בחסות הסודיות הבנקאית: עשרה דיונים ותשע שאלות שנשארו פתוחות

1 איך התאפשר ללווים הגדולים ליטול אשראי קל יותר מהגופים המוסדיים?

מתברר שנוצר "ארביטראג' הרגולטורי", פער בהיקף ובעוצמת הפיקוח של הרגולטורים, שנוצל על ידי הלווים. אלה השכילו לקבל ביתר קבלות הלוואות מהגופים המוסדיים מאשר אצל הבנקים. כבל התריע בדיונים כי "יש לוודא שצמיחת שוק האשראי המוסד, בין היתר על חשבון האשראי הבנקאי, אינה תוצאה של הארביטראג' הרגולטורי".

הממונה על רשות שוק ההון ד"ר משה ברקת, שהופיע בוועדה (לאחר שקודמתו דורית סלינגר הבריזה כי ייעדו לה מקום בשלחן מיוחד באמצע אולם הישיבות) הודה "היה פה ארביטראג' רגולטורי מסוים. למוסדיים (שמנהלים כספים בהיקף של 1.6 טריליון שקל) היו כספים להשקעה שהצטברו עוד יותר אחרי הרפורמה בפנסיה ב־2008. לאחר מכן, גם אם לא מיד, נוצרה הסדרה מקיפה של הרגולטורים. לוקח כמה שנים להסדיר הסדרה מקיפה. אין לצפות להקבלה לפיקוח על הבנקים". כבל העיר בסוף הדיון ההוא כי "בסוף בן דב, פישמן, אפריקה ישראל, דנקנר - היו בצרות בעולם הבנקאות והמשיכו לקבל הלוואות מהיד השנייה. נותרנו עם יותר שאלות מאשר תשובות".

2 כיצד מתאפשר מצב שבו רמת הפיקוח של רשות שוק ההון פחותה מזו של בנק ישראל?

ח"כ עיסווי פריג (מרצ) טען כי "יש "חרטא ברטא בשוק ההון". ברקת אמר כי "אני לא מסכים לכך שיש הפקרות". ועל כך שאל פריג', "האם רמת הפיקוח שלכם מסוגלת לתת הגנה לציבור ולכספי החוסכים?" תשובתו של ברקת היתה ש"יש לחזק את הרגולטור". כבל נזעק וברקת תיקן "אני מאמין שכספי הפנסיה שלנו נמצאים בידיים טובות". האומנם?

הממונה על רשות שוק ההון משה ברקת. "מאמין שכספי הפנסיה בידיים טובות" צילום: עמית שעל

3 האם הבכירים בבנקים שילמו את המחיר בעקבות ליקויים במתן האשראי?

המפקחת על הבנקים ד"ר חדוה בר הודיעה לוועדה כי "כשהיו ליקויים חמורים הפיקוח היה שותף לצעדים אישיים. מ־2008 הוזזו 15 בעלי תפקידים בכירים ביותר וזה בוצע במהירות ובאופן אפקטיבי. הפיקוח מנסה לעבוד גם בשיטת המניעה ומבצע סינון מוקפד של נושאי משרה במערכת הבנקאית ופסל מינוי של 80 נושאי משרה בתפקידים הבכירים ביותר בשל יושרה, פוטנציאל לניגוד עניינים ועוד". למרות הדברים הללו לא ברור אם כל הבנקים דיווחו על כך לראשות לני"ע וכיצד הציגו את הזזת הבכירים או פסילתם.

4 איך התאפשר קידום של בכירים בבנקים למרות מתן אשראי חריג?

ח"כ יואב קיש (ליכוד) שאל איך זה ש"ציון קינן, לשעבר ראש החטיבה העסקית בבנק, ישב בוועדות שנתנו אשראי (חריג לטייקונים) וסיים כמנכ"ל הבנק". מנכ"ל הפועלים אריק פינטו סירב להשיב. ד"ר חדוה בר אמרה בישיבה אחרת לעניין וקבעה כי "היו"ר דני דנקנר הודח. התיק בנושא קינן הועבר על ידי הפיקוח על הבנקים למשטרה. הפרקליטות סגרה את התיק". השאלה נותרה באויר.

5 למרות הכל, כיצד הדלת המסתובבת מאפשרת מעבר מהיר של רגולטורים ובכירים לגופים המפוקחים?

חלק גדול מהמפקחים על הבנקים בבנק ישראל, מנהלי רשות שוק ההון והחיסכון ובכירים בגופים הללו וברשות לני"ע מצאו את דרכם לאחר תקופת הצינון לגופים המפוקחים. את התופעה אפילו חוק הצינון לא הצליח לעצור, אלא לכל היותר לצנן. האם לא הגיע הזמן להכנסת החמרות ב"חוק הצינון?" בישיבת הוועדה אתמול ביקש ח"כ דב חנין את רשימת בכירי הרשות לשעבר שעברו לעבוד ב"איי.די.בי". התברר כי לרשות אין את הרשימה המלאה.

6 מדוע לא הוגדל שיעור הקנסות שהטיל בנק ישראל על הבנקים, למשל בנושא הלבנת הון?

המפקחת על הבנקים בר השיבה לח"כ דב חנין כי היקף הקנסות שהוטלו על הבנקים על ידי בנק ישראל ב־7 השנים האחרונות בקשר להלבנת הון הגיע ל־45 מיליון שקל. ללא הלבנת הון הקנסות היו נמוכים. תזכורת: בנק לאומי חטף קנס של 400 מיליון דולר על הלבנת הון בארה"ב.

7 מדוע הבנקים או לפחות הפועלים ולאומי לא הוכרזו כקבוצת ריכוז?

בנק הפועלים ובנק לאומי מחזיקים ב־60% מהשוק. הממונה על ההגבלים מיכל הלפרין לא שכנעה את הח"כים כשהסבירה באחד הדיונים "אני מסכימה שהבנקים יש להם סממנים של קבוצת ריכוז. לא הכרזנו משום שעל פי החוק, קבוצת ריכוז מוכרזת בד בבד עם הוראות שיכולות להינתן לבנקים כדי לשפר תחרות בשוק ולהסיר חסמים. אין הכרזה שעומדת בפני עצמה. היא צריכה לבוא יד ביד עם הוראות. כל עוד אפשר ללכת עם הרגולטור זה עדיף בעינינו על הכרזת קבוצת ריכוז, שהיא צעד חד צדדי".

8 מדוע לא מחזקים את סמכויות ועדת החקירה הפרלמנטרית כדי שתוכל לקבל מסמכים חסויים מהגופים המבוקרים?

ועדת החקירה נתקלה במחסום ה"סודיות הבנקאית" כשהבנקים והרגולטורים סירבו למסור להם מידע ספציפי. ההצעות לחוקק חוק שיחייב אותם למסור מסמכים ודו"חות ביקורת לוועדה, גם אם לא יפורסמו לציבור, לא קודמו.

9 מה יקרה עם ההמלצות?

לנוכח פיזור הכנסת הוועדה תניח מסמך המלצות על שלחן הכנסת. נשאלת השאלה האם הכנסת הבאה תחוקק את ההמלצות הללו?