קבלני שיפוצים מתנגדים לתקן הפיגומים האירופאי שמקודם ע"י משרד העבודה

תקן הפיגומים האירופאי שמקודם בימים אלה על ידי משרד העבודה מעורר התנגדות עזה ולחצים של הארגונים המקצועיים בענף הבנייה אשר מבקשים להגביל או לבטל אותו. במכתב שהעביר יו"ר התאחדות קבלני השיפוצים – ערן סיב, ליוזמי החוק ח"כ אלי אללוף יו"ר ועדת העבודה הרווחה והבריאות, וכן לשר העבודה והרווחה - חיים כץ ולאנשי משרדו הוא טוען, כי החוק עשוי לגרום לנזק משמעותי לענף השיפוצים ולייקר את עלות שיפוץ המבנים בכ-15%.

תקן הפיגומים צפוי לחייב שימוש בפיגומים מתקן אירופאי מתקדם, וזאת במקום הפיגומים הקיימים אשר במקרים רבים אינם תקינים ולפי משרד העבודה מסכנים את העובדים באתר. מדובר במהלך שנועד לצמצם ככל הניתן את סיבת המוות והפציעה הנפוצה ביותר בעבודות בנייה בישראל – נפילה מגובה. על פי הנתונים למעלה מ-60% ממקרי המוות והפציעות באתרי בנייה נובעים מנפילה מגובה. מדובר בתקן קיים אשר לא מחייב כיום את הקבלנים והמטרה של משרד העבודה היא לבצע בו שינויים ולהביא אותו לדיון בוועדת העבודה בכנסת במהלך חודש דצמבר. כיוון שמדובר בשינוי תקן קיים התקן לא נדרש לעבור מסלול דומה לזה של החקיקה.

פועל בניין עובד ללא עיגון צילום: שאול גולן

יחד אם זאת, לטענת קבלני השיפוצים, יש להחריג אותם מהתקן היות והיקף התאונות בענף השיפוצים אשר נגרם כתוצאה מנפילה מגובה הוא מזערי. לאור זאת, קבלני השיפוצים מבקשים להחיל את התקן רק על מבנים בגובה שמעל 9 מטר בעוד שכיום הוא אמור לחול על כל המבנים. "אמנם, ענף השיפוצים מהווה חלק מענף הבנייה, אך יחד עם זאת קיים שוני מהותי באופי וסוג העבודות שהינן עבודות המוגדרות כבעלות סיכון נמוך", לשון המכתב.

בהמשך ציין סיב במכתבו, "מבין תאונות הבנייה רק כ-5% הינן תאונות שהתרחשו באתרי שיפוצים כאשר סיבת גרימת התאונה לא הייתה נפילה מפיגום אלא תאונות עבודה הנובעות מהתחשמלות, יציבות מבנים וכו'". לפי סיב, על מנת למנוע תאונות עבודה בתחום הפיגומים יש להקפיד על התקנה נכונה, ולבדוק אותו באמצעות בודק מוסמך. עם זאת, מנתוני קו לעובד המתעדים את התאונות באתרי הבנייה, מאז תחילת השנה נפצעו מנפילה מגובה נמוך שמתחת ל-6 מטר כ-53 עובדים, אם כי לא ברור האם סיבת הנפילה קשורה לפיגומים.

התקן במידה ויעבור יחייב התקנה של פיגומים בכל מבנה שנמצא בבנייה או שיפוץ חיצוני, כאשר ישנה הבדלה בין תקופת יישום התקן במבנים שבגובה של עד 6 מטר מדובר על כשנה וחצי ובמקרים שבהם המבנה גבוה מ-6 מטר בתוך חצי שנה. אחת המחלוקות המשמעותיות היא סביב העלות הכספית של הפיגומים, נושא אשר עלה בין היתר על ידי התאחדות בוני הארץ. כיום, מרבית חברות הביצוע לא מחזיקות מלאי של פיגומים אלא שוכרות קבלני פיגומים בהתאם לצורך. לפי ההתאחדות, שכירת פיגומים מהתקן החדש תחייב את קבלני הפיגומים להצטייד מחדש ותוביל לתוספת של מאות אלפי שקלים לבניין, עלות אשר תתגלגל על רוכשי הדירות. על פי ההתאחדות גם לוח הזמנים ליישום התקן אינו ריאלי ועלול ליצור מצב שבו יש מחסור בפיגומים תקניים.

התנגדות נוספת לתקן היא מצד מתקיני הפיגומים אשר דורשים לבטל את המהלך כליל. לדברי מוביל התאגדות המתקינים (קבלני הפיגומים) - מאיר שמש, הפיגומים הקיימים בטיחותיים לפחות כמו אלה שנדרשים מתוקף התקן האירופאי. שמש אומר כי לא ברור מה הוביל ועל סמך מה מקדמים את התקן החדש, אך הוא משוכנע כי הוא לא יפתור את הבעיה. "יש לנו את הציוד שלנו ולא נזרוק אותו בגלל גחמות לא מבוססות. הפיגום החדש לא יותר טוב משלנו, יש לנו היום אלמנטים חדשים שהם יותר בטיחותיים, ובמידה וזה יעבור העלות של הפיגומים תיפול על רוכשי הדירות. אני מעריך שכל דירה תעלה עוד 15 אלף שקל תוספת. זו גם תעשיה של יצרנים שמפרנסת הרבה משפחות".

שמש מאשים את הקבלנים במקרים שבהם יש תאונות בפיגומים ואומר, כי הם ממהרים לפרק פיגומים במהירות ובניגוד להנחיות. לדבריו הם מציעים כי מידי חודש הם יבדקו את הפיגומים ויעבירו את הדוח ישירות למשרד העבודה.