5 הערות על נבחרת ישראל אחרי ההפסד בסקוטלנד
יש סיבות לאופטימיות - זו הבשורה הגדולה מהפסד מאכזב של נבחרת ישראל בגלזגו
1. הפרמיירליג הסקוטית חתמה השבוע על הסכם זכויות בשווי 150 מיליון ליש"ט לחמש עונות. שדרוג משמעותי מההסכם הקודם. עוד השבוע? מוסד פרייז'ר אוף אלאנדר הסקוטי, בדק וגילה כי גלזגו סלטיק - הענקית הסקוטית - תרמה בסביבות 165 מיליון ליש"ט לכלכלה המקומית בעונת 2016/17 - זה יותר מאשר אירוע ספורט ענקי.
הנבחרת הסקוטית, עם 11 שחקני סגל שלא הגיעו למשחק מול ישראל בגלל פציעות, שווה 143 מיליון יורו לפי מחירון השחקנים האירופאי, Transfermarkt. בנבחרת הסקוטית יש את מלך הבישולים של הפרמיירליג האנגלית, ראיין פרייז'ר, משחק אצלה אחד מהמגנים הטובים ביותר בפרמיירליג, אנדי רוברטסון ועל הספסל יושב קשר העתיד של מנצ'סטר יונייטד, סקוט מקטומיניי. אולי לסקוטים יש כ-3 מיליון תושבים פחות משל ישראל אבל כלכלית, היסטורית, תדמיתית - הנבחרת שלה גדולה בכמה מידות על נבחרת ישראל, שכל השחקנים שלה שווים בסביבות 50 מיליון יורו, הכוכב הגדול שלה משחק בליגה הסינית והקבוצה הכי גדולה שלה מסיימת כל שנה בהפסד כספי עצום.
נבחרת ישראל נגד סקוטלנד (ארכיון) צילום: ראובן שוורץ 2. העובדה שישראל הגיעה למשחק מכריע בסקוטלנד והיתה במרחק שער מלהוציא את התוצאה שהיה צריך, היא מרשימה, אבל לא מצביעה על "סגירת פערים". והפערים הם בשורשי המשחק. בתרבות שספוגה בכדורגל שם ולא כל כך כאן. בישראל יש בסביבות 40 אלף כדורגלנים וכדורגלניות. בסקוטלנד יותר מ-107 אלף יותר כדורגלנים - 147,555 בדיוק נכון ל-2017. אז עם כל הכבוד לקמפיין המספק בליגת האומות, עד שלא יסגרו את הפערים הללו - ברמת שורשי המשחק - אין מה לדבר על סגירת פערים עם סקוטלנד ומעלה.
3. מה שאנדי הרצוג עשה במשחקים הראשונים שלו כמאמן נבחרת ישראל זה בעיקר לעצור את הדימום. הידע שהביא, הזווית החדשה, הראייה המקצועית לחלוטין - אלו הפכו את נבחרת ישראל לנבחרת שלא נראית בדרך לרמה של איי פארו ומאלטה , כפי שנראתה בסיום קמפיין מוקדמות מונדיאל 2018, אלא כמו נבחרת לגיטימית בדרג השלישי באירופה. איפה שהיא צריכה להיות. ההסתמכות של הרצוג בעיקר על שחקנים שמשחקים באירופה מלמדת על כך שהוא אינו רואה הצלחה בליגת העל ככזו שאפשר להשליך להצלחה בכדורגל נבחרות. ישראל יכולה לנפק 10-11 אפילו 15 שחקנים ראויים לרמה הבינונית ומעלה בכדורגל האירופי. אלו השחקנים שצריכים להוות את השלד לנבחרת ישראל. לא רק עכשיו, בכלל.
4. השער של זהבי קבע שישראל תהיה בדרג השלישי במוקדמות יורו 2020 - בלעדיו נבחרת ישראל היתה בדרג הרביעי. ההבדלים בין הדרג הרביעי והשלישי הם קטנים. זה לא אומר שעכשיו לישראל "תהיה הגרלה נוחה" - זה לא עובד ככה. "ההגרלה הנוחה" האחרונה היתה עם בוסניה, וויילס, קפריסין ואנדורה. סליחה על הקלישאה, אבל אין הגרלות נוחות.
5. גארת' סאות'גייט, מאמן נבחרת אנגליה שהוביל אותה לחצי גמר מונדיאל ראשון מאז 1990, אמר שההישג הגדול ביותר שלו כמאמן זה שהאנגלים חזרו לאהוב את הנבחרת. הנבחרת האנגלית, בגלל כישלונות חוזרים ונשנים, גרמה לאנגלים לסבול מהנבחרת וכתוצאה מכך לשנוא אותה באיזשהו מקום. סאות'גייט החזיר את התקווה, את האושר ואת התחושה הטובה ולא בגלל כדורגל גדול - אלא בעיקר בגלל שהנבחרת, תחתיו, גילתה מחדש את הזהות של הכדורגל האנגלי - האגרסיבי, הנחוש והחזק, שמבוסס על שחקנים שהם חסונים מנטלית ולא נכנסים למשחקים עם רגשי נחיתות. אנדי הרצוג עוד רחוק מאוד מלמצוא את הזהות של הנבחרת הישראלית אבל נראה שבקמפיין ליגת האומות שהסתיים אפשר היה לראות את הניצוץ או לפחות נזרעו זרעים. נבחרת מקצועית ונחושה שבנויה משחקנים מכל הגזעים והדתות שיש בישראל. זה אולי משהו קטן, מחווה גימיקית שנהפכה לוויראלית, אבל כאשר השחקנים הישראלים הלבישו בז'קטים שלהם את הילדים הסקוטים שליוו אותם למגרש כדי לעמוד מולם בהימנונים - זה הרגיש כמו החברמניות הישראלית הזו שכולם משבחים. המחווה הזו - קטנה וחביבה ככל שתהיה - היא אולי חלק מהזהות הזו של הנבחרת. זהות שיכולה לגרום להרבה יותר אנשים - ולא רק בישראל - לאהוב את הנבחרת.
