היי פייסבוק, הוציאי את האף שלך מחיי האהבה שלי

זה לא אני, זו את

2018 מסתמנת כשנה שפייסבוק תרצה לשכוח. אבל עם שערוריית פייסבוק אנליטיקה וקשירת הקשר שעל רקע חשיפתה, דליפות מידע גדולות והמשך הדריסה של זכותנו לפרטיות - כנראה שאף אחד לא ירשה לה לשכוח. אמש צץ עוד סעיף ברשימה: ריגול מצד פייסבוק אחר אלמנט מאוד רגיש: חיי האהבה שלנו.

לפי דיווח של באזפיד ניוז, הרשת החברתית השתמשה בממשק הקישור בינה ובין אפליקציות כטינדר, אוקייקיופיד וגריינדר, כדי לאסוף מידע על המשתמשים. הממשק הזה הוא שמאפשר לכם, למשל, להתחבר לטינדר כשהפרופיל שלכם בפייסבוק מהווה אימות לזהות שלכם, כך שלא צריך ליצור חשבון ולזכור סיסמה.

מצאת לך דייט? איזה יופי! אומרת פייסבוק צילום: שאטרסטוק

איזה מידע יורט בידי פייסבוק דרך טינדר והאחרות? פרטים כלליים ולגיטימיים כמו סוג המכשיר, זמן השימוש וכתובת ה-IP של החיבור. ולצידם עוד משהו: מידע שיזהה אישית את המשתמש, ויאפשר לקשר אותו לפרופיל הצללים שפייסבוק בנתה עבורו. אותו פרופיל הוא אוסף הרצונות, ההרגלים, הנטיות, והתפיסות של המשתמש - הכל בראייה צרכנית; דרכו מחליטה פייסבוק לאיזו קבוצת משתמשים לשייך כל אחד, ולאילו מפרסמים להציע אותם ביחד.

מה כל כך רגיש פה? ובכן, אנחנו בוטחים בחברות כטינדר וגריינדר עם דברים מאוד אינטימיים: הודעות מיניות, כאלה שעוסקות במיניות, באהבה וברגישויות אישיות. יש כאלה שמשתמשים באפליקציות האלה כדי לבגוד בבני זוג, יש כאלה שמממשים דרכן נטיה מינית שאינם חושפים לסביבתם, יש כאלה שמתוודים דרכה על דברים לא שגרתיים שעשו ועוד. למה אנחנו סומכים עליהן? משום שברור לנו שאם הן יחשפו בצורה שיטתית את המידע הזה, לא תהיה להן זכות קיום ופשוט נעבור לאחת אחרת; הן ישנן אלטרנטיבות, רבבות מהן.

פייסבוק, שלה אין תחליף, עדיין לא יכולה להשיג גישה לתוכן ההודעות באפליקציות הדייטינג. היא היתה מאוד שמחה לקבל אותה, אבל כרגע אין לה. ככל הנראה שזו אחת הסיבות שהודיעה במאי השנה שתשיק שירות דייטינג משלה. אבל גם עצם החיבור בין המשתמש והאפליקציה יכול לתת לה תובנות רגישות - תובנות שלא היינו רוצים שתקבל.

היכרויות ברשת צילום: TechCrunch

למשל, גבר שנכנס באופן קבוע לאפליקציית גריינדר, בעוד כל האינדיקציות שבידי פייסבוק מראות שהוא הטרוסקסואל טיפוסי, אולי אפילו נשוי. ארגוני אנטי-להט"ב גלויים וסתם ארגוני דת חשוכים יכולים להיעזר במידע הזה כדי להציף את המסכן בפרסומות לטיפולי המרה ופעילויות אחרות שמשרתות את האינטרס שלהן, ולעזאזל עם שלו. מאין להם שהבחור מתלבט? כי פייסבוק תציג אותו בחתך הקהל שהם מחפשים. מה קיבלנו? מפרסם שיכול להשפיע ולסבך חיי משתמש, כשלא היה יכול לעשות זאת ללא ניטור האפליקציות שמבצעת פייסבוק. ורק חישבו על מדינות בהן יש חוקים נגד להט"בים: הממשלה יכולה לחייב את פייסבוק לתת נתוני שימוש ביישומים שנועדו לקהילות ספציפיות, לקחת את המידע הזה ולצאת לצוד.

ואם מישהו שוקל לעזוב את בת הזוג שלו? מגשש בטינדר וקיופיד? פייסבוק יכולה להציע על מגש מוצרים לבת הזוג שלו; אפשר להניח שהיחסים שלהם רקובים. מה, מה אוהבים אנשים במצבה? האם יוצג לה קמפיין לטיפול זוגי? אולי לסדנת העצמה אישית? אולי בעצם תבחר החברה להציע לה סיילים לשופינג-נחמה, או משהו אחר. החברה יודעת מה להציע לכל משתמש בכל מצב רוח, ובעבר אפילו יזמה את מצבי הרוח שלהם בעצמה.

גריינדר? אותך לממשלה צילום: google

פייסבוק לא מכירה בזכות שלנו לפרטיות, והיא שואבת מאיתנו מה שרק תרצה בידיעה שלא נעזוב אותה. רק אתמול נודע שביטלה את היכולת לנטרל את ניטור מיקום המשתמש - זכות שבעבר היתה לנו. למה עשתה זאת? כי יש מי שמוכן לשלם כדי להציג קמפיין על זכויות עוברים לנשים לא-נשואות שמתקרבות למרפאת הפלות. ואם יש מישהו שמוכן לשלם, פייסבוק תשמח לקחת. הגיע הזמן שהחברה תאולץ לתת לגולשים שליטה על הפרטיות שלהם, תחויב לעדכן מראש ולהסביר כל שינוי שהיא עושה, בצורה קצת יותר מאוזנת. קהילת פייסבוק העולמית היא אולי לא דמוקרטיה אתונאית, אבל היא גם לא חייבת להיראות כמו שהיא כרגע: חווה חקלאית תעשייתית.

בעיטה מתחת לשולחן

בתחילת החודש רשמה גוגל ניצחון עצום על מיקרוסופט: נודע שענקית התוכנה תפתח דפדפן חדש במקום Edge הסטנדרטי, והוא יישען על מנוע כרומיום של גוגל, זה שמניע את דפדפן הכרום. מדובר בהודאה בתבוסה גדולה: מיקרוסופט ניהלה קמפיין נגד כרום במשך שנים וטענה שהדפדפן פוגע בפרטיות, זולל משאבי מעבד, אינו מאובטח דיו ועוד ועוד. רוב הטענות שלה היו נכונות, אך את הקהל זה לא עניין: למיקרוסופט היה מוניטין רע מדי בתחום הדפדפנים. האקספלורר הוותיק שלה, דפדפן ברירת המחדל בווינדוס במשך שנים רבות, היה גם איטי וגם אורגיה של וירוסים ונוזקות; חורי האבטחה שבו איפשרו כמה מגניבות המידע הגדולות והמסוכנות ביותר. כשהוחלף בדפדפן Edge המאובטח והמהיר כבר היה מאוחר מדי; הקהל התרגל לכרום ולא חיפש אלטרנטיבות.

דפדפן אקספלורר צילום מסך: IE8

האם היה זה הפסד טבעי, של חברה שהבינה שעל אף מיטב מאמציה, מעדיפים הגולשים את המוצר המתחרה? אולי. אבל דיווח שמגיע מתוכה מציג תמונה קצת יותר מורכבת - בה גוגל נתנה ליריבתה דחיפה גדולה מאוד אל עבר התבוסה. ג'ושוע באקיטה, שעבד כמתמחה במיקרוסופט בשנה האחרונה, סיפר במאמר שהעלה ב-Hacker News שהחברה פשוט פגעה במכוון בדפדפנים מתחרים דרך הגבלת הגישה שלהם ליוטיוב. "גוגל ביצעה ללא הרף שינויים באתרים שלה, שפשוט שברו דפדפנים אחרים, ולא יכולנו לעמוד בקצב", כתב.

המנצח הגדול. גוגל כרום

"לפני כן, טכנולוגיית האצת הווידאו החדשנית יחסית שלנו הצליחה להציב אותנו הרבה לפני דפדפן כרום בביצועי הפעלת וידאו תוך חיסכון בסוללה. אבל כמעט באותו הרגע ששיבשו דברים ביוטיוב, הם התחילו לפרסם שכרום טוב יותר מאדג' בהפעלת וידאו חסכונית".

הטענה הזו עולה בקנה אחד עם טענות קודמות: לפני כחמישה חודשים טען גורם בקרן מוזילה ששינויים ביוטיוב הפך את השירות לאיטי פי חמישה בדפדפני הפיירפוקס והאדג'. אם אכן כך הוא הדבר, הרי שגוגל מנצלת בצורה לא הוגנת את שליטתה בקטגוריית מוצר אחת כדי לחנוק מתחרים בקטגורית מוצרים אחרת, מה שקצת מתנגש עם חוקי הגבלים עסקיים בכמה מדינות. לא בטוח שמיקרוסופט תתלונן או תתבע - לפחות לא כרגע; היא פשוט נראית מאוד טוב בימים אלה, בעוד מתחרותיה מסתבכות בחקירות, ומעצבנות גם מחוקקים וגם משתמשים. אולי תעדיף להעביר את פעילות הדפדפן שלה לאחורי הבמה, ותתרחק מדברים שיגרמו לקהל להגיד "הגבלים עסקיים או לא, אנחנו פשוט מעדיפים את כרום".

קצרצרים

1. ג'סטין טרודו, ראש ממשלת קנדה, ממשיך להיות קול שפוי כשהרבה אחרים משתגעים: ארה"ב אסרה על וואווי להשתתף במכרזים ממשלתיים בטענה שהיא מהווה סוכנת של ממשלת סין ולכן סיכון ביטחוני חמור. אוסטרליה וניו זילנד אימצו את הקו האמריקאי, ומדינות באירופה שוקלות להצטרף, תחת לחץ מתון מוושינגטון. טרודו התייחס לנושא אתמול ואמר שהטלת מגבלות על וואווי לא תהיה עניין פוליטי בקנדה, אלא כזו שתישען אך ורק על הערכת סוכנויות המודיעין הממשלתיות. לא פורסמה כל הוכחה שוואווי אכן שימשה בידי ממשלת סין לריגול אחר לקוחות שלה, דרך מוצרים שמכרה להם. מי כן עשה דבר כזה בקנה מידה נרחב ונתפס? ארצות הברית - לפי חומר שחשף אדוארד סנודן; אנשי ה-NSA שתלו רכיבי מעקב במוצרי סיסקו ואחרות ללא ידיעת החברות.

ג'סטין טרודו צילום: רויטרס

2. האם אובר תחויב להעניק לנהגיה בבריטניה תנאים סוציאליים מינימליים? שני נהגים תבעו את החברה על פגיעה בזכויותיהם עוד ב-2016, ועתה הפסידה ענקית שיתוף הנסיעות. כמובן שבכוונתה לערער ולגרור את המשפט כמה שיותר, כדי להגן על המודל העסקי שלה: אם תצטרך להתחיל לתת לנהגים את מה שמגיע לעובד מן השורה, ההוצאות התפעוליות יזנקו ומשקיעים כבר לא יחשבו שהיא כזה להיט. בסופו של דבר, התפקיד שלה מבחינתה הוא להפעיל אפליקציה ולספור כסף, לא לדאוג לנהגים חולים או כאלה שלא סוגרים את החודש.

3. יש הרבה דברים שיכולות חברות גדולות לעשות כדי לכבוש את לב הקהל. חלק מהדברים הללו אפילו לא עולים מיליארדים או מסכנים את המודלים העסקיים שלהן - אבל הם מצריכים קצת יצירתיות. מיקרוסופט הדגימה איך עושים זאת: החברה פיתחה פרוטזה לילדים, בעיצוב זהה לשל זרועו של המאסטר צ'יף - גיבור סדרת משחקי Halo ואייקון גיקי מודרני. האם זה עוזר לחברה לקדם את מותג הגיימינג שלה? בהחלט. ועדיין, יש כאן אקט שישמח ילדים קטועי גפיים - ולזה אני לא יכול שלא לפרגן.