$
מנהלים 2018

מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס: בעסקי הגז אסור להיות חמדנים

כשכולם התרחקו משוק האנרגיה הישראלי ההפכפך, אנרג'יאן הלכה נגד הזרם ורכשה שני מאגרים קטנים מהדואופול של תשובה ונובל אנרג'י. אחרי שנתיים, המנכ"ל והבעלים מתיוס ריגס מרוצה מהרכישה, שעולה לדבריו על הציפיות. בראיון ראשון הוא מגלה את הסוד: "כשאתה ישר ומציע מחיר נמוך, השוק מגיב. לא צריך להיות חמדנים בעסק הזה"

ליאור גוטמן ואתי אפללו 10:3324.12.18
עד אוגוסט 2016 ישראל אולי נחשבה לארץ זבת חלב ודבש, אבל בכל הקשור להשקעות בגז ובנפט, איש לא רצה להתקרב לכאן, ולא משנה מה הבטיחו הפוליטיקאים. בתוך ארבע שנים בלבד הצליחו ממשלות ישראל לשנות את הרגולציה בתחום שלוש פעמים (ועדת ששינסקי ב־2011, ועדת צמח ב־2013 ומתווה הגז ב־2015), כך שקשה להאשים משקיעים זרים בכך שלא רצו לקנות מאיתנו גז במיליארדי דולרים.

 

השחקנית היחידה בשוק היתה נובל אנרג'י האמריקאית, שמאז גילתה את מאגר הגז הראשון, ים תטיס, בשנת 2000, קשרה את גורלה בגורל ישראל. יחד עם שותפים מקומיים, כמו קבוצת דלק או ישראמקו, נהפכה נובל אנרג'י למונופול שקבע את כללי המשחק. בדומה לתחומי תשתיות אחרים בישראל, כמו משק המים או התחבורה הציבורית, היזמים תמיד היו צעד אחד לפני הממשלה — ולרוב הצליחו לרתום אותה לטובתם.

 

אבל באוגוסט 2016 המצב הזה השתנה, כשאנרג'יאן היוונית־בריטית עשתה עלייה ורכשה את מאגרי הגז כריש ותנין תמורת כ־150 מיליון דולר. כיום היא נסחרת בתל אביב וגם בלונדון. המאגרים נרכשו מקבוצת דלק-נובל אנרג'י, שאולצה למכור אותם — מתוך הנחה ששחקן חדש בתחום, שלא יצטרך להשקיע כסף בחיפושים, יוכל להציע למשק המקומי מחיר טוב יותר מזה של הבעלים המקוריים.

 

ריגס. "השינויים הפוליטיים בישראל הם כלום לעומת יוון. בעשור האחרון כיהנו שם 12 שרי אנרגיה, וכל אחד מהם רצה משהו אחר" ריגס. "השינויים הפוליטיים בישראל הם כלום לעומת יוון. בעשור האחרון כיהנו שם 12 שרי אנרגיה, וכל אחד מהם רצה משהו אחר" צילום: אוראל כהן

 

הכניסה לישראל, על הרגולציה ההפכפכה שלה, עשויה להיתפש כצעד מפוקפק — אבל מנכ"ל אנרג'יאן, מתיוס ריגס, לא מתרגש. "השינויים הפוליטיים שהיו לכם הם כלום לעומת מה שהיה לנו ביוון. בעשור האחרון לבדו התחלפו שם עשרות ראשי ממשלה ו־12 שרי אנרגיה: זה רוצה גז, ההוא לא רוצה, השלישי בכלל רוצה נפט — כך שאנחנו מכירים את זה. ובכלל, חיפושי גז ונפט הם ריצה למרחקים ארוכים, לא משהו שעושים מהיום למחר.

 

"שר האנרגיה הנוכחי, יובל שטייניץ, עשה שינוי גדול בשוק. אנחנו מצדנו ראינו מדינה קרובה, עם אותה מנטליות, אותה פוליטיקה ואותה גיאולוגיה. ב־2014 כל החברות רצו לחפש גז או נפט באיראן, זה היה הבון־טון. אנחנו בחרנו בישראל כי רצינו להתמקד באיזור שאותו אנחנו מכירים, ומצאנו הזדמנות טובה עם מאגרי כריש ותנין. עד היום ליוון וישראל יש קשרים טובים בתחום האנרגיה, ולא בכדי כולם מדברים על מתיחת צנרת הולכת גז מישראל לאיטליה דרך יוון".

 

לא חששתם להשקיע כסף במקום לא יציב? לבנון וסוריה בכאוס.

"אני מכיר את המצב של אי־ודאות, ובמקום שממנו אני בא היה איום מצד טורקיה במשך שנים ארוכות. לצערנו לא מצאו גז ונפט בשווייץ, אלא במקומות שיש בהם מחלוקות גיאו־פוליטיות.

 

“אני לא מודאג, הרי השגנו 1.7 מיליארד דולר לפיתוח מאגרי הגז שלנו. גם הבנקים הזרים לא מודאגים. גייסנו בלונדון, כשחלק מהמשקיעים שלנו בכלל היו מוסדיים ישראליים (מנורה וכלל, ל"ג וא"א), וכולם לא מודאגים. נראה שיש סיבה".

 

מה ההפתעה הכי גדולה שגילית כשהגעת לישראל?

"אנשים שאלו אם אני חושב שאוכל לנצח את הביורוקרטיה המקומית. אבל הגשנו תוכנית פיתוח למאגרים במאי 2017, ובאוגוסט כבר אישרו לנו אותה. הייתי מופתע מאוד מהזריזות. אם בתחילת 2017 הצבנו לעצמנו לפחות שני תנאי סף כדי להתקדם — קידום מהיר של תוכניות, והשגת חוזי מכירת גז בהיקף מינימלי של 3 מיליארד מ"ק לשנה (כרבע מהצריכה השנתית ב־2018, ל"ג וא"א) — אז בפועל עלינו על הציפיות, ואנחנו במכירות של 4.2 מיליארד מ"ק לשנה, כשהתוכניות שלנו אושרו במהירות רבה. זה הביא להחלטה לפתח בתוך כמה שנים את כריש ותנין".

 

יצחק תשובה וקידוח תמר. “התחרות האמיתית היא בין מדינות האזור" יצחק תשובה וקידוח תמר. “התחרות האמיתית היא בין מדינות האזור" צילום: אלבטרוס, משה בנימין

 

“יחסית למחירים שלנו בעולם, ישראל אטרקטיבית"

 

הכניסה של אנרג'יאן לשוק המקומי נתפשה בתחילה כקוריוז. מאגרי כריש ותנין התגלו עוד לפני כשש שנים, אבל עד היום לא טרחו לפתח אותם בשל כמות הגז הקטנה יחסית שבהם: לפי אנרג'יאן המאגרים מכילים כ־68 מיליארד מ"ק, כמות שיכולה להספיק למשק לחמש שנים לכל היותר.

 

אם מוסיפים לכך את העובדה שאנרג'יאן נכנסה לישראל כשהיא מתחרה מול שני פרויקטים ענקיים — מאגר תמר עם 300 מיליארד מ"ק, שהוא מונופול מוכרז וספק הגז הבלעדי למשק, ומאגר לווייתן עם 600 מיליארד מ"ק, הנמצא בשלבי פיתוח — אפשר להבין מדוע הסיכויים שלה לא נראו מבטיחים.

 

אולם התחזיות התנפצו: אנרג'יאן הצליחה "לגנוב" לדלק ונובל חוזים מול תחנות כוח פרטיות, בהיקף של עשרות מיליארדי שקלים. ואם לא די בכך, המחיר שלה שבר את השוק, עם הנחה בשיעור של 35%-25% מהמחיר הממוצע של העסקאות שהתבצעו כאן לפניה. למעשה, בתוך כמה חודשים הכריזה אנרג'יאן כי כל המלאי נמכר. "מצד אחד, יכולנו להציע מחירים נמוכים כי מצאנו את העסקה הכי טובה ברכש הציוד, והבאנו אסדה כשהמחירים היו בתחתית. מצד שני אני יכול להגיד שמה שמנחה אותנו במו"מ על מחירים זה שאסור להיות חמדן".

 

יש פה בכלל תחרות?

"יחסית למחיר שאנחנו גובים, ישראל אטרקטיבית מאוד. באירופה, מחיר הגז נע בין 7 ל־8 דולרים ליחידת חום (MMBTU), כשהגז הנוזלי נמכר אפילו ב־10 דולרים. אנחנו מכרנו פה גז בטווח שנע סביב 4 דולרים בלבד, ולכן לדעתי מה שקרה למדינה הזו זה נס.

 

“עברתם ממצב של יבוא גז למצב של מכירה וסגירת כלל תחנות הפחם, והמחיר שסגרנו במקום אחד יהיה בכל המקומות, כי במדינה שלכם ברגע שסוגרים מחיר עם מישהו — כל השוק יודע על זה".

 

 

הפגנות ביוון נגד חבילת החילוץ של האיחוד האירופי. הפגנות ביוון נגד חבילת החילוץ של האיחוד האירופי. צילום: רויטרס

 

אתם יכולים להוות תחרות לתמר ולווייתן?

"מבחינה עובדתית, הצלחנו. חתמנו חוזים בהיקף אספקה של 4.2 מיליארד מ"ק לשנה. הצוות שלנו כאן, בראשות שאול צמח (לשעבר מנכ"ל משרד האנרגיה) עשה עבודה טובה. אבל המפתח הוא שאין עוד גז, חייבים למצוא עוד מאגרים".

 

איך הישראלים הגיבו כשהורדת להם את המחירים?

"כמו ישראלים: הם עדיין טענו שהמחיר גבוה מדי".

 

אולי זו האמת? אולי בעצם אתה ויצחק תשובה, בעלי קבוצת דלק, לא מתחרים?

"אני לא משתף פעולה עם תשובה. אנחנו ברורים מאוד בקשר לחוקי ההגבלים העסקיים".

 

בשביל לא להתחרות לא צריך לשתף פעולה. יש ציר — בצד אחד תחרות, בצד שני שיתוף פעולה — וכל מה שאתה צריך זה להיות על הציר, כך שלא תפריע לתשובה ולא תרגיז אותו.

"אני בא להשיא ערך לבעלי המניות שלי, ואם זה ירגיז את תשובה, אז שיתרגז".

 

לא פחדת להיכנס כשחקן קטן לשוק שיש בו שחקן כמעט כל־יכול כמו תשובה?

"לא פחדנו מהם ואני לא מפחד מכלום. כשאתה ישר ומציע מחיר נמוך — השוק מגיב. לא צריך להיות חמדנים בעסק הזה. אבל כשמדברים על תחרות צריך לשים לב לשיח התחרותי האמיתי — תחרות בין מדינות. אתם מתחרים עם מצרים, קפריסין, יוון. זו התחרות".

 

הפגנות להרחקת אסדת הגז מהחוף. “הסוד הוא להפוך את התושבים לשותפים" הפגנות להרחקת אסדת הגז מהחוף. “הסוד הוא להפוך את התושבים לשותפים" צילום: יאיר שגיא

 

איך ישראל תוכל לנצח בתחרות?

“מצאו פה מאגרים. בקפריסין אין כלום והביקוש שם נמוך. אפרודיטה (המאגר הקפריסאי, ל"ג וא"א) קיים שבע שנים ואף אחד לא ישב להם על הגב כדי לפתח. גם הצינור הבין־יבשתי מחייב עוד גילויי גז ולקוחות שיקנו בצד השני. אבל בסוף, מי שינצח בתחרות הזו הוא מי שישלוט בתשתיות".

 

"אנחנו לא מחפשי גז. הפורטפוליו שלנו מאוזן"

 

מבחינת ריגס, הפיתוח של כריש ותנין הוא כבר עובדה מוגמרת, והוא מנצל את הראיון כדי להזהיר מכך שאם הממשלה לא תסדיר את העבודה בתחום, המשק הישראלי יישאר תקוע לשנים רבות.

 

"חסרות לכם תשתיות. לווייתן יזרים בעוד כשנה, ואנחנו נצטרף במארס 2021. הקיבולת של הצינורות שלנו כפולה ממה שיש לנו במאגרים ובחוזים, ולכן אם יתגלו מאגרים בעתיד, הם יוכלו להתחבר לתשתיות שלנו. אבל אנחנו נקודה בים, ומה שמדינת ישראל לא מבינה הוא שכל המדינות סביבה — מצרים, יוון, קפריסין — חותרות להיות מרכז מכירה אזורי (HUB). אז אולי המתקן שלנו יהיה אסטרטגי ברמת המדינה, אבל זה לא יספיק לטווח הארוך".

 

בינתיים, משרד האנרגיה מקדם עוד מכרזים לחיפוש מאגרי גז. לפני כשנה פתח השר שטייניץ את האפשרות לחפש מאגרים בים, לאחר כחמש שנות קיפאון. המכרז הראשון לא רשם הצלחה, פרט לכך שאנרג'יאן לקחה רישיונות חדשים לחפש בהם גז, וקונסורציום של ארבע חברות הודיות לקח עוד רישיון (ומאז לא עשה הרבה כדי לקדם אותו). לפני כחודש משרד האנרגיה הוציא לדרך סבב שני של מכרז, ואם גם הסבב הזה ייכשל, ייתכן שנגזר עלינו להישאר עם הדואופול של דלק ונובל אנרג'י.

 

"במכרז האחרון קיבלנו עוד חמישה בלוקים ויש שם פוטנציאל של יותר מ־200 מיליארד מ"ק", אומר ריגס. "במארס הקרוב נקדח שם כדי לאשש את ההערכות שיש עוד גז לטובת המשק או לייצוא. עד אז תהיה לנו את התשתית להתפתח". לדבריו, לאנרג'יאן יש תוכניות לעד עשרה קידוחים שונים ברישיונות שבהם היא מחזיקה.

 

אתם תיגשו למכרז השני?

"עוד לא החלטנו, אבל אסור לנו להיות בחשיפה של יותר מדי שדות. אנחנו לא מחפשי גז, אלא יותר מפתחי שדות, ולכן הפורטפוליו צריך להיות מאוזן".

 

הפגנה נגד הברקזיט הפגנה נגד הברקזיט צילום: אי פי איי

 

מה צריך כדי להצליח בחיפושי גז?

"צוות גיאולוגי טוב, סבלנות, כסף ומזל".

 

קידוחים זה עסק של סיכונים. מנסים, מנסים ומנסים. איך יודעים מתי להגיד די?

“אנחנו קודחים כשיש הסתברות של 20% למציאת גז, כך ששניים מתוך עשרה יצליחו ולא ניגרר להפסדים גדולים. נוסף על כך, קידוחים לא יכולים להיות כל העסק, אלא רק חלק ממנו".

 

“ביוון יש לנו אסדות ליד החוף באזורים מתוירים"

 

ריגס מזכיר כי אנרג'יאן בחרה להקים בישראל פלטפורמה ימית צפה (FPSO) במרחק 120 ק"מ מהחוף; לעומת זאת, האסדה של מאגר לווייתן, שתוכננה לקום בלב הים, הועברה בהחלטה ממשלתית למרחק 8 ק"מ מחוף דור, מה שהוליד מחאה אדירה של תושבי עמק חפר ויישובי השרון.

 

"ביוון יש לנו מתקנים 4 ק"מ מהחוף, כבר 30 שנה, ובחלק מהמקרים מדובר באזורים מתוירים מאוד. מבחינתי השאלה היא לא עצם קיום המתקן, אלא איך מתפעלים אותו. מניסיוני למדתי ששיתוף הקהילה מועיל לכולם. אני מבין את הזעקה, אבל אם מטפלים בזה כמו שצריך — לא אמורה להיות בעיה. אנחנו מצדנו, הגם שאנחנו ממוקמים בלב ים, נפעיל את התשתית בתקנים בינלאומיים ואירופיים, בסטנדרט גבוה ביותר".

 

אז כל מה שצריך לעשות זה ללחוץ על הממשלה; היא תוריד את הסטנדרטים, ויהיה אפשר להרוויח יותר.

"אנחנו לפחות לא מתכוונים ללחוץ על אף אחד, ואת התקנים שחלים עלינו באירופה, נחיל על עצמנו גם פה. יש לנו מחויבות".

 

ובכל זאת, אם אפשר לבנות מתקן 120 ק"מ מהחוף, למה צריך לשים אותו על החוף עצמו?

"אין כאן נכון ולא נכון. לכל אחת מהאופציות יש יתרונות וחסרונות, אבל אם נבחרה האופציה שקרובה לחוף, צריך רק להקפיד על תקינה ועל סטנדרטים כדי לשמור על הסביבה".

 

כולם מדברים על גז טבעי. מה עם הנפט?

"אם יהיה סיכוי למציאת נפט, ייתכן שנשתף פעולה עם שחקנים מקומיים, בכפוף לקבלת אישורים. בכריש ותנין אנחנו נשלם 7.5% כתמלוגי הפקה לדלק ונובל, כי זה היה חלק ממתווה הגז, אז אולי שם אנחנו סוג של שותפים. אבל אני רוצה להיות ברור מאוד: יש חוקים שאוסרים עלינו לשתף פעולה עם המתחרים. באנו למכור גז לשוק הישראלי ולייצר ערך למחזיקי המניות שלנו. אנחנו רוצים להיות מניית העם. אני מזכיר שעד היום הישראלי הממוצע שומע כל הזמן שמצאו גז, אבל הוא לא רואה את זה בכיס, ובפועל מחיר החשמל עוד לא ירד כמצופה".

 

איך אתה מסביר את זה?

"אם הורדת המחירים לא מתגלגלת הלאה, הבעיה היא כבר בשווקים אחרים".

 

“קודם כל מכסים את עלויות ההשקעה"

 

ריגס לא התחיל את הקריירה שלו בעולמות הגז והנפט. אף שהוכשר כמהנדס, במשך שנים רבות עבד כבנקאי השקעות. המומחיות שרכש אפשרה לו לבחון את תחום האנרגיה מזווית המקרו, מה שסייע לו להבין מה הבנקים מחפשים אצלו.

 

"אנרג'יאן קיימת כבר 30 שנה, אבל רק ב־2007 קנינו את הנכס היחיד שהניב נפט, כשהחזון שלנו היה לפעול במזרח התיכון. קצת יותר מעשור אחר כך, אנחנו עסק של יותר ממיליארד ליש"ט שנסחר בלונדון ותל אביב. זה לא חזון של איש בודד, אלא של צוות שלא חשש מעשייה".

 

מה הבסיס להצלחה?

"אנחנו מושקעים כאן מאוד, Skin In The Game, לא הולכים לשום מקום. ההנהלה צריכה זהות אינטרסים עם בעלי המניות; והכי חשוב — צריך להפוך את העובדים לשותפים לחזון, לחלק מהעשייה. מי שמנקה את האסדה הוא בורג שווה במכונה שלנו, בדיוק כמו הגיאולוג במשרד".

 

מה האתגר הכי גדול שהתמודדת איתו באנרג'יאן?

"ב־2015 התרסקו מחירי הנפט ויוון נכנסה להסדר חוב. הצלחנו לנווט את הספינה שלנו דרך כל זה ולהישאר בחיים".

 

איך באמת מתמודדים עם ניהול חברה במדינה לא יציבה כמו יוון?

"קודם כל, היינו מוכנים לזמנים הקשים. אין לנו חוב ברמת החברה, אלא רק ברמת הפרויקט; וכשכל החברות מסביב חגגו, אנחנו היינו צנועים. פיתחנו את העסק רק כשמחירי הנפט היו בתחתית. הלקח השני הוא עבודה קשה והתמקדות — מתפתחים לאט. קודם כל מוכרים כדי לכסות את עלויות ההשקעה, כך שאתה יודע שגם במקרה הכי גרוע, תוכל לשרוד".

 

איך מתמודדים עם צניחת מחירי האנרגיה? אתה מתכנן, אבל איראן ואופ"ק מחליטים.

“הסוד הוא לשמור על עלות תפעולית נמוכה. כבר קרה שמחיר הפקת הנפט ביוון היה רק 20 דולר, כשמחיר החבית ללקוח הסופי היה 27 דולר. שמירה על עלות נמוכה מאפשרת לך לחיות. כלל נוסף הוא לא למנף, ולהישאר יציב. אם אתה ממנף את עצמך יבוא יום שבו הבנקים יברחו והמשקיעים יישבו לך על הראש.

“אני מזכיר לכם שיוון עברה משבר כלכלי ופוליטי ענק ולמרות זאת הצלחנו להתקיים, כי BP קנו מאיתנו נפט. גם בישראל אנחנו מתחילים במקום מאוד נמוך, ולכן נשרוד גם במקרה הכי גרוע".

 

ולאן מועדות פניו של שוק האנרגיה?

“אני נוהג במכונית חשמלית. אמרו לי שזה נוגד את הביזנס; אבל זה כמו המעבר מצילום בפילם למצלמה דיגיטלית. אני צופה ש־80% מהמכוניות יונעו באמצעות גז, גם אם אני לא יודע עוד כמה זמן זה יקרה. עם זאת, גם במכוניות חשמליות יהיו חלקי פלסטיק שמקורם בתעשייה הפטרוכימית, כך שנפט תמיד יצטרכו".

 

בישראל רוצים לעבור למכוניות חשמליות והיתה אפילו הצהרה ממשלתית, אבל לא נראה שזה יתגשם בקרוב.

“להגיד לאנשים לקנות רכב חשמלי למען הסביבה זה לא מספיק. בלונדון יש רחובות שפתוחים רק לרכב חשמלי, חניה בחינם לרכב חשמלי והטבות מס. כך מעודדים שינוי ברמת המדיניות".

 

“מרגיז אותי שמתייחסים לאנשים ככלי במשא ומתן"

 

דצמבר האיר פנים לאנרג’יאן, לאחר שהחברה זכתה בשלושה פרסים בקטגוריות שונות של מועצת הנפט והגז העולמית: פרס "עסקת השנה" על הנפקת החברה בבורסה הראשית בלונדון, פרס "חברת הנפט והגז של השנה", ופרס "מנהל השנה" לריגס עצמו, שמדגיש שוב ושוב במהלך הראיון שהחברה כבר אינה יוונית אלא בינלאומית גלובלית. "הפעילות ביוון היא פחות מ־20% מהפורטפוליו. אז אפשר לומר שאנחנו גאים במוצא שלנו, אבל אנחנו כבר לא שם".

 

מה קורה ביוון היום?

“המצב טוב יותר, הודות לכמה עונות תיירות טובות בקיץ. אפשר לומר שהיה בום של נדל"ן, אבל עוד לא ראינו את הסקטור הפרטי מגיע להשקיע, כמו שהבטיחו שיקרה".

 

איך זה לחיות במדינה עם 30% אחוזי אבטלה?

“מאוד עצוב, אתה רואה את האנשים הכי מוכשרים עוזבים למקומות אחרים, פשוט כי אין להם אלטרנטיבה".

 

אולי גם ליוון היה עדיף להתנתק מהאיחוד האירופי?

“התנתקות מהאיחוד היתה יכולה להיות גרועה מאוד ליוון, ומזל שלמרות שהעם אמר לא לחבילת החילוץ האירופית, זה לא הוביל ליציאה מהאיחוד. יוון זו מדינה קטנה מידי בשביל להתמודד לבד. בריטניה יכולה להצליח בכך, אבל יוון לא".

 

ולאן אירופה הולכת?

"החזון והמנהיגות שיצרו את האיחוד מלכתחילה, כבר לא מתאימים, צריך לפנות את ההנהגה לדור הבא וחייבת לצמוח הנהגה חזקה חדשה. במובן הזה הברקזיט הוא מעניין כי הוא איחד את אירופה נגד בריטניה. פתאום שוב היה לאירופאים משהו להתאחד מולו".

 

הפליטים באירופה הם הזדמנות או אסון?

"למדינה כמו יוון שמתמודדת עם אתגרים משלה ובעיקר מהווה תחנת מעבר — זה אסון. אבל מה שמרגיז אותי יותר מכל זה כשמשתמשים באנשים ככלי במשא ומתן, כשטורקיה אומרת, 'אם לא תעשו ככה — נפתח את הגבולות'".

 

אתה בנקאי השקעות וגיאולוג. ממה אתה נהנה יותר?

"אני אוהב את שניהם, אבל להבין אבנים זה לא מספיק. צריך להבין אנשים. אני הכי אוהב להגיע למקום, להכיר אנשים, ליצור יחסי אמון וליצור שיתופי פעולה".

 

כבנקאי השקעות, מה דעתך על השאלות ששאלו המוסדיים הישראליים כשבאתם לרשום את החברה למסחר?

"המוסדיים הישראליים מבינים היטב את השוק המקומי. בכל הקשור לעסקים הבינלאומיים, הידע נמוך יותר, אבל זה טבעי: גם כשהסתובבתי בלונדון לגייס כסף לכאן המשקיעים שם לא הבינו עד הסוף מי זו ישראל".

 

כבר למדת כמה מילים בעברית?

"אני משחק כדורסל בלונדון עם 11 ישראלים. הם לימדו אותי כמה מילים, אבל זה לא משהו שאגיד כאן".

בטל שלח
    לכל התגובות
    x