נאצים, שירים וילדים קטנים: TikTok כבית ספר לשנאה

זוכרים את הימים בהם נאצים עוד התביישו לספר שהם נאצים באינטרנט? כשחוץ מהפגנות קטנות של תמהונים, שבוצעו תחת עינם הפקוחה של שוטרים, שמענו עליהם בעיקר בערוץ ההיסטוריה? איזה כיף היה. מאז נכנס לבית הלבן נשיא שאמר במפורש שוואלה, חלק מהנאצים הללו הם בעצם אחלה חבר'ה, והעולם החליט להיות סובלני כלפי השונאים הגדולים בהיסטוריה. חברות הטכנולוגיה ניסו לסתום להם את הפה כמיטב יכולתן - למרות שהותקפו בידי רפובליקנים, שזעמו על צנזורת מפיצי השנאה (חלק בסיס המצביעים שלהם). בהרבה מקרים הן הצליחו, אך הנאצים מצליחים למצוא עוד ועוד פלטפורמות חברתיות כדי להפיץ את הרעיונות הרקובים שלהם. חלק מהן - פלטפורמות לילדים.

האחרונה ברשימה היא טיק טוק (TikTok), אפליקציית הווידאו הסינית שמאפשרת לגולשים להכין קליפים קצרים של עצמם ובעיקר קטעי קריוקי וליפסינק. מאז שקנתה את Musical.ly, צברה תאוצה; בארצות הברית ואירופה היא פופולרית בעיקר בקרב קטינים, ברמה כזו שמפתיע שפייסבוק עדיין לא חיקתה את כל הפיצ'רים שלה ושתלה באינסטגרם. לאפליקציה ושלוחותיה יש חצי מיליארד משתמשים, והיא זמינה ב-34 שפות וב-150 מדינות. פלטפורמה לא רעה מבחינת מפיצי השנאה.

משתמשים פרו-נאציים בטיק טוק צילום: TikTok

הנאצים מפרסמים פוסטים מחשבונות שקוראים להרוג את כל היהודים ואת כל שחורי העור, מעלים סרטונים שלהם בהפגנות ואירועים, מעודדים גולשים לקרוא ספרות נאצית, מפיצים קריקטורות אנטישמיות, קוראים לשחרורו של דילן רוף - רוצח נאצי שירה למוות בתשעה אנשים בכנסייה וחלק מהחשבונות שלהם הביעו תמיכה ב-AtomWaffen, קבוצת נאצים אלימה שקשורה למספר מקרי רצח יהודים בארצות הברית; לא בדיוק תוכן שהייתם רוצים להציג לילדים ובני נוער. בהיותם קלים להשפעה, יכולים הנאצים לתפוס כך תומכים פוטנציאליים כשהם צעירים. התוכן שהם מראים נראה קליל ומשעשע לעיניים צעירות, אולי אפילו אדג'י ושערורייתי. ועם כל החיבה שלי לחופש הביטוי, יש גבול; מישהו חייב להטיס את הנאצים מהשירות הזה. 

טיק טוק, מצידה, לא הגיבה לדיווחים - ואותי מאוד מעניין לשמוע מה יש לה להגיד: כחברה שגדלה בסין, לא היה עליה להתמודד עם שנאה מהסוג הזה בעבר. המוסר הסיני נאכף ביד ברזל ממשלתית, ואם הממשלה לא היתה מרגישה בנוח עם תנועה כלשהי, היו נשלחים תומכיה להרהר במעשיהם באיזה מתקן ממשלתי. מחלות חברתיות כמו נאציזם הם עניין מורכב עבור חברות שמנוהלות מסין.

זירה סינית, בעיות מערביות. טיק טוק צילום: שאטרסטוק

יותר ויותר חברות סיניות יוצאות לעולם הגדול, זוכות להצלחה ונתקלות בבעיות של דמוקרטיות: ריבוי דעות, שחלקן מסוכנות מאוד. יש להניח שטיק טוק תשלוף איזה גינוי, היא לא חיה בבועה. ועל הדרך, אולי כדאי שתנצל את ההזדמנות כדי לנקות את הפלטפורמה שלה מעוד סוגים של תוכן בעייתי: המשתמשים בה מקבלים גם הצעות לשירותי זנות, הפצת סמים ואפילו תוכן פדופילי.

עליית משלוחי החלטורה

לאמזון יש בעיה: לפני כחמש שנים חשפה חזון גדול וצבעוני של רובוטים מעופפים שמביאים חבילות לכל מקום, ומכניסים לה צונאמי של כסף. הכסף באמת הגיע, אבל לא דרך רובוטים: רגולטורים לא הרגישו בנוח עם מזל"טים אוטונומיים שמזמזמים מעל לעיר בלי הבטחת אמינות שכרגע, אף טכנולוגיה לא יכולה לספק.

תחת זאת, פשוט צמחו היקפי המשלוחים הרגילים של החברה והפופולריות של שירות Prime הזריז הצריכה הרבה יותר שליחים, הרבה יותר כלי רכב, וזה חתיכת כאב ראש. אמזון לא רוצה עוד עובדי קבלן או עובדים מן המניין; הם תמיד איטיים מדי לטעמה, נפצעים ובוכים, תובעים אותה או סתם עולים לה יותר כסף מרובוטים. והאמת, גם הרובוטים שלה לא גרויסע מציאע; רק בשבוע שעבר אחד מהם פוצץ מיכל תרסיס להרחקת דובים, ו-24 עובדים התאשפזו. ולכן, היא מנסה להעביר את המיגרנה הזאת למישהו אחר.

ג'ף בזוס, מנכ"ל אמזון צילום: בלומברג

בקיץ האחרון ניסתה לעודד אנשים להקים עסק משלוחים קטן, ולדבריה - להגיע לרווח שנתי פוטנציאלי של 300 אלף דולר. לפי אמזון, הקמת עסק כזה היא השקעה של כעשרת אלפים דולר, זול משמעותית מהקמת מסעדת מזון מהיר למשל. ואמזון מוכנה להציע למייסדים כאלה הטבות בביטוח רכב, ברכישת מסחריות ומשאיות, ובדבר הכי מבוקש שיש לה להציע: את עצמה בתור לקוח. וכך הלכה וצמחה לה קטגוריית כלכלת-חלטורה חדשה: אנשים עם ואנים שפשוט עושים משלוחים עבור אמזון, דרך פלטפורמת Flex של החברה. בעלי חברות המשלוחים הקטנות נלחמים על כל נתיב חלוקה, ואף מוכנות לקנות אותם זה מזה כדי להתרחב ולשפר עמדות. אמזון לא המציאה את השיטה הזו, וגם ל-Fedex יש פלטפורמת שיתוף שירותי משלוחים, אך היא מקפידה לשמור על איזון ולא לתת לספק אחד יותר מדי נתיבים.

אמזון משקיעה לא מעט בזירת החלטורה שלה: בלייק ווהן, מייסד עסק משלוחים, סיפר לסוכנות בלומברג איך סייעה לו אמזון בהדרכה ובמענק הקמה, איך היא משלמת לו 1,800 דולר לחודש על כל ואן שהוא מפעיל, 24 דולר לכל שעת עבודה של נהג וסכום נוסף על כל חבילה שהגיעה ליעדה. העסק שלו הכניס מיליון דולר בשלושת החודשים הראשונים להשקתו, ומר ווהן אופטימי וצופה רווח של 10% עד 14%.

המספרים האלה מושכים הרבה אנשים, והתחרות הולכת ומתלהטת. על מה יכולים לחסוך מפעילי המשלוחים? על נהגים כמובן. והעומס של אמזון מטפטף מטה אל עסקי השילוח הקטנים, ואל הפועלים השחורים שמאחורי ההגה. Fedex כבר נכוותה מכך בפלטפורמה שלה, ונאלצה לשלם 13 מיליון דולר כפיצוי על שגרמה לניצול נהגים. גם אמזון נתבעה במדינת אילינוי על "מזימה לא חוקית לנסות ולחמוק מאחריות לתשלום" עבור שירותי משלוחים. בהתחשב בצמיחה בביקוש לשליחים, כנראה שהלחץ רק יעלה ואמזון תסתבך בעוד תביעות כאלה. מה ביכולתה לעשות בנידון? לאכוף נהלים כתנאים מינימליים להעסקת פועלים במסגרת אמזון פלקס. האם תעשה זאת? אין סיכוי; בצורה הזו, אולי יתחילו לשאול ברצינות למה היא לא מעסיקה פועלים בתנאים מינימליים במסגרת אמזון-אמזון.  

קצרצרים

1. אם כבר דיברנו על כלכלת החלטורה, בואו נציץ רגע בקטגוריה הכי מפורסמת שלה - שיתוף הנסיעות, שהפך את אובר לחברת המוניות הכי גדולה בעולם. נהגות של אובר וליפט מספרות על הזוועות שבלהסיע גברים גסים ואלימים, על תקיפות מיניות וניסיונות אונס, ועל אטימות החברות לתלונותיהן. מחקר של אוני' סטנפורד אשר כלל מיליון נהגים ובוצע בין 2015 ל-2017 גילה שגברים מרוויחים כ-7% יותר לשעה באובר משמרוויחות נשים; לפי דיווח של בלומברג, אחת הסיבות היא ריבוי ההטרדות המיניות; נהגות פשוט מנסות לקחת פחות נסיעות, או נסיעות קצרות יותר ומקפיאות מסיבות ברורות את פעילותן בשירות לזמן מה לאחר כל מקרה תקיפה והטרדה. החברות עצמן אמנם הוסיפו כלי קריאה לעזרה באפליקציות, אך יהיה עליהן לקחת אחריות ולמצוא פיתרון מוצלח יותר; בכמה מדינות נאורות, הפגיעה הקבועה בנשים אף מהווה עילה לתביעה נגדן.

אפליקציית אובר צילום: רויטרס

2. מדינת פנסילבניה אישרה לאובר לבצע ניסויי נהיגה אוטונומית בשטחה, במגבלת מהירות של עד 40 קמ"ש וללא נסיעה בגשם או בלילה. האישורים הוקפאו בעקבות התאונה האוטונומית בה דרסה מכונית אובר הולכת רגל. הרבה דברים קרו מאז: הניסויים נפסקו, נחשפו כשלים טכניים בתוכנת אובר, כשלים ניהוליים בחטיבת הנהיגה האוטונומית שלה - למשל, העדפת עמידה בדדליין על רף בטיחות מינימלי, נודע שמנהל באובר הזהיר מפני התאונה חמישה ימים לפני שקרתה ועוד. מה לא קרה? החקירה של ה-NTSB, רגולטור התחבורה הלאומי בארה"ב, טרם הסתיימה. אף אחד לא נענש על כשלים שהרגו בן אדם, ואין כל ערובה שזה לא יקרה שוב.

3. ורייזון נפטרת ממותג Oath, תחתיו ליכדה את יאהו ו-AOL, מותגי הניינטיז הכושלים שבבעלותה, לצד קבוצת מדיה ובה אתרים כהאפינגטון פוסט, TechCrunch, טאמבלר ואנגאדג'ט. כל החבורה העליזה תיקרא מעתה ורייזון מדיה גרופ. יש היגיון במיתוג הזה, שכן אתרי התוכן שתחתיו הם מהטובים מסוגיהם, ובעלי קהל פעיל. לעומתם, יאהו ו-AOL הם בעיקר אנדרטה לאיך שנראתה האינטרנט פעם, בימי קישוריות החיוג והמודם-פקס - לא בדיוק סמל לחדשנות ועוצמה.