נס הפקטור: 78% נכשלים יהפכו ל־87% עוברים

בעוד המלחמה העקובה מדיו על הפקטור למתמחים במשפטים נמשכת במלוא עוזה, בדיקת "כלכליסט" מגלה: הצעת החוק שח"כ מיקי זוהר ממשיך לקדם לא רק מיותרת, אלא תנפח את שיעורי ההצלחה בבחינות ההסמכה לשיא היסטורי של 87%. שיעור כזה לא נרשם בשום בחינה בעשור וחצי האחרונים.

זוהר הסביר שהצעת החוק שלו "תייצר איזון לאלפי מוכשלים שהוכשלו במכוון על ידי לשכת עורכי הדין". ההצעה קובעת שמתמחים שקיבלו את הציון 50 ומעלה בכל אחת משלוש בחינות ההסמכה האחרונות של הלשכה ייחשבו כמי שעברו את הבחינה, ויוסמכו כעורכי דין. בבחינות הבאות ציון המעבר יישאר 65.

ח"כ מיקי זוהר. מבקש להעלות את ההצעה להצבעה בממשלה צילום: עומר מסינגר

למרות הביקורת החריפה מצד לשכת עורכי הדין, זוהר עדיין לא הרפה מהיוזמה. הוא מתכוון להעלותה בשבוע הבא להצבעה במליאת הכנסת בקריאה שנייה ושלישית, אם ראש הממשלה נתניהו ישתכנע לדון בה בישיבת הממשלה ביום ראשון.

הקלות על גבי הקלות

בחינת ההסמכה האחרונה התקיימה בדצמבר, ולגביה לא פורסמו עדיין ציונים. לשתי הבחינות האחרונות, שהחוק יחול גם לגביהן, ניגשו 5,483 נבחנים, ושיעור המעבר עמד בהן על 45% בלבד. אם יאושר חוק הפקטור, המשמעות תהיה שעוד 2,338 מתוך 3,021 הנכשלים יוסמכו כעורכי דין ובכך יזנק אחוז המעבר ויעמוד על 87%. מנתונים המופיעים באתר לשכת עורכי הדין עולה שבשום מועד ב־16 השנים האחרונות לא היה שיעור המעבר גבוה כל כך. לגבי שנים קודמות פשוט אין באתר נתונים.

יתר על כן: ה"עוול" כלפי המתמחים שזוהר מלין עליו כבר בא על תיקונו בעבר. למעשה, שיעור המעבר המקורי בשתי הבחינות עמד על 22%, ועלה ל־45% רק בזכות הקלות בדיעבד. ההקלות באו בדמות פסילה של שאלות רבות, הן ביוזמת הוועדה הבוחנת והן בהוראת בית המשפט. שני הצעדים האלה כבר הכפילו את מספר העוברים. 1,242 מתמחים שנכשלו הוכרו כעוברים בזכות פסילת שאלות וערעורים.

משמעות ההקלות שכבר ניתנו לנבחנים היא שהחוק של זוהר יביא להסמכתם כעורכי דין של מתמחים שקיבלו בפועל פחות מ־50. כל מי שקיבל בבחינה 35־40 ונהנה לאחר מכן מהקלות כמי שקיבל ציון עובר של 65. בבחינה ביוני 2018 פסלה ועדת הבחינות שש שאלות, ובחמש שאלות הכירה בכמה תשובות כנכונות; עוד שאלות נפסלו בעקבות ערעורים ועתירות. התוצאה היא שאפילו מקבלי הציון 35 יכולים לזכות בציון עובר.

בחינות ההסמכה של הלשכה מתקיימות פעמיים בשנה. עד מאי 2017 הן התקיימו במתכונת של 100 שאלות ברירה (שאלות אמריקאיות), שבחנו בעיקר כישורי שינון. נגד הבחינות הללו נשמעה ביקורת מצד בכירי מערכת המשפט, ושופטי בית המשפט העליון קראו לשנות את השיטה. גם מתמחים התלוננו על חוסר ההוגנות בבחינות.

בדצמבר 2017 התקיימה הבחינה הראשונה במתכונת החדשה, שכללה גם שאלות בדין המהותי. מאחר שהבחינה ביקשה לשקף ידע והבנה, היה צפוי ששיעור העוברים יצנח. ואכן, רק שליש מהם עברו את הבחינה: 868 מתוך 2,553 נבחנים. אחרי השגות שהוגשו לבתי המשפט נוספו לרוב המתמחים נקודות נוספות, ועוד 378 מהם עברו את הבחינה. אחוז המעבר הסופי היה 48.8%.

בקיץ 2018 אירע דבר חסר תקדים: מתוך 2,930 איש שניגשו לבחינה, רק 352 ‑ 12% ‑ עברו אותה. הוועדה הבוחנת הכירה בבעיה, התערבה בשורת שאלות, והוסיפה 586 נבחנים למניין העוברים. אחרי עוד השגות וערעורים גדל המספר ב־278 מתמחים נוספים.

חקיקה חריגה

ראש הממשלה נתניהו נפגש אתמול במזנון הכנסת עם זוהר, יו"ר הוועדה המחוקקת את החוק, ועם כמה אישים נוספים ‑ יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם, שר התיירות יריב לוין ומ"מ מנכ"ל משרד ראש הממשלה יואב הורביץ. זוהר אמר לאחר הפגישה כי ביקש להעלות את החוק להצבעה למרות הצעות הפשרה שהגישו לו שרת המשפטים איילת שקד ונציגי לשכת עורכי הדין. היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט מתנגד לחוק. נציגו איל זנדברג מהמחלקה למשפט חוקתי טען בוועדה שהחקיקה חריגה: "תפקיד הכנסת לחוקק נורמות כלליות, לא חוקים שמתערבים רטרואקטיבית בציון מעבר של ציבור מסוים בבחינה מסוימת".