כינור לכל ילד: המוזיקאית ששואפת לחולל מהפכה בבתי הספר

הכנרת האמריקאית קייטלין הובה חווה אקורדים מוזיקליים בצבעים: D הוא כחול, E הוא צהוב, F הוא “ירוק חיוור מוזר”, B הוא סגול וכן הלאה. המצב הזה נקרא סינסתזיה, ובעברית: עירוב חושי. זוהי תופעה שנפוצה בקרב 4% מאוכלוסיית העולם, ובמסגרתה גירוי שנתפס באופן חושי אחד מעורר חוויה סובייקטיבית בחוש אחר - אנשים מריחים צלילים, חשים מגע של ריח בקצות האצבעות או שומעים צבעים כמו קייטלין.

הסינתזיה הניעה את הובה ובן זוגה מאט להמציא כינור שניתן להפיק במדפסת תלת ממד עם נורות שמאירות בצבעים שונים בהתאם לצלילים המופקים ממנו. מה שהחל כפרויקט אישי וכיפי הפך לאחרונה למיזם אידיאולוגי שזוכה ללא מעט תשומת לב תקשורתית, לאחר שבני הזוג החליטו לרתום אותו לטובת חיזוק תוכניות לימודי המוזיקה, שנחתכות מבתי הספר בארצות הברית בשנים האחרונות לטובת תוכניות המדעים (STEM). כניסתן של מדפסות התלת ממד לבתי הספר היתה הזדמנות לחולל מהפכה - כינור לכל ילד.

בני הזוג הובה. "מוסיקה היא חוויה תלת מימדית עבורי", מסבירה הובה, "האזנה היא כמו צפייה בציור אינטראקטיבי" צילום: Daniel Muller

קבצי ה־”Hovalin” (עירוב שם משפחתה של קייטלין עם המילה כינור), שמוגדר כ”כינור סינסתזי”, ניתנים להורדה בחינם דרך אתר האינטרנט של בני הזוג, “Hova Labs”, בקוד פתוח, כלומר כל אחד יכול לבצע בהם שינויים והתאמות לפי העדפותיו האישיות. הכינור עשוי מפלסטיק ועלות החומרים הבסיסית שלו מסתכמת בכ־70 דולר, כולל מיתרים — פער דרמטי במחיר לעומת כינורות רגילים שמחיריהם נעים בטווח של 400–2,000 דולר. ה־”Hovalin”, מדווחים בני הזוג, כבר נמצא בשימוש בחטיבת הביניים Roots באוקלנד, קליפורניה.

טוב לבילי ג'ואל וטורי איימוס

הובה בת ה־30, ילידת נברסקה, אובחנה בילדותה עם מחלת חסר חיסוני חמורה (IgA deficiency), ורופאיה צפו שלא תגיע לגיל שש. כשחצתה את אבן הדרך הזו, הוריה קנו לה פסנתר, ושלוש שנים לאחר מכן גם כינור. מלבד היותה נגנית ומלחינה, הובה היא יזמת, מתכנתת UX ומדענית מוח — תואר שנוסף לה לאחר שאובחנה עם סינסתזיה והחליטה להקדיש את לימודיה באוניברסיטת אומהה לתופעה, שמשותפת לאמנים רבים, ובהם פארל ויליאמס, טורי איימוס, בילי ג’ואל ודיוק אלינגטון.

“מוסיקה היא חוויה תלת מימדית עבורי”, מסבירה הובה ל"כלכליסט", “כשאני מאזינה לה, אני כאילו צופה בציור חי ואינטראקטיבי. התווים הנמוכים נוטים להתמקם בצד השמאלי של השדה הוויזואלי שלי והתווים הגבוהים לרוב מצטופפים למעלה מצד ימין.

“יש לזה גם חסרונות, כמובן. כשאני צריכה להתרכז בעבודה אני משתמשת באוזניות מבטלות רעש כדי שרעשים אקראיים לא יסיחו את דעתי. אני רואה צורה של צליל לפני שאני מבינה מהו, למשל, לפעמים אני רואה נקודה מהבהבת לפני שאני מזהה שמדובר בצלצול כלשהו על הטלפון שלי”.

פרויקט חינמי

בני הזוג הובה לא גייסו כסף למימון הפרוייקט החינמי שלהם, ואת מעט המימון הנדרש הם משיגים ממכירת חלקים מודפסים של הכינור להרכבה ביתית, למי שאין ביכולתו להדפיס אותם לבד, תמורת 600 דולר. "יש לנו מזל בלתי רגיל שביכולתנו לממש את הפרויקט הזה כתחביב שלנו ואנחנו פתוחים לשיתופי פעולה עם ארגונים גדולים שייקחו את הרעיון שלנו קדימה לשלב הבא", אומרת הובה.