יו"ר הוועדה לביקורת המדינה נגד ההסכם שמטיל קנסות על פועלי הבניין: נתגייס לסייע לכל עובד שיוטל עליו קנס

ההסכם עורר ביקורת מצד העוסקים בתחום, זאת לאחר שההסתדרות איימה בשביתה כוללת במשק בתחילת החודש שעבר, במחאה על הקטל בענף. השביתה בוטלה כזכור ברגע האחרון, לאחר שיו"ר ההסתדרות הגיע להסכמות מול משרדי הממשלה שנועדו להגביר את הבטיחות באתרי הבנייה.

בדיון שנערך היום הבטיחה יחימוביץ', כי תתגייס באופן אישי לסייע לכל עובד שיוטל עליו קנס. "בסופו של דבר נחתם הסכם, שקובע שיש רק קבוצה אחת שאמורה לשאת בעונש ולשלם את המחיר - פועלי הבניין עצמם, שאמורים להינקט נגדם סנקציות כספיות. בעיני זה מצמרר. מוסרית ומעשית, מה גם שרוב תאונות בניין נגרמות לא בגלל שעובדים לא חבשו קסדה, אלא כי לא נעשה מינימום למנוע מוות", אמרה. "מכל ההבטחות ששמענו אחרי השביתה, שלא היתה, יצא רק ההסכם הזה לטובת הקבלנים".

יו"ר ההסתדרות: "גם העובדים צריכים להיות מועדים לנושא הבטיחות"

יו"ר ההסתדרות אבי ניסנקורן, אמר בתגובה, כי "יחימוביץ' ממשיכה רק לבקר את מי שעושה. ההסתדרות פתחה באופן חסר תקדים בסכסוך עבודה בנושא שאף אחד, כולל יחימוביץ', לא עסק בו לעומק ולא הביא הישגים, למעט ועדת העבודה והרווחה, והבאנו להשגים עצומים לשינוי בתחום. במקום לסייע ביישום ההסכם ובהקפדה שההבטחות אכן ייושמו - היא ממשיכה להשמיץ. אפשר להבין שהיא עדין כואבת את התבוסה הפוליטית (על ראשות ההסתדרות - ב.פ.), אבל רצוי שתתגבר ותהיה עניינית".

שלי יחימוביץ' צילום: אלכס קולומויסקי

בתגובה לביקורת על ההסכם הקיבוצי המאפשר להטיל קנסות על העובדים, ציין ניסנקורן כי מדובר רק בצעד אחד מבין הצעדים שסוכמו מול משרדי הממשלה. "המטרה שלי היא להפחית את המספר הנפגעים, כך שאדם יצא לעבודה בריא ויחזור בריא, ואני דורש את זה מכולם", אמר. "ההסכם מאוד מאוזן בנוגע לעובדים, כי גם הם צריכים להיות מודעים לנושא הבטיחות".

יו"ר ההסתדרות פירט, כי לפי ההסכם - במידה שעובד קיבל ציוד מגן מהמעסיק וסירב לשים אותו - המעסיק יכול לפנות לוועדה שכוללת נציג של ההסתדרות, של המעסיקים ומומחה חיצוני לבטיחות, שתבחן הטלת קנסות על העובד. גובה הקנס ינוע בין שכר עבודה של יום אחד עד ל-4 ימים, וזאת במידה שמדובר בעבירות חוזרות ונשנות מסכנות חיים. "הכסף לא הולך למעסיק, אלא לחשבון ייעודי לטובת בטיחות", הוסיף. "המטרה היא הרתעתית וזה חלק מהחבילה".

"זה לא ההישג הראשון, רחוק מכך", הוסיף. "בשבוע שעבר אישרה הכנסת בקריאה שניה ושלישית את הצעת החוק למינוי עוזרי בטיחות באתרי הבנייה, הממשלה אישרה את הגדלת התקנים למפקחי בטיחות וכרגע זה נמצא ביישום, היום אושרה בקריאה טרומית הצעת החוק לפיה העסקת מנופאים באמצעות קבלן כוח אדם תותנה בקבלת היתר מיוחד מחברות ייעודיות והשבוע מסתיים המועד להערות הציבור לגבי התקנות החדשות לפיגומים".

חלק מהביקורת היא שכבר היום יכולים המעסיקים לנקוט בצעדים נגד עובדים שמבצעים עבירות בטיחות, למשל פיטורים, אך נמנעים לעשות זאת משיקולים כלכליים.

"אני נגד פיטורים ובעד השתתפות באחריות בבטיחות של העובדים. לעמדתי זה הסכם מאוד מאוזן ונכון. הצעדים הללו יביאו לירידה דרסטית במספר הנפגעים".

"יריקה בפרצוף של כל המשפחות"

סרגיי מרצ'נקו, אחיו של אנטון מרצנקו ז"ל שנהרג בתאונת עבודה בבניין בבת ים לפני כחודש וחצי, מתח אף הוא ביקורת בדיון על ההסכם. "זו יריקה בפרצוף שלי ושל כל המשפחות", אמר. "אין פיקוח, אין אכיפה ואין הרתעה - בגלל זה רוב ההרוגים. אתם יכולים להסתכל לי בעיניים - אני רוצה שיקרה שינוי, זה על מות אחי.

"לא אדם אחד מת, זו משפחה שלמה", הוסיף. "המשפחה שלנו התהפכה. אני לא יכול להמשיך את החיים שלי כמו שהיו, כי זה פשוט נוראי. נהרגים אנשים שכלל אינם אשמים. 18 אלף אתרים ויש 30 פקחים. יש ים אתרים שלא יראו אפילו פקח אחד לאורך כל פרויקט הבנייה. איפה כתבי האישום? איפה אכיפה בתוך הפרויקט? אני מבטיח לכם שאם יוגשו כתבי אישום הקבלנים יאכפו את נושא הבטיחות".

עו"ד ישראל אסל, היועץ המשפטי של הפורום למניעת תאונות עבודה, אמר בדיון כי "ההסכם נחתם במחתרת כי הוא נוגד את כל תקנות הבטיחות בעבודה שמטילות את החובה לדאוג על בטיחות העבודה על מבצע העבודה. ההסכם הופך את האחריות מהקבלן לעובד. זה לא רק עניין של חבישת קסדה או לא, הקבלנים צריכים לספק את ציוד הבטיחות - רתמה, נעליים וכדומה, ולא מספקים אותו.

לחיזוק דבריו אסל ביקש מהתובעת הראשית במשרד העבודה, גליה לוי, לפרט כמה כתבי אישום הוגשו נגד קבלנים בגין הפרות כללי בטיחות. לוי השיבה כי במהלך 2016 הוגשו 11 כתבי אישום, במהלך 2017 הוגשו 7 כתבי אישום וב-2018 - 35. יחימוביץ' אמרה בתגובה, כי "זה מספר זעום לעומת הדוחות שהתקבלו בשטח. זה לא הגיוני. 38 הוא קרוב למספר העובדים שנהרגו".

"מעבירים את האחריות מהקבלן לעובד"

בדיון שנערך בוועדה לביקורת המדינה ציין ממונה זרוע העבודה במשרד העבודה, מוטי אלישע, כי חברה חיצונית מאתרת בימים אלו מועמדים לתפקיד הממונה על הבטיחות במשרד, זאת לאחר התפטרותו של הממונה האחרון, ארז מימון, לפני כחודש וחצי. לדבריו, התפקיד יאויש בתוך כחצי שנה.

אלישע פירט צעדים נוספים הננקטים לשיפור הבטיחות באתרים, בהם סגירת יותר מ-50 אתרים שנמצאו בהם ליקויי בטיחות בחודש האחרון, מתן הנחיות לעובדים באתרים בשפתם, הובלת חקיקה שתאסור על קבלנים מפרי חוק להשתתף במכרזי ממשלה, והגדלת מספר המפקחים, כפי שנקבע בהסכם בין ההסתדרות למשרדי הממשלה. "בעקבות ההסכם קיבלנו 60 תקנים, 25 עכשיו, 35 בינואר ועוד 17. 20 תקנים לממוני בטיחות לא אוישו, כי אנשים לא עמדו בתנאי הסף של ניסיון של שנתיים, הורדנו את דרישות הסף ופורסמו מכרזים חדשים.

עוד הוא ציין, כי בימים אלו החלו בהקמת יחידת החקירות המשותפת למשטרת ישראל, שתחקור את תאונות העבודה הקטלניות באתרים. רפ"ק ליאת לב, קמ"ד חקירות במשטרת ישראל, ציינה כי בימים אלה נמצאים 12 חוקרי היחידה בהכשרות וכי היחידה תתחיל לפעול בסוף החודש.

אילן אליהו, מנהל אגף בכיר ברשם הקבלנים, אמר בדיון כי בשנה האחרונה הזמנו לשימוע 8 חברות שהפרו כללי בטיחות. "לפני שאני נוקט אמצעי משמעת נגד קבלנים אני צריך להזמין אותם לשימוע", אמר. "בחודשים האחרונים הזמנתי שמונה חברות, מתוכן התבצע שימוע ל-4 חברות ובחודש דצמבר יתקיימו ארבעה נוספים. מי שעושה את השימוע זו חברה מייעצת של מהנדסים ותיקים בתחום. ארבעת החברות ששמענו הציגו שיפור בבטיחות ולכן לא הופעלו נגדן סנקציות. זה מעודד את הקבלנים להשתפר".