פעמיים מנדלבליט

תחום המשפט מלא קלישאות שמשקפות את הנורמות הנכונות. אבל את אלה הרצויות, לא תמיד המצויות.

אביחי מנדלבליט. העסקים לא כרגיל צילום: צביקה טישלר

1

סיפור נתניהו־מנדלבליט מאתגר שתי קלישאות נורמטיביות. הראשונה נמצאת בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה מדצמבר 2005: "הטיפול בתיקים של נבחרי ציבור או מועמדים המצויים בעיצומה של חקירה שוטפת יימשך כסדרו וללא כל השהיה".

השנייה קשורה ל"מבחן בוזגלו": האם ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא ככל אזרח בכל מה שנוגע לרף הראייתי הדרוש להגשת כתב אישום — סיכוי סביר להרשעה? לכאורה כן, מכוח השוויון בפני החוק. אך כמו שניסח הנשיא בדימוס של בית המשפט העליון אהרן ברק בספר השיחות עם פרופ' זאב סגל ואריאל בנדור, בעניין "בוזגלו", האדם מהיישוב, אתה בודק את חומר הראיות ומחליט. בעניין ראש ממשלה אתה בודק פעמיים. "לגבי כל אדם צריך לבדוק פעמיים", אמר ברק, "אבל אין לך זמן. כשמגיע הנשיא, ראש הממשלה או שר, אתה בודק פעמיים בגלל ההשלכות שיש להחלטות לגביהם. רופא שמנתח את ראש הממשלה בודק יותר מאשר הוא בודק כשהוא מנתח כל אחד אחר, זה טבעי, זה מתבקש".

האם היועץ המשפט לממשלה אביחי מנדלבליט יפעל לפי שתי הקלישאות/נורמות? לא בטוח. כלפי חוץ ההצהרה היא "עסקים כרגיל", אך ייתכן שהם יתמשכו מסיבות מקצועיות. אולי תידרש השלמת חקירה, אולי סיעור המוחות יימשך. נדמה שכמעט אין מחלוקת על העובדות, אלא על משמעותן המורכבת, בייחוד היכולת להוכיח שוחד. למשל, בהכרה בסיקור חיובי כטובת הנאה או בהוכחת מודעות מושחתת של נתניהו להטיית רגולציה ממשלתית תמורת טובת ההנאה הזאת.

ובעניין "בדיקה פעמיים" שברק דיבר עליה? מנדלבליט, ובצדק, רוצה לבדוק, ולא רק פעמיים. הדבר עולה מעיבוי הצוות. מלבד ראשי פרקליטות מיסוי וכלכלה, ליאת בן־ארי ויוני תדמור, יישבו סביב השולחן גם שי ניצן, רז נזרי, עמית מררי ובכירים נוספים. מדובר בכעשרה פרקליטים, שברגע האמת יצטרכו להכריע. אז נכון, ההכרעה אינה דמוקרטית, ורק הקול של מנדלבליט קובע. אבל אם רוב מכריע מבין העשרה יהיה בעד — כתב האישום יוגש. אם ההתפלגות תהיה שוויונית יותר, ייתכן שהיועץ לא יגיש כתב אישום. במובן הזה מנדלבליט ניתב את עצמו לעמדה נוחה.

2

בסקר הפוליטיקאים, אם ילכו לקואליציה של ראש ממשלה־נאשם, התקבלו שתי תשובות. משה כחלון אמר שלא ילך עם נאשם אחרי שימוע, כלומר הגשת טיוטת כתב אישום בכפוף לשימוע ולפניו אינה מניעה מבחינתו. ח"כ עפר שלח אמר שיש עתיד לא תלך עם הנאשם גם לפני שימוע, כי זה הליך שנועד רק לנאשמים בכירים.

בנימין נתניהו. זכות הציבור לדעת לפני בחירות צילום: Ynet

זה לא מדויק. לא מעט כתבי אישום נמחקו או שחומרתם הופחתה בעקבות שימוע. המקרה הבולט הוא הנשיא לשעבר משה קצב, שבא לשימוע עם טיוטת כתב אישום עם שני מקרי אונס ויצא ממנו עם מעשה מגונה, לאחר שסניגוריו אביגדור פלדמן וציון אמיר שכנעו את היועץ מזוז לסגת. כלומר, שימוע יכול להיות אירוע משמעותי בתיק פלילי. הסניגורים מקבלים את כל חומרי החקירה ויכולים להצביע על הסבר מזכה או מקל לראיות. לשם כך נשכר לצוות ההגנה של נתניהו סגן נשיא בית המשפט המחוזי בדימוס פרופ' עודד מודריק, ששייך לליגה שמנדלבליט בהחלט קשוב אליה.

זה לא אומר שהוא יסטה מהטיוטה שהניח על השולחן לצורך השימוע, אבל ברור שתהליך השימוע יימשך זמן רב ולא יסתיים לפני הבחירות גם אם הטיוטה תוגש לפניהן. וזה אומר שכחלון ילך לממשלה גם אם תוגש טיוטה, ויש עתיד לא תעשה זאת.

3

שאלה נוספת היא חובתו הציבורית של היועץ להביא את מרב המידע לציבור לפני הבחירות. נכון שיש לו חובה שלא להשפיע עליהן, אבל שלב הטיפול בתיקי ראש הממשלה נמצא במצב שבו גוברת החובה הראשונה. הציבור זכאי לקבל לא רק את דעת היועץ, אלא להיחשף גם לחלק מהראיות הרלבנטיות לתפקודו הציבורי של נתניהו כשר תקשורת שכיהן גם כראש ממשלה. נכון שערך משפטי מוקרב כאן לטובת ערך ציבורי, והמשפט הפלילי חייב להיות נקי מזיקה זו, אבל זהו חריג שבחריגים שמצדיק זאת. זה מזכיר קצת את פרשת סיריל קרן, שבה נחקר ראש הממשלה אריאל שרון בסמוך לבחירות. דבר החקירה הודלף לעיתונאי ברוך קרא על ידי הפרקליטה ליאורה גלאט־ברקוביץ, שסברה כי הציבור חייב לדעת שראש הממשלה בחקירה, בייחוד כשעליו להחליט אם לבחור בו שוב. היועץ אליקים רובינשטיין רדף את הפרקליטה שפגעה בטוהר החקירה וחסיונה, ובכל זאת הדילמה היתה לגיטימית — ציבור שעומד לבחור ראש ממשלה זכאי למרב המידע המהותי על מי שמבקש את קולו ואמונו.