעים. הטכנולוגיה הזו עשויה לאפשר לאנשים לבטא את דעותיהם בצורה מסודרת ולדרוש מפוליטיקאים תשובות טובות יותר".

כלי נוסף שמבקש להעצים את היכולות האנושיות הוא myme, המוצר החדש של חברת אורקם מבית היוצר של מייסדי מובילאיי זיו אבירם ואמנון שעשוע. אורקם יצאה לדרך עם עין ממוחשבת שנועדה לסייע לכבדי ראייה, דיסלקטים ואנאלפבתים בקריאה ובזיהוי אנשים במרחב. לפני חודש יצאה החברה בקמפיין מימון המונים למוצר החדש שלה: עוזר אישי לכל דורש.

"myme כולל זיהוי פנים וקריאה. כשאנחנו נפגשים המצלמה תצלם אותך ואני אצמיד לתמונה את שמך", הסביר אבירם. "מאותו רגע ואילך בכל פעם שניפגש אדע מי את. בנוסף המצלמה תדע לקרוא את כרטיס הביקור שלך ולהצמיד את המידע לתמונה. בעתיד, כשנלמד את המכשיר להבין שפה, הוא יוכל לסכם את עיקרי הדברים בפגישה ולדלות מהם פעולות שצריך לעקוב אחריהן, כמו פגישה שנקבעה לעוד שבוע".

המצלמה של אורקם

החזון של אבירם מגיע מעבר למקום העבודה ופגישות: "מבחינתנו הכרזנו על פלטפורמה שתגדיר איך אנחנו רואים את האינטראקציה העתידית בין AI לבני אדם. זה תחום שהעולם עדיין מגשש בו. הטכנולוגיה יודעת להעצים את יכולות בני האדם ואנחנו שואלים כיצד". אבירם שואף להשתמש בטכנולוגיה דווקא כדי להגביר את שעות האינטראקציה החברתית בין בני אדם.

למי שמעדיף כאן ועכשיו על פני חזון עתידי, גם השנה התפקעה התערוכה מתצוגות של בתים חכמים מבוססי בינה מלאכותית, בדגש על הסלון והמטבח. פלטפורמות הסייעניות החכמות של אמזון וגוגל צפויות להקל על יצרניות המכשירים לשלב אותן במוצריהן.

לדברי קובי בש, מנהל חטיבת מוצרי הצריכה בסמסונג ישראל, הסייעניות שישולבו במכשירים יאפשרו להורות לטלוויזיות בפקודות קוליות לבצע כל פעולה שנוגעת לצפייה. הן יסייעו להביא לבתי המשתמשים את החזון שהיצרניות מקדמות זה מספר שנים: שילוב AI במכשירים ביתיים כטלוויזיות, מקררים, ומכונות כביסה חכמות. ה-AI תאפשר לארונות ומראות חכמות לבחון מלתחות באמצעות הצגה וירטואלית של לבישת הבגדים. המהלכים הללו עשויים להפוך את 2019 סוף סוף לשנה שבה הבינה המלאכותית תפרוץ את קירות הבתים: "בשלוש השנים האחרונות ראינו את הדור קודם שבלבו עמד אינטרנט הדברים. עכשיו הוא זמן הבינה המלאכותית, כך שהמכשירים חדלו להיות פסיביים, הם ידעו ללמוד אותנו ויספקו לנו חוויית משתמש וחיסכון בזמן".

הכותבת היתה אורחת מובילאיי בתערוכה