"טירוף מכירות האונליין של חודש נובמבר מייצר כמות עצומה של פסולת"

נובמבר השחור: חודש הקניות מעודד צרכנות לא סביבתית

בלק פריידיי, סייבר מאנדיי, יום הרווקים הסיני וימי המכירות המקבילים בישראל - כל אלה מותירים את יהל צדרבאום, יועצת אקולוגית והבעלים של החנות האקולוגית "אקו סטור", במצוקה של ממש, ולא מהבחינה העסקית. "באופן אישי קשה לי לראות את זה", מספרת צדרבאום בפודקאסט "שיחה מהעתיד" של בזק, "אנשים מתעוורים וקונים בלי סוף. בסוף זה מאד מזהם. ימי הטירוף מייצרים כמויות עצומות של פסולת בכל העולם. הזיהום הכי גדול בעולם נגרם מתחום האופנה, והגיע הזמן להגיד: קנו דברים איכותיים ורב פעמיים, במקום לזרוק-לקנות-לזרוק-לקנות".

למי שתהה מה הבדל בין חנות טבע לחנות אקולוגית – התשובה היא שחנות טבע מוכרת בעיקר מזון (ועל הדרך מוצרים נלווים), לעומת חנות אקולוגית שמתרכזת במגוון שעונה על כל תחומי החיים עם מנעד רחב של מוצרים עם ערך סביבתי, אקולוגי ובריא. "אקו סטור" היא חנות אקולוגית ייחודית וראשונה מסוגה בארץ, המאגדת במרחב אחד מוצרים אקולוגיים ממגוון קטגוריות ותחומי החיים. החזון של המיזם, מספרת צדרבאום, הוא לייצר צרכנות אחרת, צרכנות אקולוגית נגישה, לאגד ולהנגיש מוצרים שמיטיבים עם הבריאות ועם הסביבה לכמה שיותר אנשים בישראל, להעלות את רמת המודעות לנושאי צרכנות, בריאות ואיכות סביבה ולאפשר אלטרנטיבה של צרכנות אחרת.

"להיות אקולוגי זו בסוף מודעות שאתה מפתח - שינוי במודעות ובתפיסה, ולאחר מכן שינוי התנהגותי. הזיהום בסוף חוזר אלינו לצלחת ולגוף ואנחנו חייבים להתחיל להבין את ההשלכות, שהן סוג של מעגל. להיות אקולוגי הוא להבין שכל פעולה שאנחנו עושים על כדור הארץ – מקניית טלוויזיה ועד אכילה של ירק - משפיעה על כולם וגם עלינו. אגב, לא מדובר בטרנד - מסקר OECD שפורסם לאחרונה דירגו אנשים בסדר חשיבות - בריאות טובה, שמחת חיים, חינוך, איזון בין החיים לעבודה, ביטחון וסביבה נקייה. עבודה והכנסה נדחקו לאחור. אקולוגיה וקיימות נמצאים במקום ה-6 מתוך 11 בתחומי החיים".

לשאלה האם ישראלים קונים אונליין, משיבה צדרבאום: "בהחלט, אבל רוב האנשים עדיין יעדיפו לבוא ולראות את המוצר עצמו, במקום הפיזי שלו". ובכל זאת, "הקניות באונליין בצמיחה כל הזמן, גם באחוזים. חברות קטנות וגדולות פונות אלינו כל יום ברמה היומיומית ומחפשות אחר פתרונות סביבתיים למשרד כמו כוסות מתכלות וחומרי ניקיון טבעיים ואקולוגיים", היא מספרת. "גם ברשויות המקומיות מתחילה תזוזה בנושא: עיריית כפר סבא, למשל, פתחה אגף לחדשנות וקיימות וחסכה המון כסף. בין השאר היא מפעילה את "מרכז קיפו"ד" – 'קיימות פורצת דרך' לתושבים, שבו ניתן לשכור ציוד מסוגים שונים. ב'קפה קיפוד' התושבים אף מגיעים עם חפצים שהתקלקלו להם, והצוות במקום מתקן או מלמד אותם איך לתקן".

למשל, החברה ישראלית "ביו גז" לוקחת פסולת אורגנית ומייצרת ממנה גז לבישול ולהפעלת נורות. "המטרה הראשונה הייתה מיועדת למדינות מתפתחות בעולם השלישי שאין להם מקור אנרגיה אחר באופן כזה שהם יכולים לייצר את האנרגיה בעצמם". פתרון נוסף אקולוגי וטכנולוגי הוא דווקא בתחום בתי השימוש, ויותר נכון המים הנקיים המתבזבזים בשימוש. "יש פתרון מעניין של "שירותי ואקום לבתים", מספרת צדרבאום, "בדומה לבתי השימוש במטוסים ניתן למצוא גרסה ביתית שחוסכת המון מים נקיים".

במבט לעולם, אומרת צדרבאום, אפשר לראות ששבדיה טובה לא רק בלהרכיב רהיטים מאיקאה או להלביש את כולנו עם בגדי H&M, אלא גם בתחום הקיימות והסביבה. "שבדיה היא בהחלט מודל לחיקוי בתחום, זה מתחיל מ-9 פחי הפרדה בכל רחוב ומסתיים באחוז אחד של פסולת שהולכת להטמנה. לאחרונה הם אפילו התחילו לייבא פסולת כדי לייצר אנרגיה".