דו"ח העוני: היקף העוני ירד - אבל חומרתו עלתה ב-2017 ב-10%

מדד חומרת העוני עלה ב-2017 בצורה דרסטית ב-10%, מדד עומק העוני עלה ב-4.4%. כך עולה מדו"ח העוני של הביטוח הלאומי לשנת 2017 המתפרסם היום. עם זאת נמשכת הירידה בהיקפי העוני ובאי השוויון. תחולת העוני בקרב ילדים ירדה מ-31% ל-29.6%. תחולת העוני במדידה לפי נפשות ירדה מ-21.9% ל-21.2%. לעומת זאת תחולת העוני בקרב משפחות ירדה בעשירית האחוז בלבד מ-18.5% ל-18.4%. מדד ג'יני לאי השוויון ירד ב-1.6%. עוד בשורה טובה לממשלה: לראשונה נכלל בדו"ח מידע על היקף שכבת הביניים וזו גדלה מ-48% ב-2009 ל-53.4% ב-2017.

הסיבות העיקריות לירידה בעוני ב-2017 היו שיפור בהיקף התעסוקה ועליה בשכר. לכן מי שנחלצו מהעוני היו בעיקר העובדים ונשארו מאחור מי שלא הצליחו להשתלב בשוק העבודה. העובדה שקצבאות הביטוח הלאומי צמודות למדד ולא לעליה ברמת החיים הכללית גרמה לכך שהפער בין מקבלי הקצבאות לשאר האוכלוסייה רק גדל.

ילדים עניים (ארכיון) צילום: זהר שחר

התוצאה הייתה שמדד חומרת העוני עלה ב-2017 ב-10% ומדד עומק העוני עלה ב-4.4%. מדובר בשני מדדים הבודקים את עוצמת העוני. מדד עומק העוני עושה ממוצע של המרחק בין הכנסת העניים לבין קו העוני. מדד חומרת העוני מעניק בחישוב הממוצע משקל עודף למי שעניים יותר.

ב-2017 חיו בעוני 466,400 משפחות (18.4% מכלל המשפחות), שבהן 1,780,500 נפשות (21.2%), ומתוכן 814,800 ילדים (29.6% מהילדים בישראל). שעור העוני בקרב נפשות בכלל ירד מ-2009 בחצי אחוז בממוצע לשנה, בקרב משפחות ב-0.3% בממוצע לשנה ובקרב ילדים ב-0.8% בממוצע לשנה.

שעור הילדים החיים בעוני ירד ב-2017 לראשונה לרמה ששררה ב-2002 לפני הקיצוץ בקצבאות הילדים שערך שר האוצר בנימין נתניהו ב-2003. לראשונה זה שנים רבות ירד מספרם האבסולוטי של הילדים שחיים בעוני (ב-23.7 אלף).

מדד ג'יני המודד את אי השוויון ירד בשמונה השנים האחרונות ב-1.2% בממוצע מדי שנה. חל גם שיפור במצב אי השוויון בישראל יחסית למדינות המפותחות. אם ב-2016 הייתה רמת אי השוויון בישראל גבוהה ב-11% מממוצע ה-OECD, הרי שב-2017 ירד ההפרש ל-5% וישראל רחוקה רק 3 מדינות מהממוצע.

תחולת העוני של משפחות שראש המשפחה שלהן קשיש דווקא עלתה מ-20.8% ל-21.8%. נראה שהסיבה לכך היא שקשישים רבים חיים מקצבאות והיכולת שלהם להגדיל את הכנסתם באמצעות יציאה לעבודה מוגבלת מאוד.

תחולת העוני של משפחות חרדיות ירדה מ-45% ל-43%. אפשר להסביר זאת בעליה בשיעור החרדים העובדים בשנים האחרונות. עם זאת, ב-2018 חלה שוב ירידה בשעור הגברים החרדים העובדים וקיים חשש שהדבר יביא בדו"ח הבא לעליה בעוני של חרדים.

הירידה בהיקף העוני לא הספיקה כדי לחץ את ישראל מהמקום האחרון ב-OECD בשיעור העוני של נפשות ומהמקום השני מהסוף בתחולת העוני של ילדים (רק טורקיה אחרינו). זאת לנוכח שיפור במצב העוני בארצות הברית ומקסיקו שנמצאות לפנינו בטבלה.

בדו"ח העוני הנוכחי יש לראשונה התייחסות לא רק לעניים אלא גם לחלוקת החברה הישראלית למעמדות עם דגש על מעמד הביניים. בביטוח הלאומי מציינים ש"מעמד ביניים גדול וחזק נחשב לגורם חשוב לצמיחה כלכלית, יציבות פוליטית והגברת האמון בחברה ובמוסדות המדינה. כוח הקנייה שלו, יחד עם היכולת לרכוש השכלה, מביאים לצמיחה כלכלית".

ברוב המדינות המפותחות מעמד הבינים מהווה בין חצי לשני שליש מהאוכלוסייה. בין 2002 ל-2006 ירד חלקו של מעמד הביניים בישראל ל-48% בעקבות הקיצוצים הקשים שערך נתניהו במערכת הרווחה. מ-2011 החל מעמד הביניים להתחזק והגיע ב-2017 ל-53.4%. בנוסף מעמד הביניים הנמוך (אנשים הנמצאים בסיכון לעוני) מהווה 16.4% והמעמד הבינוני הגבוה – 7.1%. המשמעות היא שמעמד הביניים בהגדרתו הרחבה מהווה 77% מהאוכלוסייה, העניים 21% והמעמד הגבוה – 2%.

השר כץ: ישראל לא מתקצבת את העניים

שר העבודה והרווחה חיים כץ התייחס לדו"ח העוני ואמר שלפני הקצבאות ישראל שישית מלמעלה במיעוט העוני ב-OECD. אחריהן היא המובילה בעוני. המסקנה לדבריו היא ש"ישראל לא מתקצבת את העניים. מדינת ישראל לא תומכת באזרחיה כמו מדינות ה-OECD ואנחנו במקום האחרון בהיקף הקצבאות לאזרח". לדברי כץ, "הנתונים מעודדים, מספר הנפשות בעוני ירד אך יחד עם זאת ברמה הבין-לאומית מצבנו לא טוב".

כץ אמר עם זאת ש"בקדנציה הזו, הצלחנו עם הנכים ועם הסיעוד ובקדנציה הבאה נצליח גם עם האזרחים הוותיקים. יש פתרון שאני מקדם עבור הקשישים בעלות של 700 מיליון שקל כך שנוכל להוציא את כל הקשישים אל מעל לקו העוני". זאת, "תוך הגדלת קצבת הבטחת הכנסה בגיל זקנה והצמדתה לשכר הממוצע במשק". הוא קבע תאריך יעד להעלאת כל הזקנים מעל קו העוני ל-2020.

כץ אמר שבממשלה הבאה יהיו מוכן רק להיות שר העבודה והרווחה וטען ש"הממשלה הזו נתנה יותר מכל הממשלות האחרות" וש"לא היתה ממשלה חברתית כזו". לדבריו מי שמונע ממנו להפחית את מספר העניים הוא ראש אגף התקציבים שאול מרידור ש"הוא פחות רגיש חברתית". בעניין כתב האישום הצפוי נגדו אמר כץ ש"אני לא רואה שמאשימים אותי. אני לא מתמודד עם כלום כי אני מואשם בחקיקה ואם אני מואשם בחקיקה הכנסת צריכה להסגר".

גם מנכ"ל הביטוח הלאומי, מאיר שפיגלר תקף את מדיניות הקצבאות של ישראל ואמר "יש מדיניות לא נכונה בנושא הקצבאות וזה חייב להשתנות". הוא דרש להצמיד את הקצבאות לרמת החיים. עוד אמר ש"אחת הבעיות הקשות המתוארות בדוח היא העובדה כי ב-2017 עלו עומק העוני וחומרתו בכ-10%".

סמנכ"ל המחקר של הביטוח הלאומי דניאל גוטליב אמר ש"חומרת העוני הועמקה בעשרה אחוזים. מי שעני יותר עני השנה נאשר בשנה שעברה". עוד ציין ש"שני שליש מהעניים הם עניים קבועים שלא יכולים לצאת מהעוני".

ח"כ איציק שמולי מהמחנה הציוני אמר ש"וישראל שוב זכתה בתואר המפוקפק של אלופת העוני של מדינות המערב. הממשלה הזו הצליחה לחולל את הלא יאומן- גם להעמיק את הגירעון וגם לא לשפר כמעט את המצב החברתי. העובדה ששיעורי העוני בקרב קשישים וילדים הם עדיין פנומנליים היא אות קלון לממשלה".

מנכ"ל ארגון פתחון-לב אלי כהן אמר ש"דו"ח העוני הוא עניין מעליב בכל כך הרבה רמות. הוא מעליב את העניים כי מראים להם שהם עניים, אבל לא מראים להם שום תכנית לחילוצם מעוני. אבל הוא מעליב גם את האינטליגנציה של הציבור, כי להציג לציבור ירידה של חצי אחוז בכמות העניים כהישג, זה כמו לומר לכולנו שאנחנו מטומטמים". כהן אמר ש"רגע לפני מערכת בחירות אני קורא לראשי המפלגות ליצר תכנית בין משרדית ישימה ומדידה לשבירת מעגל העוני".

מנכ"ל ארגון לתת ערן וינטרוב: אמר ש"התבצרות ישראל כמדינה הענייה במערב לא מחויבת המציאות, והיום, לקראת הבחירות הקרובות, יש הזדמנות לציבור בישראל להשפיע על מפלגות מכלל הקשת הפוליטית, לשנות את סדר העדיפויות ולהציב את הטיפול בעוני ובפערים החברתיים כיעד לאומי".