שולי רנד: "נהייתי מיינסטרים ונבהלתי"
בעשור האחרון שולי רנד לא הקליט שירים, ושמו עלה לכותרות בעיקר בגלל הפרידה המכוערת מאשתו. עכשיו הוא חוזר באלבום חדש שנע בין תהומות של עצב לתקווה, וכבר הספיק לקומם עליו את הציבור הדתי
"אמונה היא לא דבר סטטי, היא משהו שצריך להילחם עליו כל הזמן, ששואל שאלות", אומר המוזיקאי והשחקן שולי רנד. "אצל יהודים זה דבר לגיטימי. ברגע שיש צעקה, יש חיסרון. אין שאלות על קיומו של הבורא, אלא על איך אני מסתדר עם זה". באלבום החדש שלו, "רצוא ושוב", שיוצא בימים אלה, רנד מעלה את אותן השאלות, אבל נמנע מהצהרות, ומעדיף לעסוק בפרשנויות, בחיפוש, כפי שהוא קורא לזה. "האלבום הזה הוא יותר לא יודע מאשר יודע. אין לי תשובות. התשובה היחידה שיש לי היא שהאדם צריך להיות בדרך, לא להפסיק לחפש".
ייתכן שהגישה המסתייגת הזאת היא ניסיון של רנד להימנע מפרובוקציות, אחרי שהסינגל הראשון באלבום הזה, "צדיק" (במילעל), עורר סערה לא קטנה עם צאתו ביוני האחרון. השיר, שמתאר אדם המתהלך עם אמונה שיש בה סדקים, העלה דיונים שלמים בעיתונות הדתית בניסיון לפרשו, ובתחנת הרדיו קול חי אף הצהירו שהם מחרימים אותו.
"לא פירשו נכון את השיר", הוא אומר, "חשבו שהוא בא לתקוף צדיקים. בגלל התגובות אני אומר את מה שלא רציתי לומר: כתבתי אותו קודם כל על עצמי, ומי שזע באי־נוחות ממנו, זה בסדר. התגובה של קול חי לא כיוונה למטרה. השיר עורר דיון על שיטות בעבודת השם. כדי לגלות את הטוב בעצמך או אצל הקדוש ברוך הוא, אתה צריך לדעת מי אתה, ולא להיבהל מזה. הקדוש ברוך הוא אוהב אותך ככה. הכאב הוא הידיעה מי אתה. טוב מאוד ששיר מעורר דיון. אני מאמין באינטליגנציה של הציבור".
כשאני שואלת את רנד למה חלף עשור מאז אלבומו האחרון "נקודה טובה", הוא עונה: "ככה הקדוש ברוך הוא רצה". אבל אז מתרכך: "יכולות להיות סיבות פרקטיות או פסיכולוגיות. אני יכול להגיד שלא היה לי כסף, שחיפשתי גישה מוזיקלית. האלבום 'נקודה טובה' הצליח מאוד, זה נהיה מיינסטרים, ויכול להיות שזה הבהיל אותי. יכול להיות שהרצון להתחדש או לא לקבל את המסגרת שהאלבום הקודם הכתיב לי עמד מאחורי זה".
"רצוא ושוב" לא יאכזב את מי שחיכו לו. רנד הוא מספר סיפורים מוכשר, שמצליח למשוך גם את אלה שלא מתלהבים מדיונים באמונה ושכינה. יש בו גודש טקסטואלי וסאונד הרפתקני וציורי, שאחראי לו המפיק אסף תלמודי (מלהקת אוי דיוויז'ן), המשתמש בתזמורים מרובי כלים עם השפעות פולק אמריקאי ואירי, מקצבי ג'אז ובלדות קאנטרי, ולא מפחד משינויי מקצב מפתיעים, טוויסטים ועושר צלילי שלא מעיב על קולו העמוק של רנד. מוזיקלית האלבום הזה מתרחק מההפקה האקוסטית שכיכבה ב"אייכה" למשל, שיצא במסגרת "נקודה טובה", ובאופן מובהק אין כאן ניסיון לשחזר את ההצלחה של האלבום הזה, שגם זכה לפלטינה.
"זו בעיה אצלי, ההתעקשות לספר משהו חדש. יש לזה מחיר שאני משלם בשמחה רבה, כי לאנשים יש מערכת ציפיות ממני. האלבום הקודם ניחם הרבה מאוד אנשים, והאלבום הזה פחות מנחם. הוא נבע ממה שקרה איתי בזמן הזה".
משפחתיות שבורה
הפסימיות הזאת, שנוכחת באלבום במידת מה, בייחוד בשיריו של רנד על משפחתיות שבורה, היא תוצאה אפשרית של המכה שניחתה עליו לפני כשנה וחצי. אז אשתו מיכל רנד תבעה אותו, את המפיק ניצן זעירא ואת נענע דיסק על 2.5 מיליון שקל בטענה להפרת חוזה ניהול ונישולה מכל זכויותיה בהכנסותיו. מיכל, שבתחילת דרכם כיכבה לצדו בסרט "האושפיזין", היתה שותפתו ליצירה לאורך השנים וכן ניהלה והפיקה איתו את "נקודה טובה". ב־2012 חתם הזוג על הסכם זכויות בעסקם המשותף, אך לטענתה, על פי כתב התביעה, בהתנהלותו הכספית הלקויה של רנד הוא הפר אותו.
עוד לפני הסכסוך בנושאים כספיים, נקטה מיכל רנד בהליכים משפטיים בעקבות גילויי אלימות. כבר בשנת 2012, היא התלוננה על סכנה לחייה ושהתה במעון לנשים מוכות עד לשנת 2013. באותה השנה התקיים מאבק בין השניים, ושלוש שנים לאחר מכן הורשע רנד בגרימת חבלה ברשלנות באותה התקרית, לאחר הסכמה לתקן כתב אישום חמור יותר שהגישה. שולי רנד סירב להתייחס לכל פרט בחייו האישיים בראיון.
אבל את האזכורים האלה ב"רצוא ושוב" ("בפה מלא אני מצהיר: היטבנו לחיות. ואז החלו השמועות, הנשמות הטהורות / היה להן כבר מה ללעוס", מהשיר "ספינה") רנד מעדיף לראות רק כמשל: "לכל בנאדם יש ספינה עם שלושה מהלכים — אופוריה, הבנה שאנחנו בצרה וניסיונות לפתור אותה. ואז ישנה התפילה. את השאלה אם התפילה מועילה או לא השארתי פתוחה. השיר נגמר בתמונה קפואה של סירה וגלים שמאיימים להטביע אותה. זה סיפור חיי בוודאי, אבל זה גם משל על כל אחד".
"העולם הוא הפרעת קשב"
רנד נמנע מלהכתיר את "רצוא ושוב" כ"אלבום קונספט", אבל בבסיסו תמה ברורה: "רצוא ושוב" הוא מושג מספר יחזקאל שמתאר תנועה בין עלייה לירידה, בין אופטימיות להתמודדות קשה, או כפי שרנד מכנה בקיצור, מאניה דיפרסיה. הדינמיקה הזאת נוכחת בכל אחד מהשירים באלבום, שמלאים בדיאלוג פנימי. "לדור של היום אין עניין באלבום. יותר סינגלים, שירים מהירים, טווח הקשבה קצר. העולם הוא הפרעת קשב אחת גדולה. האלבום הזה, יש בו משהו ברצף, התכתבות בין השירים, הרצוא והשוב. ככל שההקשבה מתקצרת, הצורך לדבר אחר גדל".
במופע שלו, שאיתו הוא מסתובב בימים אלה ברחבי הארץ, הוא משחק את השירים, ולא רק שר. רנד ידוע כשחקן בין השאר בזכות הסרטים "הבלתי רשמיים" ו"האושפיזין". "אני לא יודע תווים ובקושי מנגן, אבל היסוד של השחקן טבוע בי חזק. אדם עושה מה שהוא אוהב. אני תמיד אהבתי סיפורים. אנשים רק צריכים ללמוד להקשיב".