בית המשפט העליון: הבגידה לא משתלמת

מוגש מטעם DUN'S 100

ובמה דברים אמורים? העתירה לבית המשפט העליון סבבה את השאלה, האם יש מקום להתערבותו של בית המשפט העליון בפסק דינו של בית הדין הרבני הגדול עקב מתן משקל משמעותי לבגידה הנטענת של האישה.

בהתאם לעובדות שהוצגו בפני בית המשפט, את הדירה עצמה הבעל הביא ממשאבים שהיו לו טרם הנישואים. כיוון שהזוג נישא ב-1982 חל עליהם חוק יחסי ממון, לפיו נכסים שנרכשו לפני הנישואין לא מוגדרים כרכוש משותף בהגדרת המחדל ולא מאזנים ביניהם.

ככלל, דיני המשפחה בארצנו קובעים מצבים ברורים בהם חלה "חזקת השיתוף" (למרות איזון המשאבים הקבוע בחוק). בהתאם לכך, גם אם אדם רכש דירה לפני הנישואין, והוא התגורר בדירה הזו עם רעייתו ומשפחתו במשך שנים ארוכות – הוא הביע בהתנהגות את הרצון שלו לשתף את רעייתו בדירה, ויצר אצלה הסתמכות לכך. במצב דברים זה "חזקת השיתוף" תהפוך את ברירת המחדל והנכס יהפוך למשותף למרות שהאישה לא היתה שותפה לרכישה של הנכס, וזה נעשה לפני הנישואין. הוא הדין גם בנוגע לירושות. ובנוסף קיימים מצבים נוספים של שיתוף במקרים דומים במידה שקיימת ציפייה ארוכת שנים והסתמכות.

לכן, ביה"ד הרבני הגדול העלה טענה נכונה ומוצדקת: אם הוכח שאישה בגדה בבעלה, הרי שכל טענה שלה לחזקת שיתוף על הנכס תיחשב כצבועה ומזויפת. יתרה מכך: האם ניתן לעלות על הדעת אפשרות שאישה הייתה מסכימה שבעלה יקבל חצי מדירה שהוריה הורישו לה - אחרי שהוא הפר את אמונה ובגד בה? האם ניתן להעלות על הדעת שאישה תדמיין אפשרות שבאמת ניתן לבסס על בסיס מצב דברים זה הסכמה לחלוקת רכוש רגילה?

עו"ד מורן סמון צילום: אוראל כהן

שופטי בית המשפט העליון, דוד מינץ ואלכס שטיין קבעו בדעת רוב, (בניגוד לדעתו של שופט המיעוט יצחק עמית) כי אין להתערב בפסיקת בית הדין הרבני הגדול, לאחר שזה מצא, כי ביחסים הספציפיים בין בני הזוג מעשה ה"בגידה" שולל את השיתוף ברכוש. השופט שטיין אף ציין בפסק דינו, כי "בית משפט (או בית דין) אשר מגיע למסקנה שכוונת השיתוף נשללה מחמת מעשה "בגידה" או "ניאוף" של בן הזוג האחר איננו מעניש את אותו בן זוג. במקרים אלו, בית המשפט קובע כי כוונת השיתוף נשללה כעניין של עובדה ולא כעניין של אשמה ועונש.

בקבעו כך, בית המשפט מקיים ניטרליות ביחסו אל הדפוסים השונים של חיי נישואין וזוגיות, כפי שנדרש על ידי עיקרון האוטונומיה". ולמרות הניסיונות להפוך את הפסיקה הזו למגדרית – היא תחול גם על נשים וגם על גברים.

לצערי, דווקא כבוד השופט עמית היה זה שהכניס לפסיקתו שיקולים לא רלוונטיים ולא נחוצים. זאת בשל העובדה כי למרבית הזוגות יש דירה שהם קנו לאחר הנישואים ולכן מלכתחילה הנכס שרכשו יחדיו משותף לשניהם ולכן – כל סוגיית "הבגידה" איננה רלוונטית לעניין חלוקת הנכס במידה ויתגרשו.

הכותבת הינה בעלת משרד עו"ד מורן סמון לדיני משפחה וירושה, מנכ"לית משותפת במכון לניהול משברים במשפחה ויו"ר הוועדה לטיפול בתלונות שווא בלשכת עורכי הדין.