פורטנייט הגיע ל-200 מיליון משתמשים, הורים חוששים מהתמכרות ילדיהם

משחק היריות פורטנייט הפך זה מכבר ללהיט: ביולי האחרון עמד מספר המשתמשים שלו על 125 מיליון, ועתה מדווחת סוכנות בלומברג שטיפס ל-200 מיליון. המשחק הפך לפופולרי מאוד משום שהוא חינמי בגרסת הבאטל רויאל - קרב רב-משתתפים מקוון, קל ופשוט להתקנה ואינו כולל אלימות גרפית אותנטית, מהסוג שגורם לאסור על ילדיהם לשחק בו.

הפופולריות הזו, ביחד עם שיעורי הצמיחה המרשימים, גרמו לארגוני הורים לתהות האם המשחק ממכר, והאם יש צורך בהתערבות מקצועית לטיפול בילדים "מכורים". בפועל, המשחק לא ממכר או מסוכן יותר מכדורגל או טאקי; יש בו רכיב חברתי משמעותי שכן ילדים משחקים עם חברים, ואין הוא מבודד את הילד או חושף אותו לרעיונות מסוכנים.

פורטנייט

ואולם, זוהו מקרים בהם השתלט המשחק על שגרת יומם של מתבגרים ומבוגרים כאחד. למשל, אם אמריקאית שסיפרה לבלומברג על קשיי בנה בן ה-17 להתנתק מהמשחק - בו הוא מבלה כ-12 שעות ביממה; אתר בריטי שעוסק בשירותי גירושין טען שכ-200 תיקי גירושין שהגיעו לידיו הזכירו משחקים ממושכים מדי בפורטנייט כאחד המניעים לפרידה; ודיוויד פרייס, שחקן קבוצת הבייסבול בוסטון רד סוקס, נאלץ להיעדר ממשחק ליגה חשוב בגלל פגיעה בכף ידו - שנוצרה בשל משחק ממושך מדי בפורטנייט.

מסגרות גמילה מהתמכרויות ציינו את פורטנייט כאחד הנפוצים בקרב בני נוער, ופסיכולוגים ציינו שכ-60% מתוך 120 ילדים שטופלו ספציפית לגמילה ממשחקי וידאו היו מכורים לפורטנייט.

האם יש סיבה לדאגה?

בפועל, פורטנייט אינו מסוכן יותר ממשחקים שקדמו לו; הורים הביעו דאגה מהתמכרות למשחקי וידאו עוד בשנות השמונים והתשעים, עם הופעת קונסולות כאטארי ונינטנדו NES ומדובר בדאגה ותיקה מאוד. על אף הצמיחה בשיעור הגיימרים והופעת כותרים פופולריים, התמכרות למשחק ספציפי באופן שמזיק למשתמש הוא תופעה מאוד נדירה. 

פורטנייט גם אינו ממכר יותר ממשחקים אחרים; ילדים פשוט מוצאים בו חוויה חברתית, מה שמגביר ומאריך את העניין שלהם בו. הורים מודאגים יכולים להיות מודעים להיקפי השימוש של ילדיהם במשחק - ואז להחיל ולאכוף מגבלת שעות. מבוגרים, לעומת זאת, צריכים פשוט להיות מודעים להרגלי השימוש שלהם; שקיעה במשחק הזה אינה שונה מהשקיעה בשירותים חברתיים מקוונים אחרים.