הסעיף שיפטור אלפי משקי בית בשטחים מתשלום על הקרקע

הצעת החוק שמקדם ח"כ בצלאל סמוטריץ' להסדרת מעמדה של החטיבה להתיישבות כמי שאחראית על הקצאת הקרקעות וניהולן במרחב הכפרי ביהודה ושומרון, זכתה לביקורת רבה מצד משרדי הממשלה השונים ובעיקר משרד המשפטים שרואה בהצעה לא חוקתית ובעייתית (מאחר והצעת החוק נוגדת לטענתם את הדין הבינלאומי, מאפשרת לחטיבה לחלק קרקעות בפטור ממכרז, מהווה הפרטה אסורה של סמכויות לגוף לא ממשלתי וכו') אולם לצד המחלוקות הגדולות סביב שאלת החוקתיות של הצעת החוק מתחבא סעיף שיוכל לחסוך לכ-20-25 אלף משקי בית בהם גם יוזם החוק, סמוטריץ' אלפי שקלים ועד לעשרות אלפי שקלים.

הצעת החוק שייתכן ותעבור היום בהצבעה לקריאה ראשונה, אמורה להסדיר את הבעלות על הקרקעות כלפי העתיד, אולם בסעיף קטן המציין כי מי שכבר קיבל קרקע ללא תשלום מהחטיבה להתיישבות לא יידרש לשלם עליה בעתיד. סמוטריץ', כתושב קדומים, שקיבל את הקרקע מהחטיבה להתיישבות, למעשה פוטר את עצמו מהתשלום על הקרקע.

בצלאל סמוטריץ' צילום: עומר מסינגר

היום החטיבה להתיישבות אחראית על הקצאת הקרקעות באיזור הכפרי ביהודה ושומרון (כלומר בישובים הקטנים) באמצעות סמכות שקיבלה מכח הסכמי הרשאה מהממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש (השייך למנהל האזרחי). אולם מאחר ולא מדובר בקרקעות שבבעלותה היא מחתימה על חוזה "בר רשות" - כלומר מעניקה זכות לשימוש בקרקע אך לא בעלות ואפילו חכירה - את אלה אין לה זכות לתת. את אותה זכות שימוש בקרקע היא העניקה עד כה בחינם, גם כאשר מדובר על קרקעות שמגיעות לשווי, על פי הערכות שונות, של 200-300 אלף שקל.

חלק מהליך ההסדרה שמבקש כעת סמוטריץ' לעשות קובע כי "הקצאה של זכויות בר-רשות במקרקעין המיועדים להתיישבות כפרית על ידי ההסתדרות, לפי סעיף זה, תהיה כרוכה בתשלום, למעט אם ההקצאה מחליפה או מאריכה" במילים פשוטות - מי שיקבל זכויות מעכשיו על הקרקע יידרש לשלם, אולם מי שכבר קיבל אותה בחינם, הרוויח.

אף אחד בממשלה לא ציפה כי מי שקיבל לפני שנים קרקעות בחינם ישלם עליהן מחיר מלא היום, שכן בינתיים לעתים הבתים כבר החליפו ידיים ובלאו הכי ברוב המקרים היה מי שנהנה מהתנאים המטיבים וגזר קופון, ולא בהכרח המשפחות שרכשו דירות, שכן מחירי הבתים נקבעו על פי היצע וביקוש, ואת הפער על מחיר הקרקע פעמים רבות גרפו לכיסן האגודות המנהלות את הישובים הקהילתיים ביהודה ושומרון או מתווכים שונים.

חשוב לציין כי לא מדובר פה רק בסוגיה עקרונית, בעוד שבעבר הממונה על הרכוש הממשלתי והנטוש העריך שמדובר בהכנסות של מאות מיליוני שקלים שהמדינה לא גבתה, הערכות מעודכנות יותר מדברות על סכומים שגבוהים ממיליארד שקל.

ועדת המנכ"לים הגנוזה

למעשה הפטור שהושחל בהצעת החוק הבעייתית גם כך מקל אפילו יותר מניסיונות קודמים להקל על אותן קרקעות שאת מעמדן מבקש סמוטריץ להסדיר. אף אחד בממשלה לא מצפה כי אותם אנשים שגרים כבר עשרות שנים בבתיהם ישלמו כעת מחיר מלא על הקרקע, אולם כדי להסדיר העברת זכויות כלשהן, ולהימנע מהטבה גורפת וחריגה, ביקשו גורמי המקצוע להטיל תשלום כלשהו על אותה אוכלוסיה. אחרי הדו"ח שפרסמה המשנה ליועמ"ש על פעילות החטיבה להתיישבות ב-2015, הוקמה ועדת מנכ"לים, בראשה עמד מנכ"ל משרד רה"מ לשעבר, אלי גרונר, שהייתה אמורה לקבוע מי יקצה את הקרקעות. אולם לאחר שהיא לא הצליחה להגיע להסכמות רחבות בנושא, היא התפזרה מבלי שפרסמה את המלצותיה.

ל"כלכליסט" נודע כי אחת ההמלצות שביקשה לקדם הוועדה היא כי בעלי הדירות יישלמו כעת על הקרקעות 5% בלבד משווי הקרקע היום. ההצעה אינה שרירותית. היא למעשה הסכום הנמוך ביותר שנקבע בעבר על ידי רמ"י במסגרת הליך הסדרה של הקצאת קרקעות בעייתיות. אולם הצעה זו נגנזה, ולא נכנעה להצעת החוק הפרטית של סמוטריץ' שזוכה לגיבוי בינתיים של מפלגתו (שמחזיקה גם במשרד המשפטים וגם בוועדת החוקה) למרות התנגדות היועמ"ש.

שאלת ניגוד העניינים

שאלת ניגוד העניינים של סמוטריץ' עלתה בדיון בוועדת החוקה על הצעת החוק מספר פעמים מצד חברי הכנסת מהאופוזיציה אולם נהדפה על ידי סמוטריץ' ויו"ר הוועדה ניסן סלומינסקי. כך למשל השיב סלומינסקי לח"כ רוזין, "אנחנו דנים פה הרבה פעמים גם בנושאים כמו מיסים או נושאים אחרים, שקשורים לכל אחד מחברי הכנסת, אם זה להעלות מיסים, אם זה להוריד מיסים, אם זה להטיל אגרות וכו'".

אולם הטענות לניגוד העניינים עסקו בשאלה העקרונית בטיפול של סמוטריץ' בנושא הקרקעות. אותו סעיף שיחסוך לו עד עשרות אלפי שקלים (בהנחה שבלאו הכי לא ייגבה מחיר מלא על הקרקע) הופך את ניגוד העניינים לחד יותר. סמוטריץ' הוא לא חבר הכנסת היחיד שקיבל בחינם קרקע מהחטיבה להתיישבות, אולם מדובר בהצעת החוק שהוא מקדם במרץ.

מח"כ סמוטריץ' נמסר, כי "ההצעה הנוכחית צופה פני עתיד ולא קובעת שום הוראה ביחס להקצאות מהעבר. זה ימשיך להיות מטופל במתווה הממשלתי ולדעתי האישית אכן ראוי לגבות תשלום מסויים בצומת של העברת בעלות (בהתאם להמלצות צוות המנכ"לים). ההצעה קובעת את מנגנון ההקצאה והתשלום מכאן והלאה ובהקשר זה קובעת שהסעיף חלק רק על העתיד ולא על הרצאות העבר אבל אין המשמעות שלא ניתן לגבות בגין העבר סכום אחר ובאמצעות מנגנון אחר (במילים אחרות אין לראות בהצעה הסדר שלילי לגבי העבר)".