גלי ההדף בשווקים: לא חולים אבל נדבקנו

אין ספק בקרב הכלכלנים כי הצמיחה הדי-מרשימה של המשק הישראלי בשנים האחרונות מתמתנת במקצת. אך אין אפילו גורם כלכלי רציני אחד שמשתמש במונחים קיצוניים יותר כמו מיתון או נחיתה. כל התחזיות מדברות על צמיחה של יותר מ־3% במשק הישראלי ואף יותר, וזו צמיחה נאה. לכן, אין שום אירוע מאקרו־כלכלי במשק הישראלי שמסוגל להסביר ירידות - לא של 6% וגם לא של 3%.

ירידות שערים

גם אלו שתולים את ההסברים המקומיים בחוסר יציבות פוליטית ואפילו גיאו־פוליטית עלולים להתבדות. ישראל נמצאת בקמפיין בחירות כבר שנה וחצי, ואפילו ההידרדרות במצב הביטחוני (הן בזירת עזה והן בזירה הצפונית) לא מסוגלת להסביר צניחה כה חדה. גם הפסימיים ביותר שרואים בעלייה בגירעון בשנת 2018 ובעיקר בגירעון הצפוי ב־2019 סימנים אמיתיים לדאגה, לא מסוגלים להסביר התרחשות מאז'ורית שכזו.

האירוע כולו מיובא. מבט מהיר על הכלכלות הגדולות בעולם מאפשר להבין זאת. כלכלת אירופה במצב מטריד. גרמניה, הגדולה שבגוש, הציגה לראשונה מאז הרבעון הראשון של 2015 התכווצות של ממש בתוצר שלה ברבעון השלישי של 2018 וכבר עדכנה תחזית צמיחה כלפי מטה (לרמה של 1.5%) על רקע פגיעה בתעשיית הרכב שלה – מנוע הצמיחה העיקרי.

גם כלכלות צרפת ובריטניה סובלות על רקע טלטלות פוליטיות עמוקות. הראשונה סביב מחאת האפודים הצהובים שמדגישה את ההאטה והשנייה נמצאת במצב משתק ולא יודעת איך לבלוע את אירוע הברקזיט. כלכלת איטליה נמצאת במצב קשה מאוד והיא בדרך למשבר פיסקאלי לא פשוט. גם סין, הכלכלה השנייה בעולם, נמצאת בהתמתנות מדאיגה והחלה בנחיתה, אם כי עדיין רכה, על רקע מלחמת הסחר מול ארה"ב.

הכלכלה הגדולה בעולם – המשק האמריקאי – גם היא מאיטה. זה זמן רב שהיא צומחת מעל הפוטנציאל שלה על רקע הדחיפה שקיבלה מחבילת הפחתות המסים בהיקף 1.5 טריליון דולר של הנשיא.

המסכים האדומים אינם מעידים אמנם על חולי בכלכלת ישראל, אבל אם מלחמת הסחר תתעצם וההתמתנות בצמיחה של הכלכלות הגדולות בעולם תימשך, הרי שהמשק הישראלי, שהוא ננסי ופתוח מאוד, ישלם מחיר בכל הזירות – גם בכלכלה הריאלית (סחר חוץ, השקעות, אבטלה) וגם בסקטור הפיננסי.