תוכניות ההוזלה נטו עולות למדינה ביוקר

עוד לפני שמשה כחלון מונה לשר האוצר, הוא סימן שלושה יעדים עיקריים: יוקר המחיה, הדיור והבנקאות. את הבנקאות תקף דרך החוק להגברת התחרותיות ועם הדיור הוא מתמודד באמצעות תוכנית מחיר למשתכן, אולם תחום יוקר המחיה הוא הילד הבעייתי, זה שכחלון נדרש אליו רק בכל פעם שהיה בבעיה.

האירוע הבולט ביותר הוא תוכנית נטו משפחה, הראשונה בסדרת תוכניות הנטו, שעליה הכריז כחלון ב־2016, סמוך למשבר התאגיד. במערכת הפוליטית העריכו אז כי הממשלה מתפרקת - וכחלון השיק את התוכנית כמעין קמפיין בחירות, שבמסגרתו קידם הפחתות מסים בעלות של 1.7 מיליארד שקל להורים לילדים קטנים והגדלת מס הכנסה שלילי בהיקף של 750 מיליון שקל. מהלכים אלה הוארכו בינתיים ל־2019.

מהלך נוסף שהוביל כחלון, לסבסוד צהרונים ב־900 מיליון שקל, הרחיב את פעילות הצהרונים אך הוריד את רמת וכמות השירותים הניתנים במסגרתם בצורה דרסטית. החלטה זו גררה ביקורת רבה והוכיחה שלא תמיד מספיק לשפוך כסף כדי לפתור בעיות.

נטו יח"צ

במסגרת תוכניות הנטו הבאות - נטו משפחה ונטו הוזלות - הופחתו או בוטלו מכסים ומסי קנייה על שלל מוצרים, ובהם טלפונים סלולריים, ביגוד, מוצרי חשמל ותמרוקים. תוכניות אלו הושקו בתחילה לתקופה של שנה והוארכו השבוע לשנה נוספת.

בבחינת המחירים בשטח, נראה שההכנסות של מאות מיליוני שקלים שאבדו בדרך ליישום התוכנית של כחלון לא התגלגלו לכיסו של הצרכן באופן משמעותי.

שוק מוצרי הטואלטיקה לא נהיה תחרותי יותר מאז ההצהרה על "נטו הוזלות", וכך גם שוקי ההלבשה ומוצרי החשמל הביתיים. ברוב המקרים, המחירים לא ירדו ובחלקם הם אף עלו. במקרים שכן ירדו, מדובר בירידה מזערית שלא מורגשת בכיסי הצרכנים. כך למשל, משרד האוצר ביטל מכס של 6% בתחום ההלבשה, אולם לפי עבודה מחקרית שערך המשרד המחיר לצרכן בתחום ירד ב־3% בלבד. במקרה של חולצה שמחירה 200 שקל, מדובר בירידה של 6 שקלים במחיר.

הדבר נכון גם לביטול המכס על מוצרי חשמל ביתיים, בשיעור של 6%‑12%, שהוביל לירידה של 1% במחיר. באוצר מציינים כי המוצר העיקרי שהושפע מהורדת המכס הוא מקרר, מוצר שמחירו עומד על אלפי שקלים. גם ההוזלות המובטחות של מוצרי טואלטיקה עוד רחוקות, שכן על אף צעדים רגולטוריים בתחום, הפערים בין ישראל לעולם עדיין עומדים על עשרות אחוזים לרעת ישראל.

נטו עליות

ההוזלות המשמעותיות היחידות במסגרת תוכנית נטו נרשמו בתחום מסכי טלוויזיה שמחירם ירד על פי נתוני האוצר ב־13% והטלפונים הסלולריים שהוזלו ב־15%. אלא שהורדת מחיר הסלולר היא גימיק בלבד - והיא בטלה בשישים לעומת עליית מחירי המים, הארנונה והחשמל.

משרד האוצר הוריד מכסים על מוצרי צריכה, אולם מהצד השני אישר את העלאת מחירי השירותים הבסיסיים ביותר.