הישרדות הקואליציה: נתניהו ממתין לנס חנוכה

נתניהו יזדקק לחסדיהם של רבני מועצת גדולי התורה, שיתכנסו בימים הקרובים כדי לדון אם להישאר בקואליציה גם במקרה שיאושר בכנסת חוק הגיוס בנוסח המקורי שהתקבל בקריאה הראשונה.

1. עם קואליציה מצומקת של 61 חברי כנסת נתניהו מבקש להעביר בקריאה השנייה והשלישית את חוק הגיוס. אבל לשם כך הוא תלוי לא רק ברבנים, אלא גם בשר הביטחון המתפטר אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו) וביו"ר יש עתיד ח"כ יאיר לפיד. שניים אלה נראו בשבוע שעבר מסתודדים במשכן הכנסת, ונראה שהם מהדקים את שיתוף הפעולה ביניהם. ליברמן ולפיד כבר הכריזו שיתמכו בחוק הגיוס שהוגש על ידי ליברמן, בתנאי שלא ישונה בו "אף פסיק", כפי שהתבטא לאחרונה ליברמן, עוד בטרם התפטרותו.

בקואליציה מקווים שמועצת גדולי התורה תיתן אור ירוק לחקיקת החוק בלא לפרוש מהקואליציה. שכן הקדמת הבחירות על רקע חוק הגיוס או פרישת המפלגות החרדיות מהקואליציה - עשויה לסייע בקלפי ללפיד ולליברמן.

במפלגות החרדיות ידרשו להכניס תיקונים ושיפורים בחוק המוצע בממשלה הבאה. לטענתם, נתניהו אמנם לא הבטיח להם שיוכנסו שינויים בחוק, אבל גם הוא יודע שאם ירכיב את הממשלה הבאה, שינוי החוק יהיה אחד התנאים להצטרפותם של החרדים לקואליציה בראשותו.

בקואליציה כבר נוקבים בלוח זמנים: מאחר שבג"ץ הורה לממשלה לחוקק חוק גיוס חדש עד לתחילת השבוע הבא (2.12), אזי אם תינתן הסכמת הרבנים, תאשר הכנסת בקריאה השנייה והשלישית את חוק הגיוס. אם התרחיש הזה אכן יתממש - נתניהו יצליח להשיג עוד ארכה לפעילותה של ממשלתו.

בינתיים נתניהו לא מבזבז זמן. בסוף השבוע מונה האלוף אייל זמיר כסגן הרמטכ"ל. זמיר כיהן בעבר כמזכירו הצבאי של נתניהו שהיה שמח לראותו כבר כעת כרמטכ"ל, אלא ששר הביטחון דאז ליברמן התנגד. ליברמן גם לא רצה למנות את זמיר כסגן הרמטכ"ל.

התפטרותו של ליברמן, וכניסתו של נתניהו למשרד הביטחון, אפשרו בסופו של דבר את מינויו של זמיר כסגן הרמטכ"ל.

ראש הממשלה בנימין נתניהו צילום: Ynet

נתניהו עוקב בדריכות אחר המהלכים למינויו של ניצב בדימוס משה (צ'יקו) אדרי כמפכ"ל במקומו של רוני אלשייך. בליכוד אומרים כי גם אם הקואליציה תיטה ליפול, נתניהו לא יאפשר את אישור החוק לפיזור הכנסת בטרם ימונה מפכ"ל חדש כלבבו.

2. שר בכיר בקואליציה תהה בימים האחרונים: אם הנושא הביטחוני כל כך מטריד את נתניהו עד כדי כך שהוא לוחץ על ראשי סיעות הקואליציה שלא להקדים את הבחירות, מדוע לפני שלושה חודשים הועלה בליכוד הרעיון לפזר את הכנסת באמצע נובמבר 2018, לאחר הבחירות לרשויות המקומיות, ולמה במרץ 2018 שקל נתניהו להקדים את הבחירות ולקיימן ביוני 2018, ובמרץ 2017 איים בהקדמת הבחירות על רקע התעקשותו של שר האוצר משה כחלון להקים את תאגיד השידור הציבורי? זאת ועוד, אם המצב הביטחוני כל כך קשה, מדוע נתניהו בחר להחזיק בתיק הביטחון ולא למנות שר ביטחון במשרה מלאה?

3. בקואליציה מעריכים שנתניהו החליט בסופו של דבר לקחת את תיק הביטחון כדי לשדר לציבור שיש על מי לסמוך וכי הוא "מר ביטחון". יש לשער כי בקרוב נראה תמונות שלו עם אלופי צה"ל ועם מעיל רוח בשטח. הימצאותו במשרד הביטחון נועדה לחזק את תדמיתו הצבאית מול הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ שמככב בכל סקרי דעת הקהל, ושבמחנה המרכז־שמאל רואים בו מושיע שיכול להתמודד עם נתניהו.

במערכת הפוליטית מעריכים שהבחירות עשויות להתקיים בחודש מרץ או באמצע מאי 2019. נתניהו מעדיף שהבחירות יתקיימו כמה שיותר מאוחר. כך בחגיגות העצמאות הממלכתיות יוכל לככב כראש הממשלה וכשר הביטחון ולכבוש את לבם של הבוחרים.

החוק קובע שניתן לקיים בחירות 5-3 חודשים מיום שהכנסת אישרה את החוק להתפזרותה. נתניהו ינסה להנשים את הקואליציה לפחות עד חג החנוכה, כלומר עד אמצע דצמבר בתקווה שגם לו יקרה נס חנוכה.