האם בגידת בני זוג, גוררת אי שיתוף בדירה שנרכשה לפני הנישואין?

מוגש מטעם DUN'S 100

במקרה זה, הבעל קיבל בירושה לפני הנישואין מקרקעין ועשה עסקת קומבינציה עם קבלן, אשר במסגרתה קיבל דירה אשר נרשמה על שמו. לאשתו לא היה כל חלק בדירה, בה התגוררו הצדדים כעשרים שנים. לעת גירושין, תבעה האישה מחצית מן הזכויות בדירה. בית הדין הרבני האזורי בחיפה קיבל את תביעת האישה. בערעור שהגיש הבעל, קבע בית הדין הרבני הגדול, כי לאישה לא מגיעות מחצית מן הזכויות בדירה. הנימוקים התבססו בעיקר על כך, שהאישה לא הוכיחה "שיתוף ספציפי בדירה", בין הנימוקים נזכרת אף בגידתה של האישה בבעלה.

כידוע, אין אשם בגירושין במדינת ישראל, משמע : גם אם בגדת, תוכל לקבל מחצית מן הרכוש אשר נצבר מעבודת בני הזוג במהלך הנישואין. אלא מאי? במקרה זה, לא מדובר ברכוש שנצבר במהלך הנישואין, אלא ברכושו של הבעל בלבד. מי שמבקש לקבל מחצית מרכוש שהגיע לפני הנישואין – רכוש חיצוני, חייב להוכיח כי היתה כוונה לשתף אותו באותו נכס.

נשאלת השאלה, האם ביהמ"ש יחלק את הרכוש החיצוני במצב של בגידה? בראשית שנת 2014, קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב : כבוד השופטים שאול שוחט, יהודית שבח ויצחק ענבר, שאין להעביר לבעל מחצית מן הזכויות בדירת מגורים של בני זוג, שהיו נשואים שנים רבות, שכן, הדירה נרכשה ע"י אבי האישה לפני הנישואין עבור בתו והוא אף רשם אותה על שמה. עוד עלה מפסה"ד, כי בגידותיו של הבעל בודאי לא יזכו אותו במחצית דירה זו, המהווה רכוש חיצוני. לכאורה פסקי הדין דומים. ומה השוני? באותו מקרה, הגבר לא זכה בנתח מדירת המגורים של האישה ולא התקיימה ועדה לבחירת שופטים, ימים אחדים בסמוך לאחר מתן פסה"ד.

עו"ד יעל גיל

בנסיבות אלו, פסה"ד לא קיבל אותן כותרות בתקשורת ולא זעקו מעל כל במה, כי גבר נושל מרכושו. פסק הדין מ - 2014, ניתן ע"י שלושה שופטים, אשר מונו טרם כהונת השרה שקד. מכאן עולה, כי הטענות הרבות בתקשורת, כי מינויה החדשים של השרה שקד לעליון, פועלים באופן שאינו דמוקרטי ושאר אמירות סרק, אינם נכונים או ראויים, שכן, עניינו של פסק דין זה, הוא הפרשנות הראויה בנוגע לחלוקת רכוש חיצוני, הוכחת שיתוף ספציפי בנכס, סמכות בג"ץ להתערב בפסיקות בד"ר וכן, גם השלכות בגידה על הקביעה, אם יש או אין שיתוף ספציפי בנכס. לא מדובר כלל ברעידת אדמה, אלא בפסיקה נוספת על פסק הדין מ-2014.

יעל גיל היא עו"ד