רוחו של דונלד טראמפ מרחפת מעל הציוץ של יונתן אוריך

ללא קשר לסוג הכיסא עליו ישב נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בביקורו האחרון בישראל, רוחו נמצאת בציוץ שפרסם אתמול יונתן אוריך, מנהל מערך הניו־מדיה של ראש הממשלה בנימין נתניהו. "באמת בושה שמדינה עם תל"ג חזק יותר מיפן מביאה ריהוט חדש כדי לקבל את פניו של נשיא ארה"ב. אי אפשר היה להסתפק בכסאות מאיקאה?", כתב אוריך בתגובה לדיווח על בדיקת מבקר המדינה על אי סדרים בשיפוץ המעון הרשמי של ראש הממשלה.

ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, וראש ממשלת יפן, שינזו אבה צילום: חיים צח, לע"מ

אוריך חזק בספינים, פחות בכלכלה. לא התל"ג ולא התמ"ג של ישראל (350.8 מיליארד דולר ב-2017) גבוהים מאלו של יפן (4.8 טריליון דולר) - הכלכלה השלישית בגודלה בעולם - גם כשמודדים את התוצר לנפש (38,261 דולר לעומת 43,279 דולר ב-2017). והשגיאה הזו היא אפילו לא ההטעיה המשמעותית ביותר בציוץ.

אוריך מסגר את דבריו בהקשר של ביקור נשיא ארה"ב בישראל, בלי ציון זמן. לצורך העניין זה יכול היה להיות ביקור עתידי, ביקור שמתרחש כעת או כזה שכבר התרחש. אוריך צייר תמונה על־זמנית – טראמפ יושב על כיסא של איקאה. הוא יושב על כיסא של איקאה כי אויב כלשהו (התקשורת? מבקר המדינה?) ניסה למנוע ממשרד רה"מ לרכוש כסאות ראויים. הניסיון הזה הוא קטנוני; להיכן שהעובדות לא מסתדרות, נכנסים הספינים.

רוב מי שהתעצבן מהציוץ, התעצבן מהטענה המופרכת הזו. רוב מי שתמך בו, נשאר עם התמונה של טראמפ יושב על כיסא איקאה. רוב התומכים ורוב המתרגזים לא חושבים על כך שהעניין הוא לא תקציב הריהוט או עושרה של ישראל, אלא טשטוש הגבולות בין מוסד רה"מ לבין משפחת נתניהו. הסטת השיח משאלות על הדרך שבה דברים נעשים אל עניינים טפלים היא המיומנות הבולטת ביותר של טראמפ. ויש לו תלמידים מצטיינים בירושלים.