צה"ל מעכב את הדיון על הפנסיה של אנשי הקבע

צה"ל ביטל ברגע האחרון פגישה מכרעת אצל פרקליט המדינה שי ניצן בין נציגי האוצר לנציגי צה"ל לצורך פתרון המחלוקת על פרק השכר והגמלאות בהסכם יעלון־כחלון מ־2015 - כך נודע ל"כלכליסט". הפגישה בוטלה לבקשת הרמטכ"ל המיועד אביב כוכבי, שייכנס לתפקידו ב־15 בינואר ורוצה להיערך לקראתה. באוצר אומרים כי זה ניסיון להמשיך לתת את "תוספת הרמטכ"ל".

הפגישה, שתוכננה להיום, היתה אמורה לעסוק בתוספת הזאת שמקבלים קציני צה"ל לחישוב שיעור הפנסיה התקציבית שלהם, המגדילה בכ־12% את הצבירה. לסוגיה יש השלכות תקציביות מרחיקות לכת: על פי האוצר, תקציב הפנסיות בצה"ל מגיע לכ־7.7 מיליארד שקל לשנה. 1.1 מיליארד שקל ממנו, יותר מ־14%, מגיעים מתוספת הרמטכ"ל.

פרקליט המדינה שי ניצן והאלוף אביב כוכבי, הרוצה להתכונן לפגישה צילום: יאיר שגיא

לחישוב הפנסיה מכפילים את מספר שנות השירות ב־2% לשנה, אך תוספת הרמטכ"ל מקנה צבירה כפולה (4%) כשהיא ניתנת גם על שלוש השנים שבהן שירת הקצין בחובה, כלומר צבירה מצטברת של 12%. באוצר טוענים כי התוספת לא חוקית: זו תוספת "מיוחדת" המצריכה הצדקה בתנאים שהממשלה קובעת. אבל בשנים האחרונות הפך הרמטכ"ל את התוספת לכללית לכל פורש. מכיוון שבחוק נכתב שהממשלה צריכה לקבוע את הקריטריונים, מסבירים באוצר, פעל הרמטכ"ל בחוסר סמכות. שנית, החקיקה לא מאפשרת תוספת רמטכ"ל על שירות חובה. "הצבא גם נותן לכולם וגם נותן על שירות חובה. זה חטא על פשע", אמרו באוצר.

במחצית 2018 התגלגלה הסוגיה אל המשנה ליועץ המשפטי לממשלה רז נזרי, שקבע כי תוספת הרמטכ"ל אינה חוקית. הפרקליט הצבאי הראשי שרון אפק ערער על ההחלטה, שהיתה אמורה להגיע ליועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט. אלא שמנדלבליט החליט באופן חסר תקדים כי שי ניצן יכריע.

בשבוע שעבר נחשף ב"כלכליסט" כי בסוגיות המהותיות בפרק השכר והגמלאות בהסכם יעלון־כחלון הגיעו המחלוקות בין האוצר לצה"ל למבוי סתום. הישיבה האחרונה פוצצה על ידי מנכ"ל האוצר שי באב"ד. לפי חוק ההסדרים ל־2017־2018, הפנסיה הממוצעת לאנשי הקבע חייבת להתכנס ל־11.9 אלף שקל עד 2025. כעת היא 19 אלף שקל. בצה"ל הסבירו כי לפי התחזיות שלהם זה יקרה. לפי האוצר, עד 2025 תגיע הפנסיה הממוצעת ל־14.5 אלף שקל, הסכם יעלון־כחלון לא ישים, ועל צה"ל לקצץ.

מדובר צה"ל נמסר: "התוכנית הרב שנתית 'גדעון' אשר התבססה גם על הסכם כחלון-יעלון והחקיקה שבאה בעקבותיו היא תוכנית שאפשרה לצה״ל לשפר את מוכנתו ולממש תוכנית סדורה ואיכותית תוך ביצוע מהלכים משמעותים וכואבים בתחום כוח האדם וההתייעלות. כפי שהתחייבה מערכת הביטחון היא עמדה בכלל הסיכומים שהושגו. צה"ל לא ביקש בשום שלב לפתוח את ההסכם או לשנות בו סעיפים וזאת מתוך מחויבות עמוקה להבנות שהושגו.

"לצערנו ולא בפעם הראשונה, יש גורמים שמעדיפים לפרסם מידע מגמתי ומטעה, במקום לנהל דיונים ענייניים בפורומים המתאימים, וחבל. מערכת הביטחון מצפה ליישום מלא של הסיכומים שהושגו, ולא תשלים עם פגיעה בזכויותיהם של המשרתים, העושים לילות כימים בשמירה על ביטחון המדינה.

"חשוב לציין כי שורת מהלכים שנקט צה"ל בעקבות ההסכם והחקיקה, הביאו לצמצום ניכר במספר משרתי הקבע ובגימלה המוענקת להם עם הפרישה.

"באשר לטענות הנזכרות: פנסיית הגישור צריכה להיות משולמת, בהתאם לחוק ולסיכום בין מערכת הביטחון לאוצר, לפורשי צה"ל עד לגיל 67. צה״ל דוחה כל ניסיון של משרד האוצר לחזור בו מההסכמות המפורשות שגובשו בעת מעבר משרתי הקבע לפנסיה צוברת וכחלק מתנאי המעבר. הסכמות אלו הוצגו גם בכנסת, לרבות על ידי נציג משרד האוצר. אשר לגובה קצבת הגישור - צה״ל הציג נתונים עקביים לפיהם יעמוד בגובה הקצבה שנקבעה בחוק, במועד שנקבע בו (שנת 2025), וחולק על הנתונים שמציג משרד האוצר, אשר השתנו כבר מספר פעמים. השיח בעניין זה יימשך בין הדרגים המקצועיים כפי שנעשה עד כה.

"באשר להגדלות בגין תקופת שירות - תשלומים אלה מתבצעים לפי חוק והחלטת ממשלה. מנגנונים דומים קיימים במגזרים רבים נוספים במשק ובגופי הביטחון. המדיניות בנושא זה עודכנה לפני למעלה משנה על פי החלטת הרמטכ"ל, ולפיה התוספת המירבית בעתיד תוגבל באופן משמעותי. המשנה ליועמש לממשלה, עו"ד נזרי, לא קבע כי תשלום התוספת הוא בלתי חוקי, אלא שקיימת בנושא אי בהירות המצריכה הסדרה.

"באשר לדחית הדיון בנושא אצל המשנה ליועמ"ש הרי שמדובר בדחיה טכנית ולא בנסיון להמנע מדיון בנושא. מערכת הביטחון מצפה כי משרד האוצר יעמוד בסיכומים שהושגו וכי הגופים יתמקדו יחד ביישומם. צר לנו כי גורמים עלומים דואגים לפרסם מידע מטעה לציבור שפוגע במשרתי צה"ל".