הסיבוב המהיר של דוידי: תשואה של 25% בתוך שנתיים ב־G1
קרן פימי תנפיק לפי שווי של 550 מיליון שקל את חברת האבטחה, שאותה מכרה לה G4S הבריטית עקב לחץ של ה־BDS. החברה, שהוגשו נגדה תביעות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים על ידי עובדיה, חילקה בשנתיים וחצי האחרונות דיבידנדים בסכום של כ־90 מיליון שקל
מתיחות בעזה? דריכות בצפון? יש חברה שלא רק שלא חוששת מחדשות מדאיגות כאלה, אלא להפך. קרן פימי, שרכשה ב־2016 את חברת G4S מידי קבוצת G4S הבריטית, מבקשת להנפיק אותה בתל אביב.
כיום נקראת החברה G1 (ג'י וואן) פתרונות אבטחה, והיא עוסקת בשירותי שמירה, אבטחה ובפתרונות הקשורים בתחום אלה. מדובר בגלגול של חברת השמירה שנסחרה בעבר בתל אביב ונמחקה בספטמבר 2006.
- "פימי מוכרת רק אחרי מיצוי יכולת התרומה של הארגון, אצלנו עוד יש פוטנציאל"
- ההימור המוצלח של עובדי נייר חדרה: העדיפו אופציות על תוספת שנתית - והרוויחו 70 אלף שקל
- מנועי בית שמש רוכשת יצרנית חלקי סילון מטירת הכרמל ב-58.5 מיליון דולר
G1 היא גלגול חדש של חברת השמירה שהוקמה על ידי שוטר במשטרת הבריטית בתקופת המנדט, שפרש והקים חברת אבטחה לשמירה על רכוש ועסקים יהודיים. לפי טיוטת התשקיף, לחברה יש חשיפה לכמה תובענות ייצוגיות בהיקף של עשרות מיליוני שקלים, שנמצאות בשלבים שונים. רובן עוסקות בדרישות עובדים בנוגע לתנאי העסקתם.
לפי ההערכות, בכוונת קרן ההשקעות של ישי דוידי לגייס בהנפקה סכום של 250 מיליון שקל, לפי שווי חברה שינוע בין מחיר מינימלי של 500 למקסימלי של 550 מיליון שקל. מבנה ההנפקה שבחרה פימי, ושאותה תוביל דיסקונט קפיטל חיתום, הוא מעט שונה מהמוכר בשוק ההון – הצעה לא־אחידה.
ההצעה הלא־אחידה מקשה יותר על המוסדיים
שיטת ההצעה הלא־אחידה היא פרקטיקה נפוצה להנפקות בחו"ל, בייחוד בארה"ב, שכמעט לא רווחת בארץ. בישראל נהוגה שיטת המכרז האחיד, שבמהלכה בהנפקת מניות מוצעת מרבית ההנפקה בשלב הראשון למוסדיים, שמכונים בתשקיף "משקיעים מסווגים". בשלב השני היא מוצעת לציבור. במכרז נקבע המחיר למניות החברה, שהוא זהה לכולם.
בשיטת ההצעה הלא־אחידה (Book Building) מבצע החתם רוד שואו שבו הוא אוסף הזמנות מגופי ההשקעה. הם לא יודעים מה השווי שבו מציעים עמיתיהם והוא גלוי לחתם. לאחר שנאספו מספיק הזמנות, מבוצעת ההנפקה. בכך יש ודאות גבוהה יותר, אך על המוסדיים לעמול קשה יותר כדי לוודא שהשווי שהם מציעים מדויק ככל הניתן. חלק מההנפקה מובטח על ידי החתם.
האפשרות להנפקות לפי מודל השיטה הלא־אחידה החלה לפני יותר מעשור, אך עד כה השימוש בהן היה מזערי. החתמים בדרך כלל העדיפו את שיטת המכרז האחיד, ובפועל שיטה זו כללה כל מיני פרקטיקות של הצעת החברה בשווי ראשון, וחיתוך בהמשך הרוד שואו - מה שהוביל להערכות רבות באשר לאופי החברה המונפקת. כאן מדובר בניסיון שכולל סיכון מסוים, אך לפי ההערכות בשוק המודל העסקי של החברה אמור להיות אפילו אטרקטיבי בתקופה עם מתיחות ביטחונית כמו שיש כיום.
אתמול החל הרוד שואו של נציגי החברה, שמנוהלת על ידי מיקי אדיב. ההערכה היא כי התהליך יימשך לפחות שבועיים עד שיובטחו ההזמנות. לפי שעה כבר השיגה החברה הזמנות מובטחות ממוסדיים בהיקף של 125 מיליון שקל, כלומר מחצית מהסכום שהיא מתכננת לגייס.
ההסדר באחת התביעות נדחה על ידי בית הדין לעבודה
נגד החברה הוגשו כמה תביעות, בין היתר על ידי עובדיה, בהיקף של כ־6.9 מיליון שקל. במקרה אחר התקבלה בקשה לאישור תובענה ייצוגית שהוגשה על ידי עובד, שחולקה לארבע תביעות שסכומן מסתכם ב־85.9 מיליון שקל. מדובר בתביעה על אי־תשלום בגין חגים על סך 56 מיליון שקל, ותביעה על אי מילוי אחר שעות מנוחה בשבת בכ־13 מיליון שקל. החברה הגיעה להסדר פשרה בסוף 2015, אלא שהוא נדחה על ידי בית הדין הארצי לענייני עבודה. הסדר מתוקן שהוגש ביוני 2017 נדחה אף הוא, וגם נדחתה האפשרות לערעור לבג"ץ. בתחילת השנה הנוכחית התבקשו הצדדים לערוך שינויים נוספים, והחברה הפרישה בגינו 1.5 מיליון שקל.
בנוסף, בתחילת 2013, הוגשה בקשה לתביעה ייצוגית נגד החברה בגין אי־תשלום תוספת ותק בהיקף של 31 מיליון שקל. בית הדין האזורי לענייני עבודה אישר את התובענה כייצוגית, והחברה נמצאת מ־2017 בערעור לבית הדין הארצי לעבודה בנושא. התובע אף עתר לבג"ץ בנושא ב־2018, אך להערכות היועצים המשפטיים של החברה, סיכויי העתירה נמוכים, ולכן לא נכללה הפרשה בדו"חות בנושא זה.
יו"ר החברה אלדד בן משה מוכר בשוק ההון, מאחר שהוא מכהן גם כמנכ"ל חברת הפתרונות לתחום הבנייה אינרום - גם היא של פימי. שם אחר בצמרת החברה שמוכר למרבית הציבור הוא יעקב פרי, שפרש מוקדם יותר השנה מהכנסת, עקב החשיפה על שירותו הצבאי החסר. פרי, ששימש בעבר מנכ"ל סלקום ויו"ר מזרחי טפחות, מכהן בG1 כדירקטור בלתי תלוי.
G1 נרכשה על ידי פימי בדצמבר 2016 בעסקה שהושלמה ב־2017, לאחר לחצים שהפעילו ארגוני ה־BDS על G4S הבריטית למכור את פעילותה בארץ. פימי רכשה את הפעילות (100%) תמורת 411 מיליון שקל. אך בתוספת דיבידנדים שמהם נהנתה בהמשך, ההערכות הן כי ההשקעה עומדת על סכום כולל נמוך יותר, של כ־350 מיליון שקל. ככל שתצליח ההנפקה, יהיה מדובר בתשואה של 25% בתוך שנתיים.
ישי דוידי, מייסד ומנכ"ל קרן פימי צילום: יונתן בלו
מהנתונים שהוצגו למשקיעים עולה כי G1 נחשבת עסק סולידי, ואף הצהירה על מדיניות חלוקת דיבידנד של 50% מהרווחים שתצבור. לפי ההערכות החוב הפיננסי של החברה נמוך מאוד, ואף שואף לאפס. זאת, לפי מיטב מסורת הניהול הצמוד של פימי, שנוהגת לחסל מינופים באופן שיטתי, ולא נוהגת לגייס אג"ח באמצעות החברות הציבוריות שבהן היא משקיעה.
G1 הוקמה ב־1937 על ידי משה שרמייסטר, שעבד במשטרה הבריטית ופרש ממנה לאחר עדותו בפרשת רצח ארלוזורוב. עד 2017 כיהן הנכד שלו יגאל שרמייסטר כיו"ר. לחברה יש שלושה תחומי פעילות עיקריים: פתרונות אבטחה, כולל אבטחה ושמירה; תחום המוקדים הכולל הפעלת סיורים, התקנת מערכות גילוי אש ומצלמות במעגל סגור לארגונים; ותחום הטכנולוגיות, שבו היא אינטגרטורית של מערכות מתח נמוך בפרויקטים. G1 מעסיקה 5,471 עובדים נכון לסוף יוני, שמועסקים עם הסכם קיבוצי. הרוב המכריע (4,643) שייכים לפתרונות האבטחה, לעומת 90 במטה, 176 בטכנולוגיות ו־713 מוקדים. יש לה יותר מ־50 אלף לקוחות.
ל־G1 היה מחזור מכירות של 778 מיליון שקל ב־2017 - עלייה של 3.7% לעומת 2016. בשנה שעברה הסתכם הרווח הנקי ב־45.1 מיליון שקל - עלייה של 23.6% לעומת 36.5 מיליון שקל ב־2016.
בשנה החולפת רכשה G1 חמש חברות, על ידי פימי. מדובר ברכישות בהיקף כולל של כ־8 מיליון שקל. לפי החברה, ארבע מהן היו בתחום המוקדים. הרכישה החמישית היתה בתחום הטכנולוגיות. "מרבית הכנסותיהן של החברות הנרכשות עדיין לא קיבלו ביטוי בתוצאות החברה", כך לפי טויטת התשקיף.
עלות שכר היו"ר הקודם שרמייסטר ב־2016–2017 היתה 11.8 מיליון שקל, ואילו זו של אדיב היתה 9.2 מיליון שקל. החברה מייצרת תשלומי דיבידנדים לאורך השנים, ולפי טיוטת התשקיף חילקה ב־2016 10 מיליון שקל כדיבידנד, ב־2017 חילקה 59.4 מיליון שקל, ועבור המחצית הראשונה של 2018 עוד 20 מיליון שקל - בסך הכל קרוב ל־90 מיליון שקל בשנתיים וחצי. נכון למועד הדו"חות הכספיים, שהוגשו כחלק מטיוטת התשקיף עד לרבעון השני של 2018, לחברה יש רווחים ראויים לחלוקה בהיקף של 11.9 מיליון שקל.
