השוטרים אהבלים, את הפרקליטים מעניינים רק הכללים: פמת"א עושה ניסיון להתחבר למציאות

סדרות טלוויזיה הן לפעמים בריחה מהמציאות, ולפעמים בריחה לתוך המציאות. פמת"א (פרקליטות מחוז תל אביב), שהושקה שלשום בפרק כפול בתאגיד 'כאן' שייכת, ובעוצמה, לסוג השני.

הניסיון להתחבר למציאות ניכר לא פעם בתפרים גסים מדי. למשל, נאום הפתיחה של נשיא בית המשפט המחוזי, שלמה בראבא, לקוח כקופי-פייסט מנאומיו המוכרים של הנשיא בדימוס אהרן ברק: אם אנחנו לא נשמור על הדמוקרטיה, הדמוקרטיה לא תשמור עלינו. אין מצב ששופט יקריא נאום כזה בעת הקראת גזר דין של נאשם בפלילים.

ה"נאשמת" המתאימה במקרה הזה היא שרת המשפטים איילת שקד, שהקטע הזה נתפר לאוזניה, ולא אליהו מורדוך, הארכי נבל שנשלח ל-15 שנות מאסר.

מתוך הסדרה צילום: תאגיד כאן

אבל, אלו הן זוטות. השאלה הגדולה היא האם המציאות בסדרה משקפת את המציאות הקיימת בפרקליטות הפלילית: את היחסים עם המשטרה, את היחסים הפנימיים, ובעיקר עד כמה הפוליטיקות והמניפולציות הן בדיה או אמת.

גיבורת הסדרה, עו"ד מרסל בן דוד (בגילומה של חן אמסלם הנפלאה), מקבלת קידום מהמשטרה לפרקליטות ומשולבת מיד בצוות שמטפל בהונאת משכנתאות גדולה. והנה, כל הפרקליטים הבכירים מסביבה משוכנעים שהחשודה היחידה היא פקידה זוטרה (שרית וינו אלעד), בעלת דמיון פיזי ועלילתי שמרפרר חזק למניע של אתי אלון, הפקידה ש"שדדה" בנק כדי לעזור לבן משפחה שהסתבך כספית.

כולם משוכנעים גם שאין ראיות למעורבות של סמנכ"ל הבנק, עד שמרסל עולה על קצת חוט שמוביל אליו. היא מתעקשת, ונתקלת בתגובה עוצמתית כפולה בנבזיותה: גם נוזפים בה קשות על יוזמותיה שמחוץ לקופסא, וגם גוזלים ממנה את הקרדיט על הישגיה. בראש שרשרת המזון והפיקוד עומדת פרקליטת המחוז, שתלטנית וריכוזית; מתחתיה פרקליט ממונה שמפשיט בעיניו את הנשים היפות - את מרסל, וגם את יערה המתמחה המיוחסת; וכאתנחתא קומית, יש את הפרקליטה שמכהנת גם כיו"ר הוועד ומרוכזת בגביית 65 שקל מכל פרקליט עבור מתנה לפרקליטה פורשת וגוססת: מדריך למטייל. מילא שקונים לאדם גוסס מדריך למטייל באוסטרליה וניו זילנד, אבל לוקחים מכל אחד 65 שקל למתנה ששווייה הוא בקושי 65 שקל. מה קורה עם שאר הכסף? למה לא מקימים צח"מ? איפה מרסל שצריך אותה?

עו"ד מרסל בן דוד (חן אמסלם) צילום: תאגיד כאן

וכמובן, הסניגורים עם השטיקים-טריקים הערמומיים והחלקלקים. אושרי כהן, סניגורו של סמנכ"ל הבנק הוא כזה; אבל גם יותר מזה – הוא כנראה עולה על המזימה שנועדה להפליל את הלקוח שלו. ומהצד השני איציק כהן, הערכי והמיוסר, שסובל מחוסר שיתוף פעולה של הלקוחה שלו, הפקידה, ומבין שהיא שוכבת על הגדר כדי לחפות על מישהו גדול, חזק ובעיקר מפחיד.

ואכן, נדמה שהסדרה תלך ותתפתח מבחינה עליליתית. האפשרות להתאבדות סמנכ"ל הבנק נשתלה כבר, כמו גם האפשרות שמרסל שלנו טועה בחשדותיה כלפיו. אנחנו, להבדיל ממנה, כבר יודעים שהמאפיה מעורבת, וכנראה גם מורדוך הכריש, אותו צדה מרסל והוא מגיח אליה בסיוטיה.

אבל נניח לספקולציות ונישאר במסרים שאמורים לעודד או להדאיג אותנו: השוטרים שחוקרים את הפרשה מוצגים כאהבלים שמאוהבים בתוצריהם והמלצותיהם; הפרקליטות כקן צרעות שממוקד בכללים, בנהלים ובתרבות הארגונית שמעל הכול; ומצד שני 'הטובים', ובראשם מרסל, שמסתערת על האתגר בעיניים פקוחות, מונעת אך ורק בידי הערך הבסיסי שבשבילו קיימות כל המערכות האלה - גילוי האמת והחתירה לצדק.