הפתרון הנבחן לקיצוץ בפנסיות: משיכת כל הסכום בבת אחת

הממונה הטרי על שוק ההון ד"ר משה ברקת בוחן לאפשר למאות חוסכים בקרנות הוותיקות שיפרשו לגמלאות עד יוני 2019 למשוך את כספם כסכום חד־פעמי ובכך לחמוק מהקיצוץ הצפוי של כ־1,000 שקל בשנה בקצבאות, כך נודע ל"כלכליסט". החלטה כזו עלולה להיתפס כאפליה מול יתר החוסכים והפנסיונרים ולהעמיק את הגירעון בקרנות.

גירעון של 5 מיליארד שקל

הקיצוץ הצפוי בקצבאות הפנסיה של החוסכים בקרנות הפנסיה הוותיקות – עמיתים – המנוהלות על ידי המנהל המיוחד מטעם המדינה יואב בן אור, צפוי להיכנס לתוקף ביוני ולחתוך כ־1,000 שקל בשנה מקצבאותיהם של 285 אלף פנסיונרים ובעתיד של עוד 131 אלף חוסכים פעילים (ועוד 766 אלף חוסכים לא פעילים) בקרנות לכשיפרשו.

הקיצוץ מקורו בגירעון אקטוארי שאליו נקלעו הקרנות הוותיקות שהולאמו בשנות התשעים על ידי המדינה לאחר שנקלעו לגירעונות כבדים, כתוצאה מעיכוב בהעלאת גיל הפרישה לנשים מ־62 ל־64 שהקרנות הסתמכו עליה בתמחור העלויות הצפוי להן. כל עוד הנשים ממשיכות לפרוש בגיל 62 הן זכאיות לתשלום קצבה פנסיונית למשך שנתיים נוספות, דבר שבהנחות היסוד של הקרן היה אמור להסתיים השנה. הגירעון שנוצר עומד על כ־5 מיליארד שקל והעלות שלו – במידה שלא היה מתבצע הקיצוץ – היתה עומדת על כ־250 מיליון שקל בשנה, שכמובן המדינה לא מוכנה לממן.

הממונה שקדמה לברקת, דורית סלינגר, הקפיאה את הקיצוץ עד ליוני אף שמנגנון האיזון האקטוארי של הקרנות כבר הופעל בדו"חות הרבעון השני של 2018. הסיבה לדחייה היא לאפשר למקבלי ההחלטות באוצר ובכנסת לחפש פתרון שישלב בין העלאת גיל הפרישה לנשים לבין אפשרות לתקציב שיממן את העלות הנוספת לקרנות הפנסיה בשל אי־העלאת גיל הפרישה.

האיזון האקטוארי בקרנות הופעל כבר למרות הדחייה ביישום שלו כדי למנוע ממבוטחים למשוך את כספם כבר עכשיו במשיכה הונית (משיכה של הסכום הכולל במזומן במקום לקבל קצבה חודשית) ובכך לחמוק מהקיצוץ בקצבאותיהם. מדובר בחוסכים שצפויים להגיע לגיל פרישה בין ספטמבר ליוני הבא (מועד הפעלת הקיצוץ) ועלולים לבקש למשוך את הכסף כסכום הוני במקום כקצבה חודשית. לכאורה משיכה כזו כרוכה בתשלום מס, אך כשמדובר בסכומים נמוכים, מדובר בעלות שולית והמשיכה ההונית תאפשר לחמוק מהקיצוץ כאמור ששווה ערך ל־1.26% מהסכום שמושך במזומן. לפי הערכות, יש מאות חוסכים כאלה שאם ימשכו את כספם מבלי לספוג את הקיצוץ יסבו לקרנות הוותיקות נזק של כ־2–3 מיליון שקל שמצדו כמובן היה מגולגל על יתר החוסכים שהקיצוץ שלהם היה מעמיק הגם שבהיקף קטן. לכן הוחלט כי חוסכים שינסו לעשות זאת יספגו את הקיצוץ מיידית.

מימין: המנהל המיוחד של עמיתים יואב בן אור והממונה על שוק ההון משה ברקת צילומים: עמית שעל, אלכס קולומויסקי

אלא שכעת ברקת בוחן לאפשר לאותם חוסכים שפורשים השנה למשוך את כספם כסכום חד־פעמי מבלי לספוג את הקיצוץ, אך לפני שיקבל החלטה בעניין, הוא בוחן את ההשלכות של החלטה כזו.

אחד החששות ממהלך כזה הוא שניתן יהיה לתקוף אותו ברמה המשפטית שכן מתן אפשרות לאותם חוסכים לחמוק מהקיצוץ שעליו כבר הוכרז עלול להיות מהלך לא חוקתי ולהוות אפליה אסורה לעומת יתר החוסכים – אלו שכבר פרשו ובחרו במשיכה קצבתית ואלו שפורשים רק לאחר יוני 2019.

כחלון מתנגד לקיצוץ

שר האוצר משה כחלון צייץ בטוויטר בסוכות האחרון כי לא יאפשר את הקיצוץ בקצבאות הפנסיונרים של עמיתים אך לא ממש הסביר כיצד, בוודאי כאשר עדיין יש מחלוקות סביב העלאת גיל הפרישה.

כפי שנחשף ב"כלכליסט", באוצר וברשות שוק ההון שקלו פתרון לבעיה דרך קביעה שחוסכים שתקוצץ להם הקצבה יפוצו בהמשך רטרואקטיבית אם יעלה גיל הפרישה בהמשך, ובעקבותיו יבוטלו הגירעון והצורך בקיצוץ.

ברקת הספיק לעלות לכותרות לא מעט בחודשים הספורים שבהם הוא מכהן בתפקיד, כשהאחרונות שבהן היו כשזימן למשרדו לשיחת נזיפה את שלמה אליהו, בעל השליטה בחברת הביטוח מגדל.

מרשות שוק ההון לא נמסרה תגובה.