הכנסת בדרך לעצור את החגיגה של חברות הגבייה בעיריות

ועדת הפנים של הכנסת מתכוונת לחולל מהפכה בשימוש של רשויות מקומיות בחברות גבייה, כך שיימנע מהרשויות לשלם לחברות אחוזים מהסכום שהן גובות. זאת, למניעת מצב שבו יש לחברות אינטרס לנפח את החובות כדי להגדיל את רווחיהן. רשות האכיפה והגבייה פנתה לוועדה להעביר את החוק כהוראת שעה (חוק זמני) לארבע שנים כדי לעודד רשויות לעבור מחברות גבייה פרטיות למרכז לגביית קנסות של המדינה. יו"ר הוועדה ח"כ יואב קיש עדיין לא החליט כיצד לנהוג בעניין זה. מרכז השלטון המקומי מתנגד לשינויים בחריפות.

עד שנות התשעים ביצעו רשויות מקומיות את גביית הארנונה והתשלומים האחרים בעצמן. בשל הקושי להפעיל מנגנון כזה סבלו רשויות קטנות מאחוזי גבייה נמוכים. החל משנות התשעים הפעיל האוצר לחצים כבדים על רשויות לעבור לשימוש בחברות גבייה פרטיות ואף התנה הסכמי הבראה במהלך כזה. כיום רוב הרשויות המקומיות משתמשות בחברות כאלו. ביותר מ־90% מהשוק שולטות שתי חברות גדולות — מילגם ומ.ג.ע.ר — ומלבדן פועלות עוד חמש חברות קטנות.

עמלה של 19% בקנסות חניה

ב־15 השנים האחרונות נמתחה ביקורת קשה על התנהגות מתעמרת של חברות הגבייה בחלק מהרשויות. זאת בין היתר בדו"ח של מבקר המדינה, בדו"ח של האגודה לזכויות האזרח ובכמה תחקירים עיתונאיים. דו"ח האגודה לזכויות האזרח בנושא מציין כי "יש דיווחים רבים על שימוש באמצעים בלתי חוקיים כלפי תושבים, איומים ושימוש בכוח". על פי דו"ח האגודה לזכויות האזרח, העמלות על גביית ארנונה ומים עומדות סביב 5% מסכום הגבייה ובקנסות חניה על כ־19%.

במרץ האחרון קבע בג"ץ במסגרת הדיון בעתירה של נשיאות הארגונים העסקיים כי הפרטת פעולות גבייה היא "האצלת סמכויות אסורה". עם זאת, בג"ץ קצב שנה כדי להסדיר את הנושא בחקיקה.

המאמצים להסדיר את הנושא בחקיקה נמשכים מ־2004. אבל בפועל הצעת חוק חברות הגבייה הממשלתית עברה בקריאה ראשונה רק ביוני 2014 ועד פסיקת בג"ץ לא הוכנה כלל לקריאה שנייה ושלישית. ההצעה המקורית מנציחה במידה רבה את המצב הקיים שבו פועלת חברות הגבייה ללא מגבלות ופיקוח משמעותיים.

אלא שביוזמת יו"ר הוועדה ח"כ קיש הגיש השבוע היועץ המשפטי של ועדת הפנים עו"ד תומר רוזנר נוסח מתוקן לקראת מרתון של חמישה דיונים בהצעת החוק שקיש מתכוון לקיים השבוע ובשבוע הבא. הצעת החוק קובעת כי "לא תשלם עירייה לחברת גבייה שכר עבור שירותי גבייה שסכומו תלוי בסכום החוב שגבתה". חשוב לא פחות: בניגוד למצב הקיים שבו מופתעים חייבים לגלות עיקול על חוב שלא ידעו על קיומו, העיריות יחויבו מעתה לשלוח התראה לפני עיקול בדואר רשום.

מימין: יו"ר ועדת הפנים יואב קיש ויו"ר מרכז השלטון המקומי חיים ביבס צילומים: אלכס קולומויסקי, עמית שעל

"יפגעו לנו בקופה"

יוזמה נוספת של קיש היא ניתוק חברות הגבייה מפעולות העיקול הפיזיות הכרוכות בכניסה לשטח פרטי ותפיסת חפצים. זה אומר שמעתה העיריות יצטרכו להתקשר בנפרד עם חברות שיבצעו את העיקול ולא יוכלו לעשות זאת דרך חברות הגבייה. חברות הגבייה יידרשו לעבור רישוי, הן יוכפפו לביקורת מבקר המדינה ומבקרי הרשויות המקומיות.

ח"כ מרב מיכאלי מהמחנה הציוני אומרת שהייתה מעדיפה למנוע כל שימוש בחברות גביה, אבל לפחות יש להעביר את החוק כחוק זמני. מנכ"ל רשות האכיפה והגביה תומר מוסקוביץ' מסביר שהעברת החוק כהוראת שעה חיונית כדי שיותר רשויות יעדיפו להשתמש במרכז לגביית קנסות של הרשות ולא בחברות גבייה. יו"ר הועדה ח"כ יואב קיש מהליכוד אומר ש"עד היום הגביה היתה קשה מדי. נוסיף פיקוח ורישוי על חברות הגביה".

את ההתנגדות לשינויים המוצעים מוביל מרכז השלטון המקומי, שבראשו עומד חיים ביבס. מהשלטון המקומי נמסר ש"יש מקום להסדיר את פעולת חברות הגבייה ברשויות המקומיות אך לא במחיר של קשירת ידיהן של הרשויות המקומיות ופגיעה בסמכויות הגבייה שלהן ובקופתן". במרכז השלטון המקומי מתנגדים לחובת משלוח מכתב רשום לפני עיקול בטענה שמדובר בעומס בירוקרטי. כן הם מתנגדים להעברת החוק כהוראת שעה בטענה שמדובר בחוק שדורש היערכות רבה ולא יתכן שיהיה זמני.