כחלון בונה על הבריתות הכלכליות כמקפצה פוליטית

שר האוצר משה כחלון פעל בתקופת כהונתו לבסס שורת בריתות עם כוחות מובילים כדי שיוכל לרתום אותם בבוא היום לתמיכה בקלפי. והיום הזה הולך ומתקרב – הבחירות ב־9 באפריל.

הברית הראשונה שרקם היא עם יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, מי שלכאורה, כראש ארגון העובדים הגדול במשק, אמור להיות בעל אינטרסים הפוכים לאלה של שר אוצר. אלא שבפועל לניסנקורן יש דלת פתוחה אצל כחלון. סיעת כולנו אף התמודדה בבחירות האחרונות לראשות ההסתדרות במסגרת סיעתו של ניסנקורן, כלומר כחלון וניסנקורן הפכו לשותפים לדרך בהסתדרות.

כמה משברים ושביתות שעליהם הכריזה ההסתדרות (למשל, על תאונות העבודה) נבלמו ברגע האחרון לנוכח הסכמה בין השניים. כחלון מצפה שחברותו עם ניסנקורן תניב לו קולות בקלפי וכי ועדי העובדים הגדולים המונים אלפי עובדים, כמו בחברת החשמל, יעבדו עבור מפלגתו. אלא שתג המחיר לתמיכה הזו הוא גבוה מאוד.

הרפורמה בחברת החשמל, שיעילותה עדיין מוטלת בספק, כבר סיפקה 7 מיליארד שקל לפורשים. לכך צריכים להוסיף עוד מיליארד שקל לפורשי נמל חיפה בהסכם שערורייתי. במקביל כחלון נמנע מלבצע רפורמות חיוניות במשק כדי לא להתעמת עם ניסנקורן. כחלון הכחיש באחרונה ל"כלכליסט" שניסנקורן צפוי להצטרף לסיעת כולנו, אבל לא מן הנמנע שניסנקורן יפשיל את השרוולים למען כולנו.

משה כחלון ומשה (בוגי) יעלון צילום: אלעד גרשגורן, ישראל יוסף

סקטור נוסף שכחלון הצליח לרתום למענו הוא זה של החקלאים. יו"ר התאחדות חקלאי ישראל ומזכ"ל תנועת המושבים מאיר צור עבר לכולנו מהמחנה הציוני. צור אף טען כי הובטח לו תיק החקלאות על ידי כחלון. תנועת המושבים מונה כ־12 אלף חקלאים במושבים ובקיבוצים ויחד עם בני משפחותיהם כ־50 אלף איש שאת קולם מבקש כחלון.

ההסכם שחתם כחלון עם שר הביטחון לשעבר משה (בוגי) יעלון ב־2015 שקבע כי תקציב הביטחון יעמוד על 60 מיליארד שקל בשנה עד 2019, עזר לו לחזק ברית פוליטית עם יעלון, זה שאתמול הכריז על הקמת מפלגה חדשה. התוכנית רשמה הצלחה יחסית שכן צה"ל נמנע מלבקש תוספות תקציב במהלך כל הקדנציה של כחלון. המבקרים טוענים כי צה"ל קיבל פשוט את כל מה שדרש ולכן לא היה צריך לבקש תוספות. אלא שלפני כשבועיים נחשף ב"כלכליסט" כי סוגיה קריטית בהסכם – פרק שכר וגמלאות – גרמה לפיצוץ בין האוצר לצה"ל, והמחלוקת נאמדת במיליארדי שקלים.