הרגולטורים בצ'כיה ובפולין: "בן משה לא הגיש בקשה למיזוג"; בן משה: "הגשתי"

העסקה למכירת אפריקה ישראל למוטי בן־משה נפלה סופית, והצדדים נערכים לקרב תביעות, שבמסגרתו ינסו מחזיקי האג"ח המתוסכלים מהמצב לחלט את הפיקדון שהפקיד בהיקף של 100 מיליון שקל.

בן־משה טוען כי מחזיקי האג"ח הם שנסוגו מהעסקה, וכי ההארכה עד ל־31 בינואר, שעליה הודיע, נבעה מהעובדה שטרם קיבל את האישורים לרכישה מרשויות ההגבלים העסקיים בפולין, בצ'כיה ובסרביה.

זו היתה טענתו של בן־משה לכל אורך הדרך, אך בימים האחרונים התגברו בקרב מחזיקי האג"ח החששות לגבי האישורים הללו. זאת בעיקר לנוכח העובדה שלחברה של בן־משה, אקסטרה, אין כל פעילות במדינות אלה, ולכן לא ברור למה נדרש אישור כזה.

מוטי בן משה צילום: אוראל כהן

המחזיקים פנו לבית המשפט ודרשו שבן־משה יחשוף את הבקשות שהגיש לקבלת האישורים בשלוש המדינות. הדבר שעורר את חששותיהם היה שדווקא מארצות אלה לא התקבל האישור, בזמן שמהארצות שבהן פעילה אקסטרה, כמו בריטניה וגרמניה, האישורים הגיעו. הספק הזה התבטא גם בפנייה שהגישו לבית המשפט.

המחזיקים: בן־משה מנסה למשוך זמן

"מסמכים אלה נדרשו על ידי הנאמנים זה יותר מחודש ימים, בכתב ובעל פה, ולא יכול להיות ספק כי הם מצויים בידי הרוכשת או באי כוחה (בישראל ובחו"ל). עסקינן במסמכים והתכתבויות שטופלו בשם הרוכשת או מי מטעמה, ושלא אמורה להיות לרוכשת כל בעיה להשיגם.

עצם הבקשה לדחיית מועד ביחס להגשת המסמכים כאמור לבית המשפט, מעלה ספק וחשש כבד בשאלה אם בקשות מתאימות כלל הוגשו לרשויות בצ'כיה, סרביה ופולין", כתבו המחזיקים לבית המשפט. החשש שלהם הוא שהטענות של בן־משה לגבי אי־קבלת האישורים נועדו רק כדי למשוך זמן לצורך גיוס הכסף הנדרש למימוש רכישת אפריקה.

הבקשות לאישור המיזוג אמורות היו להיות מוגשות כבר באוקטובר האחרון, וחלק מהרשויות אכן אישרו אותן. אך מבדיקה שערך "כלכליסט" מול רשויות ההגבלים בשלוש המדינות באירופה עולה כי הנושא כלל לא הובא בפניהן.

"כלכליסט" פנה לרשויות ההגבלים בפולין, סרביה וצ'כיה, ושאל אם קיבלו בקשה לאישור מיזוג בין אקסטרה הולדינגס של בן־משה לבין אפריקה נכסים (AFI Properties), שאותה היא מנסה לרכוש, מתי הוגשה בקשה כזו ומה מצבה.

מסרביה לא התקבלה תגובה לשאלת "כלכליסט", אך רשויות ההגבלים של פולין וצ'כיה השיבו כי הנושא כלל לא נמצא על שולחנן. התשובות השליליות הללו מעוררות ספק מהותי לגבי האפשרות שבן־משה אכן ביקש את האישורים לעסקה ומטפל בכל מול הרשויות.

אונדרה סיקרה מהמחלקה הבינלאומית של רשות ההגבלים בצ'כיה השיב: "הודעה על מיזוג כזה (בין אפי פרופרטיז ואקסטרה הולדינגס) לא הוגשה לנו".

אגניישקה אורילינסקה מאגף התקשורת של רשות ההגבלים בפולין השיבה: "לא בדקנו עסקת מיזוג בהשתתפות הגורמים המצוינים בפנייה. באתר האינטרנט שלנו תוכלו למצוא את כל ההחלטות שפורסמו על ידינו בבקשות המיזוג ואת רשימת המיזוגים הנמצאים בבדיקה".

במסגרת המאבק בין הצדדים על הפיקדון יש משמעות מהותית לשאלה אם ומתי הוגשו המסמכים לאישור במדינות אלה. הפיצוץ הסופי של העסקה נבע מעצם רצונם של מחזיקי האג"ח לחלט את הפיקדון, ולשם כך דרשו מבן־משה להציג בפניהם את מסמכי בקשת האישור. בן־משה השיב כי מדובר במסמכים סודיים, וסירב להציגם בפני המחזיקים.

בתגובה לכך פנו המחזיקים לשופט איתן אורנשטיין בבקשה לחילוט הפיקדון ודרשו לראות את המסמכים שבלב הסכסוך. השופט הורה לבן־משה להשיב ולהציג לו את המסמכים בצורה חסויה. בשלב זה ביקש בן־משה אורכה של שבועיים, משום שעו"ד רענן קליר, המייצג אותו, שוהה בחופשת סקי בחו"ל.

המחזיקים התנגדו וטענו כי הוא מנסה למשוך זמן ולקבל אופציה בחינם. במכתב ששגרו המחזיקים לבן־משה, באמצעות עו"ד גיא גיסין ואופיר נאור, הם דרשו כי יואיל לומר אם הוא עדיין בעסקה. בן־משה שנדחק לפינה השיב שלא, וכי ההסדר בוטל, והאשים בכך את המחזיקים.

השופט אורנשטיין קבע אתמול כי בן־משה יגיש את תגובתו לבית המשפט עד 20 בינואר ויכלול בה גם את הבקשות לאישורים באופן חסוי.

מדובר בהסדר חוב גדול בהיקף של 2.3 מיליארד שקל, ובן־משה התכוון לגייס את מרבית הסכום מגופים מוסדיים. במשך שנה שלמה היה בן־משה מעורב בנעשה בחברה והוביל החלטות שהתקבלו בה – התנהלות חריגה, שלה אחראים גם המחזיקים שאיפשרו זאת. בן־משה אף צירף את אורן הוד, מנכ"ל אפריקה מגורים, לאלון רבוע כחול שבשליטתו, וייעד אותו להיות מנכ"ל הקבוצה. לאור ההתפתחויות, החליט הוד בינתיים להישאר בתפקידו באפריקה מגורים.

המחזיקים פתחו אתמול בדיונים עם רוכשים פוטנציאליים אחרים לחברה, כמו נתי סיידוף ולארי מייזל, שמעוניינים ברכישה.

בן־משה: גורמים מקרב המחזיקים הכשילו ההסדר

מבן־משה נמסר בתגובה: "מדובר, לצערנו, בטענות שמשמיעים גורמים אינטרסנטיים מקרב המחזיקים, שפעלו בשבועות האחרונים להכשיל את ההסדר והביאו לביטולו לאחר ההליך הארוך שעברנו.

"חבל לנו שבמקום להתמקד בהוצאת ההסדר לפועל בישורת האחרונה שאליה הגיע, לאחר ההליך הארוך והמייגע, פעלו אותם גורמים להסית את המחזיקים להחלטות מצערות, שהובילו אותם (בהצלחה, יש לומר) להביא לביטולו של ההסדר. יותר מ־30 עורכי דין מאחת הפירמות הגדולות בעולם, והמובילה בתחום, פעלו לקידום השגת ההיתרים מחוץ לישראל ובחנו פעילויות ביותר מעשר מדינות. במכתב, המצוי גם בידי בא כוח הנאמנים, מפורטים כל הליכי הבקשות שהוגשו לרגולטורים (בכל מדינה לפי התנאים המקדימים הנדרשים בה) ובכלל זה גם לגבי פולין (הוגש ל־UKOIK), לרגולטור הצ'כי (הוגש ל־CCA) ולרגולטור הסרבי (הוגש ל־SCC).

"כזכור, בן־משה השיג והציג את כל האישורים מהרגולטורים במדינות שבהן יש לו פעילות עסקית, כולל מישראל ומגרמניה, מבעוד מועד ולפני התאריך שנקבע למילוי התנאים המתלים. האישורים החסרים הם מרגולטורים במדינות שלבן־משה אין בהן כל פעילות עסקית. לפיכך, באסיפת מחזיקי האג"ח, שקדמה להצגת האולטימטומים והודעת המחזיקים כי ההסדר אינו תקף עוד, נשאל גם בא כוח אפריקה ישראל על התקדמות התהליך, וציין כי החברות השונות בקבוצת אפריקה אמנם העבירו מסמכים ונתונים כפי שנדרש על ידי הרגולטורים באותן מדינות ממש".