הפיקוח על הבנקים בקמפיין לשימוש בכרטיסי דביט: "תחליף פשוט וזול להחזקת מזומן"

בזמן שבנק ישראל מוציא אל הפועל את החוק להגברת התחרות בשוק האשראי (שטרום) המחייב הפרדת חברות כרטיסי האשראי מהבנקים הוא מוציא קמפיין המעודד שימוש דווקא בכרטיסים בנקאיים (להבדיל מחוץ בנקאיים שינפיקו חברות כרטיסי האשראי המופרדות).

הפיקוח על הבנקים השיק קמפיין לעידוד השימוש בכרטיסי דביט – כרטיס לחיוב מיידי שבניגוד לכרטיסי האשראי המוכרים בישראל מחייב מיידית את החשבון ולא מבצע חיוב נדחה רק בסוף החודש. כרטיס הדביט מונפק אך ורק על ידי הבנק כך שחברות כרטיסי האשראי המופרדות – ישראכרט ולאומי קארד לא יכולות להנפיק אותו ככרטיס חוץ בנקאי – כך שהקמפיין מעודד בעצם שימוש בכרטיס בנקאי על פני המתחרה החוץ בנקאי שלו.

המפקחת על הבנקים חדוה בר אמרה היום כי היא "מזמינה את הציבור להכיר את יתרונות הדביט ולהגביר השימוש בו. השימוש הכרטיס מהווה תחליף פשוט, זמין וזול להחזקת מזומן, מאפשר שליטה טובה יותר על ההוצאות ומסייע להתנהלות פיננסית מושכלת".

אלא שאמירות אלה אינן לגמרי מדויקות. אדם שישתמש בכרטיס הדביט שלו בעת שהחשבון שלו רק ממזומנים ייכנס מיידית למינוס עד גובה המסגרת שהעניק לו הבנק וישלם על כך ריבית גבוהה – המוכרת כאוברדראפט. לעומת זאת, לקוח שישתמש בכרטיס האשראי ה"רגיל" יהנה מאשראי 'חינם' עד לגובה המסגרת שלו (לרוב כ-5,000 שקל בחודש) עד לסוף החודש. במילים אחרות, לקוחות שיעדיפו שימוש בדביט יצטרכו לנקוט יתר זהירות ולוודא שיש בחשבונם די עודף כדי לא להיכנס למינוס.

בבנק ישראל אמרו אתמול כי הכוונה של הקמפיין אינה כמובן למנוע את הניצול של האשראי החינמי שמציעות היום חברות כרטיסי האשראי אלא לעודד אנשים למשל שאין להם אפשרות להנפיק כרטיס אשראי להנפיק כרטיס דביט שמהווה תחליף שימוש במזומן.

אילוסטרציה צילום: שאטרסטוק

בפיקוח על הבנקים פעלו בשנים האחרונות לעודד את השימוש בכרטיסי דביט דרך חיוב הבנקים להנפיק כרטיס כזה לכל לקוח המעוניין בו. הבנקים גם נדרשו לפנות באופן יזום לכלל לקוחותיהם בהצעה לקבל כרטיס כזה ולתעד את תשובת הלקוח. הפיקוח אסר על גביית עמלה עבור כרטיס הדביט מלקוח שיש ברשותו כרטיס אשראי, למשך שלוש שנים.

חשוב להבין עם זאת, שהבנקים הגדולים פועלים ולאומי שנאלצים למכור את חברות כרטיסי האשראי שלהם יהנו מעידוד השימוש בכרטיס דביט שכן הדבר יעודד הנפקה ושימוש בכרטיס בנקאי וכן הבנקים יהנו מריבית שיגבו מהלקוחות שייכנסו למינוס . הפיקוח קבע עוד כי דמי כרטיס הדביט יהיו נמוכים מאלו הנגבים עבור כרטיס אשראי, למי שאינו מחזיק כזה במקביל וקבע כי לא ניתן לחייב את חשבון העובר ושב בעמלת פעולה בערוץ ישיר בגין כל פעולה בכרטיס הדביט.

לפי הפיקוח כתוצאה ממהלכים אלו גדל מספר כרטיסי הדביט מ-485 אלף כרטיסים ב-2015 ל-820 אלף ב-2018 והם מהווים היום 9.4% מסך כרטיסי החיוב השונים. מספר העסקאות שבוצעו בכרטיס דביט גדל בין שנים אלו, מ-55 מיליון ל-120 מיליון בשנה.סכום העסקאות גדל מ 6.2 מיליארד שקל בשנת 2015 ל 13 מיליארד שקל ב-2018.

הפיקוח על הבנקים יוצא היום בתוכנית הסברה שגובשה בחודשים האחרונים ותופץ באמצעי התקשורת השונים במטרה להעלות למודעות הציבור את יתרונות הכרטיס ולעודד את השימוש בו.

כרטיס הדביט הינו אמצעי תשלום שייחודו בכך שניתן לבצע בו עסקה רק בתנאי שיש יתרה (או מסגרת אשראי מאושרת) בחשבון העובר ושב של הלקוח, וחיוב החשבון באמצעותו הוא מיידי. זאת להבדיל מכרטיס חיוב נדחה (שנהוג לכנותו בישראל "כרטיס אשראי"), בו חיוב החשבון מתבצע אחת לחודש במועד קבוע. כרטיס הדביט מאפשר בנוסף לנהל את ההוצאות על בסיס שוטף, מבלי למשוך ולהחזיק כמויות גדולות של מזומן, והוא גם מאפשר לבצע רכישות ותשלומים מרחוק, באמצעות הטלפון או האינטרנט.