הפשרה בתביעת קרטל החשמל תוביל להוזלה של 1%-1.6% בתעריף

כספי הסכם הפשרה בהיקף של למעלה מ-400 מיליון שקל בין ענקיות התשתית והאנרגיה סימנס הגרמנית, ABB השוויצרית-שוודית ואלסטום הצרפתית, לבין חברת החשמל ותובעים ייצוגים, יבוא לידי ביטוי בתעריף החשמל של כלל לקוחות חברת החשמל, כ-2.7 מיליון איש. כך קובע מנגנון הפיצוי בהסדר, שנחשף הבוקר (ד') ב"כלכליסט", במסגרת תביעות שהוגשו בישראל נגד החברות האירופאיות על חלקן בקרטל בינלאומי שתיאם מחירים בעשרות מכרזים מול חברת החשמל.

יותר מ-400 מיליון השקלים שישלמו החברות צפויים להתחלק ביניהן באופן הבא: 35% מהסכום תשלם סימנס, 35% מהסכום תשלם אלסטום ו-30% תשלם ABB.

אם מתרגמים את אותם 400 מיליון שקל למונחי תעריף החשמל, נכון לסוף 2018, ומבלי לקזז את הסכום שיתגלגל לכיסם של התובע הייצוגי ויתר עורכי הדין, מדובר בהוזלה אפשרית של עד 1.6%. בפועל, לאחר קיזוזים, הטווח היותר ריאלי עומד על סביב 1% - פעולה שיכולה למתן התייקרויות שונות במשק.

הבעיה העיקרית עם הפשרה הזו, מבחינת ההשלכה על התעריף, היא התזמון. הכסף ייכנס לקופת חברת החשמל, במקרה הטוב, רק בתחילת 2019, וזאת אם הפשרה תאושר בכלל על ידי בית המשפט. המשמעות היא שהכסף יחזור לאזרחים רק בחישוב התעריף של השנה הבאה, כלומר בינואר 2020.

צילום: עמית שעל

התנאי של רשות ההגבלים: פיצוי לצרכנים

התנאי של החברות האירופאיות להסדר הפשרה, כך נודע, היה שרשות ההגבלים העסקיים תסכים, במידה וההסדר יאושר על ידי בית המשפט, לבטל קביעה שפרסמה לפני כחמש שנים על חברותן בקרטל. ביום שני בערב נתנה הרשות את הסכמתה העקרונית לכך, בכפוף לכך שההסדר יכלול פיצוי גם לצרכנים דרך תעריף החשמל, עניין שיצטרך להיבחן גם על ידי רשות החשמל.

בקביעה שפרסם הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, דיוויד גילה, בעניין הקרטל, הוא ציין כי מדובר היה בהסדר כובל עולמי, שישראל הייתה רק אחת מעשרות רבות של מדינות אשר הושפעו ממנו.

עיקרו של ההסדר, הוא קבע, היה מניעת התחרות בשוק מסדרי המתח (GIS), תוך שימור נתחי השוק ההיסטוריים של החברות שהיו צד להסדר, כפי שהיו ערב תחילת יישומו של ההסדר, וייצוב רמה מתואמת של מחירים.

חקירת הרשות בישראל, שהובילה לקביעה של גילה, החלה לאחר שנציבות הסחר האירופאי קבעה כבר בינואר 2007 שסימנס, ABB ואלסטום, לצד ארבע חברות יפניות (פוג'י, היטצ'י, ניסן ומיצובישי), חברו לקרטל לחלוקת שווקים. על החברות הוטלו קנסות כבדים בסך כולל של כ-750 מיליון אירו.

החברות הגישו ערעור על הקביעה בישראל לבית הדין להגבלים עסקיים. הערעור התרכז, בין היתר, בכך ש"מתאם הקרטל", אריק מאייר מ-ABB שמסר עדות מפורטת במסגרת הסדר מול הרשות שנתן הגנה לחושפי קרטלים, נפטר מאז הקביעה. על כן, הן טענו שלא ניתן להסתמך עוד על עדותו. בית הדין לא הכריע עד היום בערעור.  

מימין: מנכ"ל אלסטום, הנרי פופאר לפרג', ומנכ"ל סימנס, ג'ו קייזר צילום: בלומברג

לאור הסדר הפשרה שהתגבש בהליכים האזרחיים, שבמרכזם תביעה על סך 3.7 מיליארד שקל שהגישה חברת החשמל, ברשות הסכימו עקרונית לבטל את הקביעה אם ההסדר יאושר על ידי בית המשפט. זאת משום שתכלית פרסומה הייתה לשמש כראיה בתביעות נגד הקרטל.

ברשות ההגבלים סבורים שהקביעה השיגה את יעדה ועל כן לביטולה לא תהיה משמעות מעשית. זאת בין היתר משום שההסדר הוא גם מול תובעים ייצוגים, כך שבמסגרת אישורו גם האינטרס הציבורי ימוצה, לכאורה. בית המשפט צפוי לבקש גם את עמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לגבי ההסדר.

ביטול קביעה תמורת פיצוי, גם בפרשת העמלות

אגב, זאת אינה הפעם הראשונה שבה הרשות מסכימה לבטל קביעה בתמורה להסדר פשרה אזרחי בו יפוצו צרכנים. במסגרת פרשת קרטל עמלות הבנקים, ולאחר שהם הגישו ערעור, נקבע שהקביעה תבוטל לאחר שחמשת הבנקים – הפועלים, לאומי, דיסקונט, הבינלאומי ומזרחי טפחות – יחזירו לצרכנים סכום של 0.5% מרווחיהם מעמלות בשנת 2014. סכום זה עמד על 82 מיליון שקל.

נציין כי חברת סימנס, שביחד עם אלסטום תישא בחלק המרכזי בפיצוי, שילמה כבר במסגרת תביעה בפרשת השוחד לחברת החשמל סכום של 90 מיליון שקל. זאת, בנוסף ל-160 מיליון שקל ששילמה למדינה כדי לסיים את ההליך הפלילי נגדה, ו-63 מיליון שקל ששילמה חברת הבת שלה, סימנס ישראל, במסגרת הסדר טיעון עם הפרקליטות. בסך הכל יוצא שסימנס תשלם כחצי מיליארד שקל כדי לסיים הליכים פליליים ותביעות נגדה במסגרת פעילותה מול חברת החשמל.