עברייני הבנייה ייקנסו ממחר במאות אלפי שקלים

תופעת הבנייה הבלתי חוקית צפויה החל ממחר להעמיד את מבצעיה בסיכון כלכלי לא מבוטל, עם כניסתן לתוקף של תקנות חדשות להחמרת הענישה בגינה. התקנות שגיבש משרד המשפטים מאפשרות לרשויות האכיפה להשית על עברייני בנייה קנסות בהיקף של מאות־אלפי שקלים בהליך מנהלי ללא משפט.

הגופים המוסמכים להטיל את הקנסות הם היחידה הארצית לאכיפת דיני התכנון והבנייה שבמשרד האוצר וועדות התכנון והבנייה המקומיות שהוסמכו כעצמאיות. כיום מדובר ב־21 ועדות, בהן תל אביב, חיפה והרצליה. הקנסות ינתו בנפרד על ביצוע הבנייה הלא חוקית ועל השימוש בה. בשני המקרים נקבע גובה הקנס לפי שטח העבירה, השימוש שנעשה במבנה, ורמת החשיבות של השטח שבו בוצעה. כשמדובר בשטח המוגדר כ"רגיש", כלומר מיועד לביצוע תשתית לאומית, שמורת טבע, חוף, וכדומה — מוסמכת הרשות להכפיל את הקנס פי שניים. גם כאשר העבריין אינו אדם פרטי אלא תאגיד יוכפל הקנס. לצד זאת, שימוש במבנה הלא חוקי למגורים יביא להפחתת גובה הקנס בחצי. הפרת צו הפסקת עבודה צפויה לגרור באופן אוטומטי קנס של 50 אלף שקל.

תיאורטית, במקרים שבהם מדובר במבנה לא חוקי של יותר מ־100 מ"ר שנבנה בשטח רגיש, ואשר בהם נקנס העבריין גם בגין הבנייה וגם בגין השימוש, עשוי הקנס לעלות על מיליון שקל.

בנייה לא חוקית במתחם ירקונים. הקנס המקסימלי עולה על מיליון שקל צילום: אריאל בשור

על פי הנוהל החדש, בשלב הראשון יקבל עבריין הבנייה התראה על כך שבכוונת הוועדה המקומית להשית עליו את הקנס. מיום קבלת ההתראה, תינתן תקופה של חודש בה יוכל העבריין לפנות ולהרוס את החלק במבנה שנבנה שלא כחוק. בתום התקופת תהיה הרשות רשאית להטיל את הקנס, ואף להגדיל אותו בהיקף של 750 שקל לכל יום שימוש נוסף, או 1,400 שקל ליום במקרקעין "רגישים".

כניסתן המתקרבת של התקנות כבר החלה לתת את אותותיה, עוד בטרם נכנסו לתוקף. ל"כלכליסט" נודע כי בשבועות האחרונים כבר החלה היחידה הארצית לשלוח מכתבי אזהרה ליותר מ־50 בעלי מבנים ועסקים מסחריים הממוקמים בקרקעות רגישות, ויידעה אותם כי בסוף דצמבר יקבלו מכתבי התרא.

בעקבות האזהרות החלה הידברות עם חלק מעברייני הבנייה, ואף הושגו הסכמות לגבי תאריכי פינוי של עשרות מבנים בהיקף כולל של אלפי מ"ר, רובם במגזר הערבי ובמגזר הכפרי: מושבים וקיבוצים.

את נוסח התקנות אישרה שרת המשפטים איילת שקד לפני כשנה, וועדת הפנים של הכנסת אישרה אותן בחודש מאי. בחודשים שקדמו לכך היו התקנות מושא לביקורת בעיקר מצד הציבור הערבי והדרוזי, הרואה עצמו כנפגע העיקרי בגינן.

בדיון בוועדת הפנים תקף אותן ח"כ חמד עמאר (ישראל ביתנו) ואמר: "לא ראיתי תוכנית מתאר אחת מפורטת שאושרה ליישוב ערבי או דרוזי. אלה תקנות שנועדו להוציא כסף מאנשים".

אולם משיחות עם גורמים בתחום אכיפת הבנייה, ניכר כי הכוונה היא בשלב הראשון ליישם את התקנות בעיקר על מתחמים מסחריים על בתי מגורים, למעט כאלה שבנויים באזורים רגישים המיועדים לסלילת דרך או שמורת טבע.