הכנ"ר ידע על ליקויי הנאמנים, אך ייצא נקי

שלושת נאמני אולם האירועים הדר ברמה — עורכי הדין קרן רייכבך סגל ואביב פריצקי ורו"ח בועז גזית — הודחו מתפקידם בשבוע שעבר בידי שופט המחוזי בירושלים אלכסנדר רון, בהמלצה נדירה של הכנ"רית סיגל יעקבי, וזאת על רקע טענות חמורות ביותר נגד הנאמנים. אלא שעד החודש שעבר, במשך שנה וחצי, נהנו שלושת הנאמנים מגיבוי מלא של נציג הכנ"רית, עו"ד יוסף בכריה, שהדף כל טענה נגדם. בית המשפט מינה את עו"ד עדי פיגל לנאמן החדש של אולם האירועים, ונתן לו סמכות לבדוק מחדש כמה מתביעות החוב שהנאמנים דחו. פיגל גם יבדוק את התנהלות הנאמנים בתיק וייתן המלצות בהתאם. אך שאלה אחת תישאר מחוץ לבדיקה של פיגל, והיא שאלת אחריותם של נציגי הכנ"רית להשתלשלות האירועים בתיק הדר ברמה.

אחת הטענות המרכזיות נגד הנאמנים היא שהם מיהרו לקדם את מכירת הדר ברמה, תמורת 39 מיליון שקל, לחברה שבעל השליטה בה הוא בן דודו של אחד מהם, תוך כדי הבטחה לנושים שהמכירה תאפשר לפרוע את כל החובות כלפיהם. ההבטחה התבררה כלא נכונה, שכן תביעות החוב עמדו על 120 מיליון שקל.

בכנ"ר טוענים כי הנאמנים הודחו רק לאחרונה, משום שאלה לא חשפו במשך זמן ארוך כי בעל השליטה בחברת להב הרוכשת, איש העסקים איליק רוז'נסקי, הוא בן דוד של הנאמן פריצקי. אלא שמבדיקת המסמכים שהוגשו לבית המשפט עולה שלנאמנים היה שותף סוד, והשותף הזה הוא לא אחר מאשר נציג הכנ"רית בכריה. הדברים עולים בין היתר מהודעת דואר אלקטרוני ששיגרה עו"ד רייכבך סגל לעו"ד בכריה, הודעה שחושפת את יחסי הקרבה הבעייתיים בין הנאמנים לבין נציגי הכנ"ר שאמורים כביכול לפקח עליהם.  

סיגל יעקבי צילום: אוהד צויגנברג

"שלום יקירי, מה שלומך?", פותחת רייכבך סגל את המייל ומפרטת כי ישנה הצעה שהתקבלה לרכישת החברה תמורת 39 מיליון שקל. במייל נכתב כי המציעה ביקשה לא להיחשף "אולם כמובן שאנו נציג בפניך את הפרטים המלאים בפגישה שתתקיים מחר בבוקר". עוד כתבה: "תשומת לבך שאחד מבעלי השליטה באחת המציעות קשור בקשר משפחתי לעו"ד פריצקי". בהמשך כותבת רייכבך סגל: "אשמח לשוחח אתך בעניין בשיחתנו הלילית". מהי אותה שיחה לילית? מתברר שהפיקוח של בכריה היה כה הדוק עד שבכל לילה היה משוחח טלפונית עם הנאמנת ומתעדכן. נציג הכנ"ר שמר לעצמו את המידע למשך 37 יום, ורק במסגרת ההתמחרות הראשונה שנערכה ב־3 ביולי 2017 הודיע על כך לנושים ולנוכחים במקום. שישה ימים מאוחר יותר התקיימה התמחרות שנייה, ובה אמר בכריה: "לא מטריד אותי שאתם בני דודים. הכל גלוי והכל ברור. אין כל הסתרה".

נציג הכנ"ר לא עדכן את השופט בדבר הקשר המשפחתי הבעייתי, וגם קיומה של ההתמחרות הראשונה לא עבר דרך בית המשפט. בהחלטה שמסר השופט ב־6 ביולי 2017 הוא הביע "תחושת אי נוחות", במילותיו, מכך שהדברים הללו לא הובאו לידיעתו. "מטיל אני על הכנ"ר אחריות עודפת לפיקוח מוקפד על המהלך. גם הטענה בדבר זיקה משפחתית בין אחד הנאמנים לבין דירקטור של אחת המציעות טעונה בירור ממצה", כתב.

בתגובה הודיע נציג הכנ"ר: "הכנ"ר אינו נוהג להלאות את בית המשפט הנכבד בבקשות מיותרות, ואין זה נכון לדווח על כל צעד ושעל בתיק, מאחר ותפקידו של הכנ"ר לפקח על תקינות ההליך, והדבר מבוצע בצורה היעילה והטובה ביותר". באותו מסמך גם הוסיף בכריה וכתב כי "לדעת הכנ"ר הליך פרסום ההזמנה, הגשת ההצעות, ההתמחרות על כל שלביו אינו לוקה בפגמים".

אחרי הגיבוי המלא הזה לפעולות הנאמנים, הכנ"ר תוקף את התנהלותם בבקשה שהוא הגיש להדיחם מתפקידם, וקובע כי פריצקי היה צריך לדווח על קרבת המשפחה עם הרוכש "מיד עם היוודע לו הדבר". עוד הוא הוסיף כי הכנ"ר הוא שחשף בפני הנושים את הקשר המשפחתי, בפתח ישיבת ההתמחרות, "הכונס הרשמי ולא הנאמנים". 

רו"ח בועז גזית ועו"ד קרן רייכבך סגל צילום: ענר גרין, אוראל כהן, אלעד גרשגורן

השופט מאמין לבנק

השופט רון כתב בהחלטת ההדחה כי בלטה בפניו עמדת הנושה המובטח בנק הפועלים. "נכון אני לראות את דבריו כאובייקטיביים יותר משל עמיתיו", אמר על הדברים שהציג בדיון עו"ד אורי גאון, שייצג את הבנק. דבריו מצוטטים בהרחבה בפרוטוקול, כולל טענתו שהבנק לא ידע במשך למעלה מחודש את זהותו של המציע. "זה משהו שלא ייעשה בהליכי חדלות פירעון", הוסיף. "באים אלינו לבנק עם נוסח של הכרעה בתביעת חוב כדי לסחוט מהבנק באיומים הפחתה או החזרת כסף מסוים לקופה".

הנאמנים נקלעו לסכסוך קשה מול בנק הפועלים, שטען כי ייתכן שדחו את תביעת החוב שלו, 26 מיליון שקל משיקולים לא ענייניים, כלומר בניסיון לצמצם את היקף החובות לנושים כדי לעמוד בהבטחה לפרוע 100% מהחובות. העימות עם הבנק נוהל מול עו"ד גיל הירשמן, שתקף את הנאמנים מתחילת הדרך, וביקש לבטל את הקפאת ההליכים. הנאמנים, כך נראה, עשו ניסיון לרצות את הירשמן, והסכימו באופן חסר תקדים, ובלי אישור בית משפט, להעביר לחשבונו 292 אלף שקל שכר טרחה מקופת הנושים. מהירשמן נמסר בעניין זה: "שכר הטרחה שולם כדין בהסכמה עם הנאמנים ואינני צריך להחזירו".

אלא שהירשמן המשיך להתנגח בנאמנים, ובמאי השנה הודיעו הנאמנים שהם דחו את תביעת החוב של הבנק. כך הבנק, שהוצג מהרגע הראשון כנושה מובטח בהיקף 26.5 מיליון שקל, מצא את עצמו מחוץ למשחק לכאורה.

הנאמנים דחו את תביעת החוב של הבנק בנימוק של פגמים טכניים בכתב הערבות: "הערבות של חברת סיטי כלפי הבנק לחובות הדר אינה חתומה על ידי מורשה החתימה של החברה, ואגרת החוב במסגרתה שועבדו זכויות סיטי לטובת הבנק אינה חתומה כנדרש". הבנק ערער, ובקשתו טרם הוכרעה בידי השופט רון.

הכנ"ר מגבה את הנאמנים

בשלב שבו התברר שנדחתה תביעת החוב, במרץ השנה, הכנ"ר המשיך להעניק לנאמנים גיבוי מלא. ביוני השנה הגיש הכנ"ר נייר עמדה לבית המשפט וטען בה כי תביעת החוב נדחתה "לאחר התייעצות" עמו: "הכנ"ר תמים דעים עם הנאמנים, וסבור כי אין מקום למנות בעל תפקיד נוסף לבדיקת תביעת החוב. לא מובן מדוע סבורים המבקשים כי יש מקום לפסול את בעלי התפקיד מתפקידם, וטוב יעשו אם יאפשרו להם לבצע את מלאכתם כנדרש מהם. ככל שהמבקשים לא יהיו מרוצים מהכרעת בעלי התפקיד בתביעת החוב שלהם, שמורה להם הזכות לערער על ההכרעה לבית המשפט הנכבד בהתאם לקבוע בחוק".

בהמשך המצב הסתבך משהתברר שהירשמן הגיש באיחור את הערעור על דחיית תביעת החוב של הבנק. אז התערב עו"ד גאון ופנה לכנ"רית בדרישה שתמצא פתרון למצב שנוצר. עו"ד גאון תקף את הכנ"ר: "אני 33 שנה במקצוע בחדלות פירעון, הייתי בעל תפקיד, ייצגתי נושים, מעולם לא נתקלתי שבהכרעת חוב כלשהי הכנ"ר בגאווה רבה מבקש להדגיש שהוא הנחה את בעלי התפקיד והנאמנים".

מהכנ"ר נמסר: "ב"כ הכנ"ר (עו"ד בכריה) אינו אחראי על התנסחות הנאמנים אליו וסגנון הכתיבה שלהם. תיקי הקפאת הליכים דורשים בתחילת הדרך זמינות גבוהה מטעם הפרקליט המטפל בכנ"ר וגם בשעות הערב. זהות המציע לא נחשפה בזמן אמת. הכנ"ר הנחה את עו"ד פריצקי להימנע מכל טיפול בקשר להצעת הרוכשת, אך הנאמן לא מילא את הנחיותיו. הכנ"ר התנגד לבקשות רבות שהנאמנים הגישו או ניסו להגיש לביהמ"ש".