בימ"ש דחה בקשה למנוע ממשה חוגג לעשות פעולות ברכושו האישי

בשורות טובות לאיש העסקים משה חוגג, שהינו בין השאר גם הבעלים של בית"ר ירושלים. בית משפט המחוזי בתל אביב דחה היום (ג') בקשה להוציא נגדו צו שיאסור עליו לעשות פעולות ברכושו האישי.

החלטת השופט חגי ברנר ניתנה לגבי בקשה דחופה שהגישו אתמול (ב') 17 בעלי מניות בחברת AOH (חברת "אני אופשן") שעסקה בשיווק אופציות בינאריות ונרכשה על ידי IDC מקבוצת סינגולריטים שנמצאת בשליטת חוגג.

17 בעלי המניות ציינו בבקשה כי יש להוציא צו איסור דיספוזיציה נגד חוגג, שיאסור עליו למעשה לעשות פעולות בנכסיו האישיים. הם ציינו שהגישו בחמישי האחרון בקשת פירוק נגד אינבסט.קום IDC של חוגג. זאת משום שחוגג מבריח כביכול נכסים אישים שלו. עוד טענו כי "שלשום (יום א) יום עסקים אחד בלבד לאחר שהוגשו בקשת הפירוק והבקשה למינוי מפרק זמני, נחפז חוגג ושעבד לטובת חברת מימון חוץ בנקאי את מלוא זכויותיו בנכס היוקרה שנרכש רק לפני כמספר חודשים מאילן בן דב בסך כולל של 19 מיליון דולר".

לפיכך, ביקשו המבקשים מבית משפט באמצעות עו"ד עפר פירט ועו"ד ליאור דגן ממשרד פירט, וילנסקי, מזרחי, כנעני, לאסור על חוגג לבצע פעולות ברכושו האישי בין השאר. השופט חגי ברנר דחה הבקשה וקבע כי: "הבקשה נדחית. מדובר בהליך חדלות פירעון נגד חברה ולא בהליך חדלות פירעון אישי נגד בעל השליטה בה. ממילא אין מקום בגדרו של הליך זה ליתן צו איסור דיספוזציה ביחס לנכסים אישיים של בעל השליטה".

משה חוגג צילום: סיון פרג'

הבקשה הוגשה כאמור על ידי 17 בעלי מניות בחברת AOH ("אני אופשן") שהגישו רק ביום חמישי האחרון בקשת פירוק כנגד חברת IDC . מנגד, טען חוגג כי חברת סינגולריטים הגישה בשבוע שעבר תביעה בקפריסין נגד AOH ובעלי מניותיה בגין מרמה. משה חוגג וחברת "אני אופשן" נכנסו לסכסוך משפטי עמוק לאחר שחתמו על הסכם מיזוג לפני כשנה. חברת ההשקעות סינגיולריטים של משה חוגג רכשה את "אני אופשן" (AOH-any option) ויצקה את פעילותה לתוך חברת אינבסט.קום IDC. במסגרת הסכסוך בין שתי החברות, הגישו השתיים תביעות הדדיות.

קבוצת סינגולריטים מסרה עוד אתמול בתגובה לבקשה כי "אנו דוחים בשאט נפש את הבקשה הקנטרנית והמטעה שהוגשה לבית המשפט. למען הסר ספק, חברת סינגולריטים היא זו שתבעה ראשונה, לפני כשבוע, את בעלי המניות בחברת AOH, ולא להיפך. אנו בטוחים בצדקתנו ולא ניבהל מהאימה שמנסים להטיל על חברתנו. משה חוגג אינו נתבע בשום הליך משפטי. ההליך היחיד שמתנהל כיום בישראל הינו בקשת פירוק מופרכת שהגישו בעלי מניות של 'אני אופשן' נגד חברת IDC הקפריסאית. חוגג אינו צד להליך זה, ולכן אין כל סמכות או רלבנטיות לבית המשפט בישראל לקבל החלטה כלשהי הנוגעת לנכסיו הפרטיים במסגרתו.

"משה חוגג רכש את הקרקע בכפר שמריהו מכספו הפרטי בלבד. הבקשה למשכון הוגשה לרשם המשכונות הרבה לפני הבקשה, שהוגשה באופן תמוה בישראל, לפירוק החברה הקפריסאית בידי בעלי המניות של 'אני אופשן'".

מה מחפשת טלי ירון אלדר בחברת אופציות בינאריות

הסכסוך בין חוגג לחברת AOH בה השקיע בעבר מציף מעל פני השטח לא רק את הסכסוך בין שני הגופים, אלא גם מספר לא מועט של בכירי תעשייה בישראל אשר השקיעו בחברת AOH אשר פעילותה בתחום האופציות הבינאריות מוגדרת כבלתי חוקית בישראל ובעבר היתה לכל הפחות בעייתית ביותר.

אחד השמות הבולטים ברשימת 17 התובעים שהם בעלי המניות בחברת AOH היא נציבת מס הכנסה לשעבר טלי ירון אלדר, המוצגת כאחת המשקיעות בחברה. אלדר כיהנה כנציבת מס הכנסה בין השנים 2002 - 2004. בשנת 2010 נערכה חקירה בחשד שלא קיימה את תקופת הצינון לה נדרשה עם סיום תפקידה בשירות המדינה, בכך שייצגה מול פקיד השומה את רו"ח אביגדור יצחקי ולקוחותיו. בהסדר טיעון הודתה ירון בעבירה שיוחסה לה, ובמאי 2012 גזר עליה בית משפט השלום בתל אביב 180 שעות של עבודות לתועלת הציבור, ללא הרשעה. בתגובה לפניית כלכליסט, אמרה אלדר שאינה בקיאה בפרטי התביעה נגד חוגג. היא מחזיקה בחברה 3% לדבריה ואינה רואה כל בעיה באחזקות שם מאחר שזו היתה חברה קפריסאית עם רישיון מסודר.

שמות בולטים נוספים ברשימה הם שי בן אסולין, שהוא אחד ממייסדי החברה ודגנית באשא. שניהם רשומים כבעלי מניות בחברה ושניהם גם היו בעברם מעורבים בפרשת ויזה כאל ושניהם הורשעו בבית המשפט המחוזי בתל-אביב, במסגרת הסדר טיעון בשנת 2016. במסגרת הסדר טיעון בפרשה, הודו השניים בעבירות מרמה ונגזר עליהם עונש של עבודות שירות וקנס של 1.5 מיליון שקל לכל אחד מהנאשמים. במסגרת הסדר הטיעון, הודה אסולין בקבלת דבר במרמה ובאשא הודתה בסיוע לקבלת דבר במרמה. עבירת הלבנת ההון שיוחסה להם בשימוע הושמטה. מייסד נוסף של החברה שנמצא ברשימת התובעים הוא שי דתיקה אשר מחזיק בבעלותו מספר נוסף של חברות בתחומי המסחר והיה בעברו בכיר בלידר שוקי הון. מייסד נוסף של החברה בין התובעים הוא שי כחלון.

תובע נוסף ברשימה הוא אברהם בן ארוש שהוא אחד מבעלי פנינת סנטר בירושלים וחברת איטריידר שבה גם שותפים גיא מגן, גיא לוי, גיא לשם, אור לפיד, לאה גפטר, יצחק אחאבן, אלי זמיר המחזיק בבעלותו שורה נוספת של נכסים ועסקים.

 איטריידר היתה פלטפורמה למסחר באופציות דיגיטליות שהוקמה ב-2007 ועודדה מסחר בהשקעות מאוד מסוכנות. רוני פלד ששמו מופיע גם ברשימה הוא מבעלי חברות ההשקעות אירו סאט ומחזיק על פי רשם החברות שורה של נכסים בהם בתי אבות ועוד. בראיון שנתן פלד לכלכליסט, סופר שהוא היה מעורב בין היתר בייזום של המגדל מעל הבור ברחוב פרישמן, מתחם קולנוע תל אביב שאותו מכר ב-2009 ועוד. שם נוסף ברשימה הוא ליאור צדר, מבעלי בית ההשקעות מלרב.

אופציות בינאריות הן מכשיר פיננסי בעל מרכיב סיכון גבוה, המאפשר ללקוחות לבצע חוזים פיננסיים שמדמים מסחר במכשירים פיננסיים אמיתיים כמו מניות, מדדים ומטבעות. באוגוסט 2017 החליטה ממשלת ישראל לאסור סחר באופציות בינאריות.