הכנסת אישרה את החוק להקמת הוועדה ליציבות פיננסית

בראש הוועדה יעמוד נגיד בנק ישראל ומטרתה לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה, באמצעות תיאום בין רשויות הפיקוח הפיננסיות - הפיקוח על הבנקים, רשות שוק ההון ביטוח וחיסכון, הפיקוח על נותני שירותים פיננסיים מוסדרים במשרד האוצר, הפיקוח על מערכות תשלומים ורשות ני"ע - וכן בינן לבין בנק ישראל ומשרד האוצר.

משה גפני צילום: אלכס קולומויסקי

לוועדה ליציבות פיננסית תוקנה סמכות להתריע בפני רשויות הפיקוח הפיננסיות כאשר היא מזהה סיכון מערכתי ממשי ולהמליץ על אמצעים למניעתו או להפחתתו והיא תדווח על כך לראש הממשלה ולשר האוצר. על הגורם שאליו מופנית ההמלצה מוצע להחיל מנגנון של "אמץ או הסבר" ולפיו תחול עליו חובה למתן הסבר לוועדה ליציבות פיננסית אם הוא בוחר שלא ליישם את המלצתה.

בדברי ההסבר לחוק נכתב כי "יציבות פיננסית היא תנאי הכרחי לשם השגת צמיחה בת־קיימא ולשם השגת רמה גבוהה של השקעות ותעסוקה במשק. בעקבות המשבר הפיננסי העולמי שנוצר בשנת 2008, גברה ההכרה בכך שלצורך הבטחת היציבות הפיננסית המערכתית אין די בהבטחת יציבותו של מוסד פיננסי מסוים בפני עצמו או של כל רכיב במערכת הפיננסית בנפרד, וכי נדרשת ראייה אינטגרטיבית של כלל המערכת הפיננסית, הכוללת מאמץ לזהות סיכונים המתפתחים בה על פני זמן ואת סיכוני ההדבקה לרוחבה של המערכת, ולהגיב עליהם מבעוד מועד".

במהלך הדיונים התנגד משרד המשפטים לדרישת ועדת הכספים לפיה שר האוצר יהיה רשאי למסור דיווח ליו"ר ועדת הכספים על חשש ליציבות פיננסית ושימוש אפשרי בכספי מדינה למניעת פגיעה ביציבות הפיננסית. בהמשך הסכים משרד המשפטים שהדיווח יימסר רק אם נגיד בנק ישראל המשמש כיו"ר הוועדה ליציבות פיננסית יסכים לכך. הח"כים ובראשם יו"ר ועדת הכספים משה גפני (יהדות התורה) ומיקי לוי (יש עתיד) דחו את העמדה הזו - וקבעו ששר האוצר יהיה רשאי למסור דיווח לאחר שמסר על כך לנגיד - והתייעץ עימו אך הוא לא נדרש להסכמתו של הנגיד למסירת הדיווח.

לוי בירך על הקמתה של הוועדה ליציבות פיננסית ואמר כי "אני מקווה מאוד שהוועדה הזו תהיה מחוסרת עבודה, אם כי הנתונים הכלכליים הנוכחיים מאוד מדאיגים אותי: גביית המסים בירידה, הצמיחה בירידה והגירעון הולך וגדל. כל אלו הינם מדדים רעים ליציבות המשק והכלכלה ואסור להקל בהם ראש".