עו"ד אביחי ניסן-ורדי: "חוק חדלות פירעון פוגע בחייבים"

בשיתוף מערכת זירת הנדל"ן

"חוק חברתי", "מהלך המקדש שיקום על פני ענישה", "דף חדש עבור המוחלשים בחברה" - אלה הם רק חלק מהכינויים האוהדים שחוק חדלות פירעון ושיקום כללי, שאושר במליאת הכנסת במרץ האחרון אחרי כמעט שנתיים של דיונים קדחתניים, זכה להם. הוא אף הוגדר כאחד מהמהלכים החשובים שהעבירה הכנסת הנוכחית, וזכה לברכתם של שחקנים מכל קצוות הקשת הפוליטית.

החוק, הכולל 14 חלקים ומשתרע על פני מאות עמודים, נועד להסדיר באופן מקיף ויסודי את כלל דיני חדלות הפירעון של יחידים ושל תאגידים, ולהחליף חקיקה מיושנת וארכאית שלא פעם פגעה בחייבים יתר על המידה. על חשיבותו של החוק מלמד מספרם של החייבים, הגדול בהרבה ממה שנהוג אולי לחשוב: כיום נמצאים בהליכי פשיטת רגל לא פחות מ-700 אלף איש, רבים מהם בעלי משפחות, ובכל שנה נפתחים יותר מ-15 אלף תיקי פשיטת רגל חדשים. בכל הנוגע לתאגידים, הרי שבכל שנה נפתחים כ-700-600 תיקי פירוק וחדלות פירעון.

ואולם, שיחות עם גורמים משפטיים מלמדות כי בשטח המציאות מורכבת יותר, כשעיקר תשומת הלב מופנית לסעיף אחד בחוק החדש, זה הנוגע להגנה על דירת המגורים של החייב. סעיף זה מציב רבים מהחייבים שבבעלותם דירה בפני דילמה לא פשוטה: האם מוטב להם להתחיל בהליכי פשיטת רגל כעת או לחכות לספטמבר, אז ייכנס לתוקף החוק החדש?

תמצית הדילמה היא זו: עד היום (ולמעשה עד ספטמבר הקרוב) נהנו חייבים מהוראות חוק הגנת הדייר, אשר קבע כי דירה המצויה בבעלותו של חייב נחשבת דירה "תפוסה", ומשכך ערכה היה נמוך ב-30% בממוצע משוויה של דירה זהה בשוק - כתלות בתוחלת החיים הצפויה של הדייר. הוראה זו הביאה לכך שנושים נמנעו פעמים רבות ממכירת הדירה של החייב, בשל היעדר כדאיות כלכלית - מה שמנע זריקתם של חייבים לרחוב. ואולם, אישורו של חוק חדלות פירעון החדש ביטל למעשה את הוראת חוק הגנת הדייר, ועם כניסתו לתוקף לא תיחשב עוד דירה של חייב כדירה "תפוסה". המשמעות - ניתן יהיה למכור אותה ב-100% מערכה, מה שידרבן נושים להעמיד את דירות החייבים למכירה.

"משמעות החוק החדש עשויה להיות פגיעה ממשית בחייבים", אומר עו"ד אביחי ניסן-ורדי, מומחה לדיני פירוק וחדלות פירעון ומחבר הספר "דיני מכר דירות". "דירת המגורים היא הנקודה הרגישה ביותר מבחינת החייב ובני משפחתו בעת פשיטת רגל. הסיכון למימוש הדירה ולאובדן קורת הגג מובילים להתחבטות עצומה בהקשר הזה, כשהחוק החדש בעצם משנה דרמטית את חישוב שוויה של הדירה בשל ביטול הגנות חוק הגנת הדייר. אין זה אומר שאין עוד הגנות לחייב, אולם התחשיבים יהיו שונים".

עו"ד אביחי ניסן-ורדי. החוק שינה דרמטית את חישוב שווי הדירות צילום: אביחי נ. ורדי משרד עו"ד

כל חייב לגופו

"עד כה התקיימה אפליה צורמת בין הנקלעים לחדלות פירעון שיש להם זכות רשומה בטאבו ועל כן נהנו מהגנה ללא קשר לערך הדירה, לבין מי שאין להם זכות רשומה בטאבו", אומר יו"ר ועדת חוקה חוק ומשפט של הכנסת, ח"כ ניסן סלומינסקי, אשר ליווה את הצעת החוק. "כעת ההסתכלות תהיה בראש ובראשונה על הסטטוס הכלכלי של החייב. כך למשל תיבחן השאלה האם מקום המגורים של החייב תואם את הצרכים הבסיסיים שלו, בהתחשב בנסיבותיו האישיות. גם האי-ודאות צומצמה, כך שנקבעה ברירת מחדל של ארבע שנות דיור חלופי, ובמקרים מסוימים גם מציאת תחליף מגורים לחייב לכל החיים. עוד נושא שטיפלנו בו מתייחס לתמורה הכלכלית במכירת בית, כלומר האם הסכום שיתקבל אכן יסייע בכיסוי החוב או שמדובר בסך הכל בטיפה בים. צריך להבין שאקט דרמטי כמו מכירת בית לא חייב להיות פרוצדורה אוטומטית, אלא כזה שרלוונטי רק כשיש בו כדאיות כלכלית".

בהקשרו הכללי של החוק מאמץ סלומינסקי את הקו הרווח וטוען כי "מדובר במהלך כלכלי-חברתי ממדרגה ראשון, שהושקעה בו עבודה רבה ומורכבת. זהו למעשה החוק הכי גדול שאושר בכנסת ב-20-15 השנים האחרונות. המטרה המרכזית היא ליצור מסגרת חקיקתית אחת אשר תחול גם על יחידים וגם על תאגידים, ותסדיר תחום פרוץ. החוק מבקש לעשות שינוי בתודעה, לנפץ את הסטיגמה השלילית כלפי הנקלעים לחדלות פירעון ולהתמודד עם סיטואציה לא פשוטה באופן אנושי ואחראי יותר.

יו"ר ועדת החוקה, ח"כ ניסן סלומינסקי. 700 אלף איש מצויים בפשיטת רגל צילום: אלכס קולומויסקי

"החוק מעמיד את השיקום הכלכלי כערך מרכזי. הוא מבקש לסייע לאדם או חברה שהגיעו לחדלות פירעון להשתקם ולעלות מחדש על המסלול, ובמקביל מתייחס באופן מחמיר למי שהגיע למצב הזה בשל חוסר תום לב או ניצול לרעה של הליכי חדלות הפירעון עצמם".

ניסן-ורדי מסכים עם עיקר הדברים: "החוק אכן מעמיד את השיקום הכלכלי, הן של היחיד והן של תאגיד, כערך עליון, תוך שהוא פועל לניפוץ הסטיגמה השלילית כלפי הנקלעים לחדלות פירעון וקרוביהם. בנוסף, הוא מעניק לתום הלב של החייב משקל משמעותי, ומגוון את הגורמים המטפלים בחדלי הפירעון, למשל במתן סמכויות עצומות לכונס הנכסים הרשמי. עם זאת, המבחנים שקובע החוק החדש מורכבים בהרבה מאלה שהיו עד היום, ופרשנותם תעסיק רבות את בתי המשפט בעתיד".