הדילמה של מנדלבליט: האם להעמיד לדין את ראש הממשלה לדין לפני הבחירות או אחריהן

היום נפתח רשמית המרוץ בשאלה מה יקדם למה: החלטת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט האם להעמיד לדין את ראש הממשלה בנימין נתניהו, או החלטת העם בקלפי האם להעמיד בראשו שוב את אותו נתניהו? מעטים חולקים בנוגע למה תהיה החלטת הבוחר, והשאלה היא מה יחליט היועץ המשפטי לממשלה.

שני אינטרסים לגיטימיים וסותרים באים בחשבון בשאלת עיתוי החלטתו של מנדלבליט. הראשון, פרסום ההחלטה לפני הבחירות כדי שהעם יילך לקלפי עם מלוא האינפורמציה הנחוצה כדי לבחור (אם כי ההחלטה תהיה בכפוף לשימוע, שאין סיכוי שיושלם לפני הבחירות). האינטרס השני, המתחרה, הוא להשעות את ההחלטה כדי שלא להשפיע על הבחירות.

אם לוקחים בהשאלה מצב דומה, ההחלטות בתיקי ראשי הערים, המגמה היא דווקא להאיץ את קבלת ההחלטות כדי שהמועמדים יגיעו לבחירות צחים כשלג, כפי שקרה ברוב הגדול של המקרים, או כנאשמים. הטיהור המסיבי של ראשי הערים ומועמדים חשודים, כמו אילן שוחט (צפת), ניסים מלכה (קריית שמונה), ישראל זינגר (רמת גן), משה ליאון (ירושלים) ועוד, מלמד עוד משהו שעליו לא מומלץ לנתניהו לבנות - שהפרקליטות יודעת לסגור תיקים בניגוד להמלצות המשטרה, כפי שקרה במרבית תיקי ראשי הערים.

מה עדיף לנתניהו? כעיקרון הוא יוכל ליהנות בכל מצב אם ינצח בגדול. אם היועץ יחליט להעמיד לדין, נתניהו יגיע לשימוע כמנצח בקלפי וישליך את הקלף הזה על השולחן. ואם היועץ ידחה את ההחלטה לאחר הבחירות, הוא יצטרך לשקלל את הנתון הזה. לפחות בעבירות שעיקרן הפרת אמונים. איך אפשר להאשים מישהו בהפרת אמונים מיד לאחר שזכה באמונו של העם? ש"ס רשמה את ההישג הגדול ביותר, 17 מנדטים, בבחירות 1999, מיד אחרי הרשעתו המהדהדת של אריה דרעי.

היועמ"ש אביחי מנדלבליט ובנימין נתניהו. רה"מ עשוי להרוויח משתי ההחלטות צילום: אלכס קולומויסקי, אוהד צויגנברג

החיפזון מהשטן

ומה יעשה מנדלבליט? מצד אחד, מנדלבליט מודיע שהמלאכה תיעשה ללא דיחוי. הוא גיבה הודעה זו במעשה, כאשר החליט לדלג על תחנת החלטה נוספת אצל פרקליט המדינה שי ניצן. נכון שהיה לכך טעם נוסף: להימנע מסנדול כפול, כלומר מהתמודדות עם שתי החלטות מחמירות שצפויות גם מפרקליטת מיסוי וכלכלה, ראש הצוות ליאת בן־ארי, וגם מניצן. אבל המחיר הוא בקיצור לוחות הזמנים. ואם נוסיף לכך את המדיניות שננקטה בתיקי ראשי הערים, המהירות שתקדים את הבחירות היא בהחלט אופציה.

ומצד שני, וכאן יש בהחלט איפכא מסתברא, החיפזון הוא מהשטן. לצד סממני המהירות שנמנו, נתקעו גם כמה מקלות בגלגלים שמאיטים את הרכבת הזו. למשל עיבוי הצוותים שאמורים לקבל את ההחלטה, המזמן מגוון דעות. מלבד צוות מיסוי וכלכלה בראשות בן-ארי וסגנה יוני תדמור, יש את צוות פרקליט המדינה שנעזר בשלמה למברגר ונורית ליטמן, את מנהל המחלקה הפלילית ג'ואי אש, את המשנה ליועץ עמית מררי ושני עוזריה , את צוות רז נזרי, ואת המעגל הקרוב של עוזרי היועץ כגיל לימון וחגי הרוש. כמות כזו גדולה מזמנת מגוון דעות.

לפי ההדלפות, מסקנת בן־ארי, וכנראה גם ניצן, היא להגיש כתבי אישום בשוחד בשלושת התיקים. מנדלבליט יזדקק לקואליציה רחבה במיוחד מבין כל האחרים כדי להחליט לסגור את התיקים, את חלקם או להפחית מסעיפי האישום.

ומעל כל אלה מרחף השיקול העקרוני שלא לפגוע במועמד נתניהו לפני הבחירות. ג'יימס קומי, ראש ה־FBI, הקים עליו ביקורת על החלטות שקיבל ממש לפני הבחירות לנשיאות בנובמבר 2016. ארבעה חודשים לפני כן, ביולי, החליט לסגור את החקירה נגד המועמדת הדמוקרטית הילרי קלינטון בפרשת המיילים המסווגים ואילו בסוף אוקטובר, כ־11 ימים לפני הבחירות, פתח מחדש את החקירה לאחר גילוים של מיילים נוספים. יומיים לפני הבחירות הודיע שלא שינה את ההמלצה המקורית שלא להעמיד לדין את קלינטון. לאחר הבחירות האשימה קלינטון את קומי בהפסדה. היא רשמה שני הפסדים - גם בהחלטה וגם בבחירות. נתניהו, כך נדמה, מצוי בבעיה רק בחזית אחת.

מפכ"ל עכשיו

האם ניתן להשלים את תהליך בחירת מפכ"ל המשטרה? בהנחיית היועץ המשפטי על סמכויות של ממשלת מעבר נאמר: "ראוי כי מינויים לתפקידים בשירות הציבורי לא יבוצעו בידי גורמי ממשל, אלא ימתינו עד לכינון ממשל חדש - אלא במקום שיש באיוש תפקיד מסוים צורך חיוני של ממש שאם לא ייענה ייצור חלל העלול לפגוע באינטרס ציבורי חשוב". זאת בגלל "חשש מוגבר לכריכת שיקולים מפלגתיים ואישיים בהליכי מינוי ערב בחירות, ובכלל זאת לניגוד עניינים במינוי ולהעדפת אינטרסים מפלגתיים על האינטרס הציבורי. שיקול רלוונטי נוסף נוגע לחשש מיצירת עובדות מוגמרות שעלולות להעמיד את הממשלה שתיבחר בפני מצב בלתי הפיך".

נדמה שאין מניעה למינוי המפכ"ל. ראשית, מדובר במינוי שמהווה "צורך חיוני של ממש". שנית, התהליך כבר החל והוא מצוי בעיצומו. לשר גלעד ארדן יש כבר שמות למועמדים סופיים שגובשו אצלו לפני ההחלטה על מועד הבחירות. כל אלו מעידים תקינות ותום לב ולא על מחטף פוליטי פסול.