תוכנית כחלון וגלנט לדיור הציבורי: משחיקה של 1,000 דירות בשנה - לתוספת של 3,000

לאחר מספר עשורים בהם הלך והצטמק מאגר דירות הדיור הציבורי, צפויה יוזמתם של שרי האוצר והשיכון, משה כחלון ויואב גלנט, להקצות כ-7% מכלל קרקעות המגורים שישווקו על ידי המדינה לדיור הציבורי, לשנות את המגמה ולהביא להגדלת המאגר. כך עולה מניתוח שערך "כלכליסט" על השלכות הצעד, שנחשף השבוע.

שחיקת מאגר הדיור הציבורי מתרחשת בהדרגה מאז שנות ה-70, אז עמד מספרן על 250 אלף דירות. ב-20 השנים האחרונות נחתך שיעורן ב-50%, מ-110 אלף דירות ב-1998 ל-55 אלף דירות ב-2018. זוהי הסיבה המרכזית למשבר החריף בתחום, כאשר כיום כ-30 אלף משקי בית זכאי דיור ציבורי, הינם מחוסרי דיור.

בניין דיור ציבורי בת"א צילום: אוראל כהן

הגורם המרכזי להידלדלות המאגר הוא מכירת דירות הדיור הציבורי לדיירים הגרים בהן, במסגרת חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה), בהנחות ענק שעשויות להגיע עד ל-90% משווי הדירה. רק ב-2015, עם מינוי גלנט לתפקיד שר השיכון, החלה המדינה לרכוש דירות מכספי התקבולים של מכירת הדירות, ואולם בשל המחירים המוזלים שבהן אלה נמכרות, התקבולים אינם מאפשרים רכישת כמות דומה של דירות.

כך, בשנים האחרונות נמכרו מדי שנה בממוצע כ-1,400 דירות בשנה לדיירים ונגרעו מהמאגר. היקף התקבולים ממכירתן עמד בממוצע על כ-400 מיליון שקל, סכום שמספיק לרכישת 330 עד 350 דירות. התוצאה: גריעה קבועה של קצת יותר מ-1,000 דירות מהמאגר. בעקבות זאת, נשקלת כיום הפסקת מכירת הדירות על ידי ועדה בינמשרדית בראשות מנכ"ל משרד השיכון, חגי רזניק, המגבשת צעדים להגדלת המאגר.

הקצאת 7% מכלל הדירות הנבנות על קרקעות מדינה עשויה לשנות את התמונה בצורה דרמטית. בהנחה כי קצב רכישת הקרקעות למגורים יישאר דומה לזה של היום - דהיינו, 45 אלף דירות בשנה, הרי ש-3,200 דירות מתוכן יימסרו למשרד השיכון לצורך דיור ציבורי. בכך, במקום שחיקה של 1,000 דירות בשנה, תתקבל לראשונה צמיחה של המאגר - בכ-2,000 דירות בשנה. ככל שתחליט הממשלה על הפסקת מכירת הדירות, יצמח מספר הדירות המתווספות מדי שנה לדיור הציבורי ללמעלה מ-3,000.