למתוח את חוק תעמולת הבחירות עד הקצה

ביום ראשון הקרוב יקיים יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר דיון בעתירתו של עו"ד שחר בן מאיר להרחיב את מוטת פיקוחו גם למרחבי הרשת. שני השופטים שכיהנו לפניו בתפקיד, אליקים רובינשטיין וסלים ג'ובראן, סברו שתעמולה מפלגתית ברשת היא ברת פיקוח, בתנאי כמובן שניתן לזהותה ככזו.

הרשת לא היתה קיימת ב־1959 כשחוקק חוק הבחירות שמסדיר את דרכי התעמולה. בתחילה נכללו רק איסורי תעמולה בקולנוע. בהמשך הצטרפו גם הטלוויזיה והרדיו.

אגב, מלצר ופיקוח על הרשת כבר נפגשו כשבית המשפט העליון נמנע מהוצאות צווים נגד רמיסת החוק ברשת, למשל נגד מוציאי דיבה או מפרי זכויות יוצרים, בגלל היעדר חוק שמאפשר זאת.

יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר צילום: יאיר שגיא

מלצר שהזדמן לאחד התיקים האלה הביע מורת רוח מאוזלת היד שכפה עליו המחוקק, והתריע שיבוא יום ובית המשפט יסייע לנפגעי רשת גם בלי חוק. ועם זאת, אין להניח שמלצר יוציא לפועל כוונה זו דווקא עתה בתקופת הבחירות.

האם נתניהו מסליק דולרים בגרביים

ראשי ועדות בעבר וגם שופטי בג"ץ שנדרשו לחוק המיושן עשו כמיטב יכולתם למתוח את גזרתו הצרה והאנכרוניסטית. למשל בהרחבת הסמכות לפסול תכנים מעבר לשתי ההגבלות הקבועות במפורש בחוק: בהתייחסות לכוחות הביטחון ולנפגעי פעולות איבה ושיתוף ילדים בתעמולת בחירות. הסמכות הורחבה גם לתשדירי בחירות הכוללים דברי הסתה, גזענות, הכפשה ופגיעה בפרטיות. ללא מתן סמכות זו, נקבע, "תצא מערכת הבחירות מכלל שליטה, ויקוים בה הכתוב "איש את רעהו חיים בלעו".

יו"ר הוועדה אליקים רובינשטיין נדרש בזמנו להורות ליוטיוב להסיר סרטון שבו מספר אלדד יניב על מנהגו של נתניהו להסליק דולרים בגרביים.

רובינשטיין השיב שככלל חוקי התעמולה אינם חלים על האינטרנט. ושאלות פייק ניוז במיוחד כי אין לוועדת הבחירות כלים לקבוע עובדות, כמו דרכיו של נתניהו לשנע דולרים.

"איפה חשין כשצריך אותו"

באינטרנט לא מדובר רק בתוכן עובדתי, אלא בכל "מערך ההפעלה" - היכולת לייצר תהודה ותודעה כוזבים, באיכות ובכמות - באמצעות בוטים, אוואטרים ושאר מתחזי רשת; היכולת להרחיק את הפעילות הזאת מהמטות הרשמיים של הקמפיינרים; היכולת להשתלט על באנרים ושטחים ברשת — כל אלה אינסופיים ואינם ניתנים לאיתור. וכל אלה אינם רלבנטיים לחוק הנוכחי שנתפר כדי להתמודד עם המדיה כמשאב מוגבל, כאשר הרשת מציעה את המשאב הזה בעודף.

נקודת המוצא של החוק היא לדאוג לשוויון יחסי במימון ובהפצת התעמולה כאשר כמות כלי התקשורת ושלטי החוצות מצומצמים. והנה, הרשת מציעה אינסוף שטחים ואפשרויות לדבר ישירות אל הציבור מעל הראש של מפוקחי החוק.

כאשר עלה השבוע נתניהו עם ה"הודעה הדרמטית" שאלו רבים "איפה חשין כשצריך אותו"? חשין כיו"ר הוועדה ב־2003 הורה לערוץ 2 להוריד את השאלטר על נאום ההגנה המשפטי של ראש הממשלה שרון. אבל לא חשין ולא מלצר היו עוזרים הפעם, כי נתניהו חדר לשידור מעבר לקו תשעים הימים שיצא אתמול לדרך, שבו נכנס לתוקף פיקוחו של יו"ר ועדת הבחירות.