אנרגיה חלופית: המלצות לסופ"ש
פסטיבל הקולנוע היהודי, תערוכה Alone In The Dark, צילום פרוקי רגליים, חרקים, זוחלים ודו־חיים, התקליט החדש מריאן פייתפול, המחזה האחרון של נסים אלוני "האם יש מקקים בישראל" ועוד
לפצח את החידה "מהו קולנוע יהודי"
פסטיבל הקולנוע היהודי, שייפתח בשבת בסינמטק ירושלים, חוגג השנה יום הולדת 20, אבל אני עדיין לא יודע מה זה "קולנוע יהודי". סרטים על יהודים? של יהודים? "סרטי שואה"? מהתוכניה עולה שכל התשובות נכונות. מכל שלל הסרטים, כדאי שים לב במיוחד לשני סרטים רוסיים מדוברים מאד: "דובלטוב" הרוסי, העוסק בחברותו של הסופר דובלטוב עם המשורר זוכה הנובל יוסף ברודסקי. זה סרט שהוא כמו רומן רוסי, מתיש ומרהיב בו זמנית, עמוס פרטים ודמויות ונע בין עולם החלומות הסהרורי של הגיבור ובין פורטרט פוליטי נוקדני; ו"סוביבור", נציג רוסיה לאוסקר, שעוסק במרד במחנה הריכוז הפולני בימי השואה. הסיפור הזה כבר זכה לגרסה הוליוודית, ונראה שהגרסה הרוסית תהיה אכזרית וקיצונית יותר.
יאיר רוה
תערוכה
לגלות עולם מסחרר דרך קיר שבור
הפתעה קריפית מעט חיכתה לי בתערוכה "Alone In The Dark" בבית העיר בתל אביב - כדי להיכנס אליה צריך לעבור דרך קיר שבור. אבל אחרי המכשול הראשוני, הנשימה נעתקת מכל הסיבות הנכונות. חברי הקולקטיב “Da Mental Vaporz” מפריז אחראים לתערוכה המרשימה הזאת שמתקיימת במסגרת עונת התרבות ישראל־צרפת בחלל תלת קומתי, ובליבו - שבעה לוחות פרספקס ענקיים, שיחד יוצרים דימוי מונוכרומטי משוגע. התחלתי ללכת לצד הלוחות, ובכל צעד ראיתי איך הדימוי משנה את פניו. זאת חוויה רב חושית שמקיפה אותך כצופה אבל אתה גם מקיף אותה. ובכל מילימטר שתבחר לעצור, תגלה (ותיזכר) מחדש עד כמה שונים הדברים מנקודות מבט אחרות.
רעות ברנע
קהילה
להפסיק לפחד ולהתאהב בעכביש
שמה הקליט של קבוצת הפייסבוק "צילום פרוקי רגליים, חרקים, זוחלים ודו־חיים" מעיד על המתרחש בה. בתור בחורה עירונית, תמיד גיליתי חשדנות כלפי היצורים האלה. אבל חוויית השיטוט בקבוצת הפייסבוק היא כמו צפייה בסרט טבע, שמלווה בהערותיהם של מדענים, לוכדי נכשים וסתם סקרנים, ומצליחה להרחיק מהיצורים האלה את כינוי הגנאי "מזיקים". לאחר שנחשפתי לכמות לא מבוטלת של תמונות וסרטונים של נחשים, פרווניות, עכבישים, חיפושיות, עש ומה לא; לצד הכביש, במקלחת או בתוך אריזות של קטניות – אני מוכנה להכיר בכך שהם חלק מגלגל החיים. אני מודה שעוד לא הגעתי לשלב של אימוץ נחש, אבל מאוד התרגשתי מצפייה בסרטון של זיקית יולדת. טוב נו, זה היה גם קצת מגעיל.
גל אשל
מוזיקה
לחבק את החורף עם מריאן פיית'פול
על עטיפת תקליטה החדש, Negative Capability, מריאן פייתפול מצולמת עם ליפסטיק אדום ובלונד מטופח, צעירה למראה בהרבה מ־72 שנותיה. נדרש עוד רגע לזהות שבידה מקל הליכה – תזכורת לאחרית המצפה לכולנו, גם לאלה שהיו המוזה של מיק ג’אגר. בהתאם, התקליט מושלם לחובבי מלנכוליית חורף. התחילו עם "The Gypsy Faerie Queen” המכשף, כשברקע ניק קייב מעצים את האפקט; המשיכו לגרסה סדוקת החיים של "As Tears Go By”, השיר שמתבגר עם פייתפול מגיל 18; ולקינוח “Loneliest Person”, עם השורה האלמותית: “אתה אולי האדם הבודד בעולם, אך לעולם לא תהיה בודד כמוני”. לחבק את החורף ולחתוך ורידים בחיוך מאושר.
אמיר זיו
תיאטרון
לצפות בגרסה ערומה של מחזה
הקאמרי עורך מדי שנה אירועי קריאות מבוימות למחזות. כצופת תיאטרון מיטיבת לכת, הקריאות האלה מספקות חוויה מרעננת ומשוחררת שמאפשרת להתרכז במחזה עצמו, במילה הכתובה, בכוונת המשורר. זו גם הזדמנות ל"בדיקת חומרים" על הקהל והזדמנות עבורו לצפות בטובי השחקנים באופן אינטימי. בשבוע הקרוב יועלו, בין השאר, המחזה האחרון של נסים אלוני "האם יש מקקים בישראל", הדרמה הקומית המרירה "למות עליך" של יעל לבנטל ושלומית ארנון על בחורה שאהובה המת חוזר אליה כרוח, ו"גאון בכלוב", דרמה קומית מאת עירית קפלן ויואב ברלב, שחתומים על אחת ההצגות לילדים המקסימות בשנים האחרונות "המכשפה בדלת ממול".
מאיה נחום שחל