צועדים לא לבד לאליפות

בכנס Leaders בניו יורק שנערך ערב גמר ליגת האלופות ב־2018 פיטר מור, מנכ"ל ליברפול, התחיל את ההרצאה הארוכה שלו על עבודתו בקבוצת הפרמיירליג עם סיפור על כך שהוא מעולם לא חשב לחזור לעבוד באנגליה אחרי יותר מ־20 שנה כבכיר בתעשיית הגיימינג. אולם "אז הגיעה הצעה ממועדון הילדות שלך, של סבא שלך ושל אבא שלך ואי אפשר לסרב לה". מור, שהצטרף לליברפול ב־2017, המשיך את ההרצאה עם סרטון “על הייחודיות של ליברפול, העיר ליברפול ועל הדרך שבה מתקשרים בצורה דיגיטלית עם הלקוחות שלנו, האוהדים שלנו, השחקנים שלנו".

שחקני ליברפול חוגגים. עבודת צוות על המגרש ומחוץ למגרש צילום: אי פי איי

"זהו אנפילד", מתחיל הקול בסרטון שמלווה במוזיקת פסנתר ותמונות מהאצטדיון המפורסם, מהעיר ושל האוהדים. "אלו הרחובות שלנו, אלו השגרות שלו, זה הבית שלנו, הסמלים שלנו, הצבעים שלנו". הווידיאו לוקח את הצופה דרך ההצלחות, ההפסדים, הלב השבור של המועדון, הכאב שחוו האוהדים לאורך השנים, הקאמבקים הגדולים, הרגעים שבהם כמעט איבדו תקווה ואז לא. הקול חוזר ואומר "זה שלנו", "זה אנחנו", "זו הדרך שבה אנחנו ממשיכים להיות גאים בעין הסערה". הווידיאו מסתיים בהכרזה: "עבור אחרים זה ספורט, עבורנו זו דרך חיים, להם יש אצטדיון, לנו יש בית, להם יש שירים, לנו יש המנון, להם יש מנג'ר, לנו יש שומר, להם יש אוהדים, אנחנו משפחה. אנחנו לי־בר־פול. יש לזה משמעות גדולה יותר".

בסוף הסרטון רואים שהדובר הוא לא אחר מאשר יורגן קלופ, המאמן הגרמני שנולד 1,287 ק"מ מזרחה משם, בשטוטגרט גרמניה. הווידיאו המרגש, שזכה למיליוני צפיות במדיות החברתיות, מגלם בצורה מודרנית, אולי טיפה קיטשית, את ליברפול המועדון והעיר. וידיאו שמראה שהבוסים האמריקאים, חברת FSG, מבינים לעומק את המועדון ואת הקהילה מסביבו ושקלופ, המנג'ר שעשוי להוביל העונה את הקבוצה לאליפות היסטורית, מחובר לקבוצה, לעיר, לאוהדים, בצורה אדירה. המנכ"ל מור לא האחראי העיקרי לסיפור השיקום המרשים של הקבוצה, אבל נראה שכאחד הבכירים המוצלחים ביותר בתעשיית הגיימינג וכיליד ליברפול, הוא בהחלט חוליה מקשרת בין העבר להווה ולעתיד.

.

חיים ומתים למען מועדון

מור נולד בליברפול לפני יותר מ־63 שנה. הוא מתאר אותה כעיר "עם גולמיות שנשארה מהתקופה שבה נולדתי, עיר ללא פילטר, עיר שבעבר היתה הפנינה של בריטניה הוויקטוריאנית כבעלת הנמל הגדול בעולם". עיר פועלים שהיוותה את כר הגידול לאמנים ופוליטיקאים היסטוריים. "אנחנו מכירים במיוחדות של ליברפול העיר, אנחנו מתקשרים איתה, מזדהים איתה כמועדון, וכל דבר שאנחנו עושים הוא כדי להוציא את המיטב שלה. אנחנו מחוברים לייחודיות של העיר", אמר. "אנחנו חיים ומתים עבור מועדון הכדורגל שלנו".

התחושה הזו שמור מבטא היא בלב העשייה של ליברפול של FSG, חברת השקעות אמריקאית ששיקמה מותג ספורט היסטורי בצד השני של האוקיינוס האטלנטי (בוסטון רד סוקס) על ידי חיבור מחדש של הקבוצה לקהילה ושיפוץ מסיבי של האצטדיון הוותיק והיפה, פנוויי פארק. FSG בהחלט שחזרה בליברפול כמה מתודות שעבדו בבוסטון. החברה בדקה מעבר לאצטדיון חדש, אבל בסופו של דבר עבדה קשה מאוד כדי לשדרג את אנפילד, ולהשאיר את הקבוצה בביתה הרוחני. FSG גם השקיעה לא מעט בחיבור לא קל של מועדון בבעלות חברת השקעות לקהילה מסביב לאנפילד (43% מהאנשים שחיים בתוך רדיוס של מייל מאנפילד חיים מתחת לקו העוני). קפיטליזם אף פעם לא היה אהוד במיוחד בליברפול הסוציאליסטית. מרגרט תאצ'ר הכתה את ליברפול בצורה קשה ובהרבה דרכים אחרות עם קפיטליזם אכזרי שהוביל לפירוק של קהילות, עוני ופערים. FSG, שלא מסתירה את האינטרסים הקפיטליסטיים שלה בספורט, בונה על חיזוק הקשר עם הקהילה המקומית (על ידי פעילויות קהילתיות, סיוע לצדקות מקומיות של אוהדים, שיתוף פעולה עם מרכזים קהילתיים ושמירה על מחיר כרטיסים סביר — אחרי הפגנות), ומהצד השני גם על הגדלת ההכנסות מכ־770 מיליון אוהדי כדורגל ברחבי העולם שטוענים כי הם עוקבים או אוהדים את הקבוצה. מור כינה את האסטרטגיה הזו "לב מקומי, פעימות גלובליות", ודרש שכל תוכן שיוצא מליברפול יהיה מחובר ללב המקומי, לתשוקה, לנאמנות ולערכים שמייצגים את העיר, ומצד שני ה"תוכן נועד לפרוט על מיתרי הלב" של האוהדים הרחוקים (הגלובליים) ולאפשר להם "להאמין". מור גם הסדיר את התוכן הרב שליברפול מייצרת (וליברפול ממש מתפקדת כחברת תוכן), והחזון שלו הוא שליברפול תהיה "המועדון שצומח כלכלית הכי מהר בעולם".

הצלחה הכרחית. בינתיים

הפעימות הגלובליות הללו מתגברות כשהקבוצה מצליחה על המגרש. כי קליפים מרגשים זה אחלה, אבל קבוצת כדורגל משתדרגת כלכלית בעיקר בזכות הצלחה על המגרש. אז בשביל הצלחה מסחרית כלכלית, צריך הצלחה על המגרש — משהו שקורה בזכות בחירת מאמן מותאם תרבותית כמו יורגן קלופ, אבל גם בזכות עבודה נהדרת בשוק העברות השחקנים. בבייסבול, בוסטון רד סוקס של FSG השתמשה בסייברמטריקס (מאניבול), שיטה חדשה בזמנו לבניית קבוצה עם סטטיסטיקות מתקדמות, כדי לבנות קבוצה טובה מספיק שתסיר את "קללה במבינו" ב־2004 ("קללה" שרבצה על בוסטון מאז 1918 כאשר ויתרה על בייב רות' לטובת ניו יורק יאנקיז). ב־FSG ניסו להביא את בילי בין, הג'נרל מנג'ר של אוקלנד אייז שהיה הראשון ליישם את השיטה, אבל לא הצליחו למשוך אותו לבוסטון, והביאו במקומו את גאון הבייסבול תיאו אפשטיין כג'נרל מנג'ר ואת ממציא שיטת הסייברמטריקס בילי ג'יימס כיועץ. בכדורגל קשה יותר לעשות "מאניבול", כך גילו ב־FSG בתחילת דרכם בליברפול ב־2010. אולם נראה שבשנים האחרונות הקבוצה פוגעת בול ברכישות, עניין קריטי לחזון הכלכלי והמקצועי של הקבוצה.

יש לציין שמאז שיורגן קלופ מאמן בקבוצה, קל יותר להביא שמות גדולים. שמו הולך לפניו ושחקני־על שציינו בעבר שנהנו באימונים של יורגן קלופ והשתפרו תחתיו הם הממליצים הטובים ביותר לשחקנים גדולים אחרים. אולם יש הרבה מעבר לכך כשמסתכלים על בניית הסגל הנוכחי. מוקדם יותר השנה פול ג'ויס מ"סאנדיי טיימס" העניק את המבט הכי מעמיק לתוך המערכת שבנה מייקל אדוארדס, לשעבר אנליסט בפורטסמות' ובטוטנהאם, בליברפול. "הסוד" הגדול של אדוארדס, המנהל הספורטיבי, הוא עבודה קשה. ג'ו ג'ורדן, עוזר מאמן של הארי רדנאפ שעבד עם אדוארדס, סיפר ל"טיימס" ש"מייקל לא עושה קיצורי דרך" ושיש לו תיקים ונתונים על עשרות אלפי שחקנים. "הוא רוצה להיות בטוח שאם הוא מקדם את השחקן ומאשר אותו למאמן, אז כל הדברים מונחים כמו שצריך במקומם", אמר ג'ורדן לג'ויס.

אדוארדס, בקושי בן 40, בנה את מערך הסקאוטינג והאנליסטים בטוטנהאם (מה שסייע לה לבנות את קבוצת הצמרת הטובה ביותר ביחס להשקעה שלה בשחקנים), מונה למנהל הטכני של ליברפול ב־2015. הוא אחראי על הסקאוטינג, האקדמיה, הצוות הרפואי, המחקרים, התקשורת עם השחקנים והמנתחים של הקבוצה, ואולי הכי חשוב — בנה דרך ברורה להשגת הסכמה בין כל החלקים במועדון לגבי רכישת שחקנים. לפי "הטיימס", "המערכת לא תמיד עבדה בצורה חלקה", ובעבר היו מתחים רבים עם המאמן הקודם ברנדן רודג'רס, אבל ברגע שמונה קלופ, שרגיל לעבוד עם מנהל ספורטיבי בגרמניה, השיפור היה גדול והמדיניות מוכיחה את עצמה. מדיניות הרכש של אדוארדס וליברפול בנויה משיתוף פעולה בין חלקי המועדון ומשלושה "חוקים". את הרכישות מאשרים ביחד אדוארדס, קלופ, מייק גורדון (נשיא FSG), דייב פאלווס (ראש מערך הסקאוטים), בארי האנטר (הסקאוט הראשי של המועדון), איאן גראהם (האנליסט הראשי) וג'וליאן וורד (האחראי על שחקני המועדון שמושאלים לקבוצות אחרות). והחוקים? החוק הראשון: שחקן לא יחתום במועדון אם המאמן לא מעוניין בשירותיו. החוק השני: ל־FSG יש זכות להגיד לא על שחקנים (נגיד כשסכום ההעברה גדול מדי ביחס לגיל השחקן). החוק השלישי: לזהות הזדמנויות ולדעת בדיוק מה שקורה בחלון ההעברות, להעריך רכישות ומכירות בנתונים כדי שיהיו חכמות.

יורגן קלופ. לא כל הסיפור צילום: גטי אימג'ס

נראה שאלו חוקים שעובדים בשוק השחקנים, אבל גם בקבוצה עצמה. שיתוף פעולה, חיבור לבעלים שמחוברים לקהילה ולא עושים שום דבר ללא הסכמת המאמן.

כשמסתכלים על ההוצאה נטו של ליברפול בחמש השנים האחרונות - אז אכן, נראה שליברפול מתנהלת בחוכמה יחסית לקבוצות האחרות. גם מבחינת רכישות - אפילו כשהן יקרות הן כמעט תמיד משתלמות, וגם מבחינת מכירות, אפילו כשהן של שחקן מפתח, הן מאפשרות הוצאה גדולה יותר על רכש "חכם יותר". ההוצאה נטו של ליברפול בחמש השנים האחרונות עומדת על 235 מיליון יורו, כשביחס ליריבותיה בפרמיירליג היא די קטנה. מנצ'סטר סיטי, למשל, הוציאה בחמש השנים האחרונות 646 מיליון יורו, מנצ'סטר יונייטד 550 מיליון יורו, ארסנל 281 מיליון יורו ואברטון 253 מיליון יורו. אמנם צ'לסי (163 מיליון יורו נטו) וטוטנהאם (רק 36.7 מיליון יורו נטו) הוציאו פחות מליברפול בחמש השנים האחרונות אבל אפשר להתווכח שלאדומים יש יותר שחקנים ברמה הכי גבוהה מאשר לשתי הלונדוניות.

רווחים ודרכים

יש לציין שבעונה שעברה ליברפול רשמה רווח של 40 מיליון ליש"ט, גם בזכות רווחים של 38 מיליון ליש"ט במכירת שחקנים. מבחינת הכנסות, הקבוצה היתה בעונה שעברה במקום החמישי בפרמיירליג. ארסנל וצ'לסי צפויות לרשום עלייה משמעותית בהכנסות בזכות הסכמי חסות חדשים וטוטנהאם תרשום עלייה בהכנסות בזכות אצטדיון חדש. ליברפול - שביחד עם מנצ'סטר יונייטד הכי פחות תלויה בהכנסות מזכויות השידור (42% מסך ההכנסות - השני הכי נמוך בפרמיירליג) - צפויה להגדיל את ההכנסות בעשרות אחוזים אם תמשיך את הצטיינותה באירופה ותזכה באליפות השנה. וזה יקרה בעיקר בזכות המשך העבודה הקולקטיבית המרשימה של המועדון. עבודה שמור בעצמו מסביר שאינה "עבודה" אלא סוג של שליחות.

"זו לא סתם עבודה מה שאנחנו עושים בקבוצה, אי אפשר להתייחס לעבודה בכדורגל כסתם עבודה. כולם צריכים להבין את זה", הסביר מור בהרצאה שלו ב־Leaders ואז הסביר שאפשר להסביר את המשימה של המועדון עם כמה משפטים שתלויים כיום באנפילד, במשרדים ובמגרש האימונים של הקבוצה. "אנחנו ליברפול. אנחנו גאים במה שאנחנו ואנחנו תמיד היינו מאוחדים - בגשם וברוח. אנחנו קיימים כדי להגיע להצלחות ולהגשים את החלומות של האוהדים שלנו. בלי האמונה שלהם לא היינו כלום. כקבוצה יש לנו תפקיד לבנות את ליברפול כקבוצה בכירה שאחרים ינסו לעמוד בסטנדרטים שלנו. אנחנו שכנים שאכפת להם מהשכנים שלהם בעיר הייחודית הזו. אנחנו תמיד מחזירים לקהילה ומנסים להעניק השראה ולדאוג לאלו שצריך לדאוג להם. פעימות הלב שלנו גלובליות, הלב שלנו מקומי ו'לעולם לא תלכו לבד' - זה גם ההמנון שלנו אבל גם קריאת הקרב שלנו. ומעל הכל אנחנו חיים לפי הערכים הללו והקוד הייחודי שנקרא: הדרך של ליברפול".