מעליבים אותך בפייסבוק? לימדי אנגלית לפני שאת מתלוננת

טעות מעגלית מסתברת

הבוקר סיפרנו לכם שמארק צוקרברג סיכם את 2018 ברוח חצי-אופטימית. הוא אמר שהחברה פישלה בתחום ההגנה על המשתמשים, אך גם שינתה את ה-DNA שלה ומעכשיו תעבוד הרבה יותר קשה על צמצום נזקים. בנוסף, הזכיר את בוחני התוכן של החברה, אנשים שתפקידם לעבור על כל הדיווחים והתלונות ולהחליט איזה פוסט יישאר באוויר ואיזה יוסר. כשניגשים בודקי התוכן של פייסבוק לבצע את תפקידם הקריטי, הם מוגבלים בזמן שמוקצה להם לבחינת כל דיווח, בראייה האתית שלהם לגבי כל נושא מדווח ובמצבם הנפשי, שהוא לרוב רעוע למדי בהתחשב בכך שכל היום הם צופים בדברי שנאה, תמונות זוועה ותוכן מחליא מכל סוג. והנה, דיווח של הניו יורק טיימס חושף עוד מגבלה, אולי חמורה מכל: כשמדובר בסוגיות אקטואליות או פוליטייות, אין להם מושג מה פוגעני ומה לגיטימי.

מותקפים בפייסבוק? יעזרו לכם. אם זה בשפה הנכונה

הטיימס השיג קובץ נהלים גדול של פייסבוק, שמלמד כיצד ניגשת החברה לסוגיה הטעונה של פוליטיקה בינלאומית. הכל עובד בסדר, פחות או יותר, כשמדובר בפוליטיקה אמריקאית או לפחות בשפה האנגלית. במדינות אחרות ושפות אחרות פייסבוק פשוט הולכת לאיבוד: אמנם יש צוותים קטנים שדוברים שפות אחרות, אבל הם תמיד נמצאים בעומס בלתי נתפס ולא ריאלי בכלל שיוכלו לעמוד בו. על מי נופל העומס? על דוברי האנגלית, שפשוט צריכים להתחיל להריץ את התלונות והתכנים החשודים דרך גוגל טרנסלייט, בתקווה שהתוכנה תצליח לתת איזה מענה כללי.

מה קורה כשמדובר בשפה שטרנסלייט לא מתרגמת כמו שצריך? ואפשר לראות לפי ההקשר שאין פיתרון? עובד פייסבוק מסר לניו יורק טיימס שהמדיניות היא פשוט לאשר אוטומטית. פגעו בך? זה נורא חמור? למד אנגלית לפני שאתה מתלונן, חביבי.

ואם לא די בכך, נשענים בוחני התוכן על עמודי מצגות ישנים שמסבירים מה לגיטימי, ואינם מעודכנים בשום צורה. למשל, סוגיות שקשורות לחוקים המקומיים בהודו מתוארים שם בצורה שגויה, והגנרל הסרבי לשעבר ראטקו מלאדיץ' תואר שם כ"פליט". זה מוזר, כי בשאר העולם הוא מוכר בתור "הקצב מבוסניה", פושע מלחמה מורשע שפיקד אישית על הטבח בסרברניצה. והוא הורשע עוד ב-2011; איך פייסבוק יכולה להגיד שהיא משתפרת, כשבודקי התוכן לא יודעים להבדיל בין פליט ורוצח-עם?

העיר סרייבו. נראה אתכם מסתובבים שם וקוראים למלאדיץ' "פליט" צילום: shutterstock

ישנו מונח בתחום הבליסטיקה הצבאית שנקרא CEP, כלומר טעות מעגלית מסתברת. הכוונה היא לרדיוס שבו יפגעו לפחות 50% מהפגזים שנירה, הפצצות שנטיל או הטילים שנשגר על המטרה. חייבים להתחשב במרווח הטעות אם רוצים לפגוע בול. אפילו חצי-בול. למשל, לטיל סקאד יש CEP של בערך קילומטר, כך שאי אפשר להגיד שהוא מדויק. אם פייסבוק רוצה להיות הוגנת, עליה להסביר במדויק עד כמה היא לא מדויקת: רשימה מלאה של השפות בהן היא לא מסוגלת לספק מענה בלי להסתמך על תרגומי גוגל טרנסלייט; רשימה מלאה של הסוגיות הפוליטיות בהן אין לה בקיאות מספקת כדי לחסום את הפוגע ולא את הנפגע; וחשיפת תוכנית פעולה מדידה ושקופה לשיפור המצב הבלתי נסבל הזה. אחרת, כל דיבור על שינוי ה-DNA הוא יח"צ חלול, וצוקרברג יכול רק לקנא בסקאדים.

המשחק רקוב? מפנצ'רים את הכדור

הבחירות הכלליות בבנגלדש נפתחו היום, והן טעונות במיוחד: שייק הסינה, ראש הממשלה ונציגת המפלגה הליברלית, מנסה להגן על כסאה מפני כמאל חוסיין, נציג המפלגה השמרנית BNP. הסינה מכהנת בתפקיד מאז 2009; זו הפעם הרביעית שנבחרה, והיריבה הקבועה שלה, חאלידה זיה, הושלכה לכלא ל-17 שנה באשמת שחיתות. העובדה שיש להסינה מתחרה אחר עוררה את הציבור הבנגלדשי,

בנגלדש היא דמוקרטיה פרלמנטרית, אך אל תתנו לזה לבלבל אתכם: השלטון שלה נקט בכמה פרקטיקות שלא יביישו משטרים אפלים. בין השאר, בוצעו גלי מעצרים נרחבים של מתנגדי מפלגת השלטון (לפי טענות במדינה, נעצרו כאלפיים איש), עיתונאים שביקרו את הסינה נעצרו, נחקרו, הוטרדו ואחרים אף הותקפו - ובכמה מקרים נעלמו לחלוטין. יש הרבה תעמולה במדינה, הטיית דיווחים, וכמובן שגם פייק ניוז. לאחרונה נודע שפייסבוק מחקה בעצמה כעשרה עמודים, וטוויטר הקפיאה 15 עד 20 חשבונות משתמשים, ובשני המקרים היו אלה מפיצי תוכן מסית או מטעה. מי הפעיל את החשבונות? ככל הנראה שהממשלה עצמה, שניסתה להחליש את המתחרים. האופוזיציה שלה לא נקיית כפיים, וגם גורמים בה מפיצים פייק ניוז.

דאקה, בירת בנגלדש צילום: רויטרס

מה תעשה הממשלה? מעשיה הפסולים ברשת נחשפו, והמתחרים עושים כמותה - כך שכולם נראים פחות אמינים, פחות דמוקרטיים. הפיתרון שלה היה פשוט לפנצ'ר את הכדור: בסוף השבוע נודע שמשרד התקשורת הבנגלדשי הורה לספקיות המקומיות לנטרל רשתות 3G ו-4G, שאינן זמינות במדינה כבר כמה ימים. יכול להיות שהמהלך נועד לגרום לכל הבחירות להיות טהורות יותר, בלי מהלכי תעמולה, שנאה או מעורבות זרה. אבל צריך להיות מאוד תמים כדי להאמין לכך: השלטון פשוט השתיק את האינטרנט כדי להסתיר את העובדה שכ-600,000 חיילים ואנשי המשמר הפרלמנטרי מסתובבים בבנגלדש כבר כמה ימים ומטילים אימה על מתנגדי השלטון; השתקה שלא כל כך עובדת, כי הרגע קראתם עליה.

מה אפשר ללמוד מכך? שפייק ניוז היא לא כלי שנמצא רק בידי גורמי ימין, ממשלות אוטוריטריות, ושצנזורה אלימה אינה רק טריק של משטרים אפלים. וחשוב ללמוד את זה, משום שבכל מדינה דמוקרטית יש איזה אחד שקורא לצנזורה רחבה בגישה סמכותנית, והנימוק שלו הוא תמיד טובת הציבור ומלחמה בגורמים זרים מסוכנים. בסופו של דבר, צנזורה היא מנגנון שליטה, שלא פעם מזיק יותר משהוא מועיל.

קצרצרים

1. זעם ותדהמה אחזו במספר משתמשי אינסטגרם בארצות הברית בסוף השבוע האחרון: הם נכנסו לאפליקציה וגילו לזוועתם שבמקום לגלול אנכית, העבירה החברה את הממשק לגלילה אופקית; כמו בסטוריז, כמו בטינדר. מהר מאוד נשמעה זעקה בטוויטר, ואינסטגרם מיהרה להגיד שזה קרה בטעות, שזה בסך הכל באג ושזה לא העיצוב החדש של האפליקציה. הכל כדי שהמשתמשים יירגעו - הרי זוכרים באינסטגרם איך עיצוב חדש הבריח את משתמשי סנאפצ'ט מוקדם יותר השנה. אבל יש לי חדשות רעות לנדהמים: אינסטגרם תעבור לעיצוב כזה בעתיד. למה? בגלל שבתצורה הנוכחית הרבה יותר קל לדלג על פרסומות ופוסטים מקודמים. במצב גלילה אופקי, כשממשק הדילוג הוא בלחיצה ולא בסווייפ, יעבור הקורא טוב טוב על מה שמוצג לו, כדי להיות בטוח שלא פספס תוכן שעניין אותו. וזה מה שרוצה החברה להציג למפרסמים: נתוני צפייה טובים יותר במודעות. אל תהיו מופתעים כשזה ייכנס: אינסטגרם שייכת לפייסבוק ופייסבוק אוהבת מפרסמים יותר מכל דבר אחר.

גלילה אופקית? עניין של זמן

2. חברת אסנשיאל של אנדי רובין, יצרנית הסלולר שצצה בשנה שעברה ומאז נראה שלא מפסיקה להתפרק, עושה עוד צעד אל עבר התהום: החברה הודיעה שעצרה את ייצור האסנשיאל פון PH1, הטלפון הראשון שלה. הוא נחשף במאי 2017 והיה אמור להגיע לשוק חודשיים לאחר מכן, אך הושק באיחור של חודש. בכירים בחברה עזבו, פרשיות שונות הטילו צל על עתידה, ובמאי השנה כבר נודע שהיא מחפשת רוכש. לפני כחודשיים נודע שהיא מפטרת כשליש מהעובדים, ורובין מפנטז על פיתוח מכשיר חדש, מין מסך משני לסמארטפונים, שיהיה זול יותר לייצור.

3. אזרח אמריקאי בשם ג'וש הילארד רכש לו אייפון  XS Max חדש לא מזמן, ומאוד נהנה ממנו במשך שלושה שבועות; זאת, עד ל-12 בחודש, כשישב בעבודה בהפסקת הצהרים, הריח משהו נשרף ואז קלט שהאייפון פשוט בוער בכיס האחורי שלו. אני בטוח שיום מאוד מבדר עבר על חבריו למשרד: הילארד המסכן רץ בין חדרי המשרד במכנסיים בוערים, עד שכובה באמצעות מטף. בזעמו, פנה לאפל וביקש הסברים, לפני שיגיש תביעה על הנזק שנגרם לגופו, למכנסיו, ועל עוגמת הנפש הברורה. בחנות אפל אמרו שיתנו לו אייפון חדש, אך עליהם לשלוח את האייפון השרוף למעבדה, לבדיקה בידי צוות טכני. או במילים אחרות, לקחת להילארד את הראיות. בהתחשב בכך שמדובר בשלב זה בתקרית בודדת, ולא בתופעה רחבה ובעייתית, הייתי מציע לו להצטייד בעו"ד מעולה והרבה סבלנות; אפל מצטיינת בלהתעלם מתלונות משתמשים.